ג'ים דל רוסו, מנהל הפרויקטים הדיגיטליים של ספריית אוניברסיטת קורנל מספר על פרוייקט  DigitalCommons@ILR ספריה דיגיטלית יחודית הכוללת חומרים האופייניים לInstitutional repository כגון מאמרים שנכתבו על ידי סגל האוניברסיטה וגם פריטים רבים נוספים המעניינים את הסגל והסטודנטים.

מר דל רוסו מרחיב ומסביר על שיתופי הפעולה שיצרו לשם כך, על הצוות העוסק בנושא ועל הרעיונות המניעים את הפרויקטים הדיגיטליים על פי תפיסת עולמו.
דל רוסו מדגיש כי סביבת עבודה יצירתית ומקצועית של ספרנים המחויבים לתחום ורואים את הנחיצות ואת המרחב האדיר הקיים לעשייה היא חלק מכריע בהצלחת הפרויקטים הללו ומברך על כך שסביבת העבודה שלהם פורה במיוחד.

 הכנת הסקירה: קרן ברנר, תחום מדיה   דרך:  Digitization 101 

 ג'ים דל רוסו, מנהל הפרויקטים הדיגיטליים של ספריית אוניברסיטת קורנל מספר על פרוייקט  DigitalCommons@ILR ספריה דיגיטלית יחודית הכוללת חומרים האופייניים לInstitutional repository כגון מאמרים שנכתבו על ידי סגל האוניברסיטה וגם פריטים רבים נוספים המעניינים את הסגל והסטודנטים.

מר דל רוסו מרחיב ומסביר על שיתופי הפעולה שיצרו לשם כך, על הצוות העוסק בנושא ועל הרעיונות המניעים את הפרויקטים הדיגיטליים על פי תפיסת עולמו.
דל רוסו מדגיש כי סביבת עבודה יצירתית ומקצועית של ספרנים המחויבים לתחום ורואים את הנחיצות ואת המרחב האדיר הקיים לעשייה היא חלק מכריע בהצלחת הפרויקטים הללו ומברך על כך שסביבת העבודה שלהם פורה במיוחד.

 הכנת הסקירה: קרן ברנר, תחום מדיה   דרך:  Digitization 101 

מרבית העונים מבקרים בספריה פעמיים בשבוע (בדומה לתוצאות מ-2008)

שלוש המגמות שנצפו בסקר של שנת 2008 ממשיכות לבלוט גם בסקר הנוכחי: "הספריה כמקום"- באים לספריה כדי ללמוד לבד או בקבוצה.
זקוקים פחות לסיוע של צוות הספריה
מבקשים תוספת של שקעים למחשבים ניידים.

התפלגות פעילות בספריה:  לחצו לצפייה בתרשים בהגדלה




כל הגורמים זכו להערכה גבוהה על ידי המשיבים ובראשם: איכות שירותי צוות הספריה, איכות האוספים ומשאבי המידע, שעות פתיחה ותנאים פיסיים. הציון המשוכלל של שביעות הרצון ממשאבי הספריה ושירותיה עומד על 3.90 מתוך 5

 ממוצע איכות:



ממוצע חשיבות:

כאמור כ-68% מעוני הסקר כתבו הערות שונות. רב ההערות התייחסו לנושא הרעש בספריה ומיזוג האוויר (נפרט בפוסט נפרד הערות שונות שנכתבו בגוף הסקר) מחמאות רבות ניתנו לתנאים באגף הספריה החדש.

הערות חופשיות לפי קטגוריות:



הספריה לוקחת לתשומת ליבה את התלונות בנושא הרעש ומגבשת דרכי פעולה נוספות לשיפור המצב.

אנו בטוחים שעם סיום עבודות השיפוץ ופתיחת הקומה השלישית המשופצת לקהל יהיה שיפור משמעותי בתנאי הלימוד והעבודה בספריה. 
מיזוג האויר: הסקר נערך בתקופה בה הושבתה מערכת מיזוג האויר לצורך שיפוץ יסודי וכעת פועל המיזוג באופן משופר. 
מחשבים: עם סיום השיפוץ בקומה השלישית בספריה  צפויים להתווסף מחשבים רבים נוספים לרווחת הקהל וכן שקעי חשמל לשימוש במחשבים ניידים.
בשונה מתוצאות הסקר משנת 2008 לא היו כמעט תלונות על התחברות מרחוק למשאבי הספריה (כתוצאה מההקלה בתהליך ההתחברות)  ולא בקשות להקדמת  פתיחת הספריה בבקרים (כיוון שהספריה נפתחת כבר בשעה 8:00).

 הכנת הסקירה: ד"ר לין פורת, מיכל גרשטיין וצוות הערכה 

מרבית העונים מבקרים בספריה פעמיים בשבוע (בדומה לתוצאות מ-2008)

שלוש המגמות שנצפו בסקר של שנת 2008 ממשיכות לבלוט גם בסקר הנוכחי: "הספריה כמקום"- באים לספריה כדי ללמוד לבד או בקבוצה.
זקוקים פחות לסיוע של צוות הספריה
מבקשים תוספת של שקעים למחשבים ניידים.

התפלגות פעילות בספריה:  לחצו לצפייה בתרשים בהגדלה




כל הגורמים זכו להערכה גבוהה על ידי המשיבים ובראשם: איכות שירותי צוות הספריה, איכות האוספים ומשאבי המידע, שעות פתיחה ותנאים פיסיים. הציון המשוכלל של שביעות הרצון ממשאבי הספריה ושירותיה עומד על 3.90 מתוך 5

 ממוצע איכות:



ממוצע חשיבות:

כאמור כ-68% מעוני הסקר כתבו הערות שונות. רב ההערות התייחסו לנושא הרעש בספריה ומיזוג האוויר (נפרט בפוסט נפרד הערות שונות שנכתבו בגוף הסקר) מחמאות רבות ניתנו לתנאים באגף הספריה החדש.

הערות חופשיות לפי קטגוריות:



הספריה לוקחת לתשומת ליבה את התלונות בנושא הרעש ומגבשת דרכי פעולה נוספות לשיפור המצב.

אנו בטוחים שעם סיום עבודות השיפוץ ופתיחת הקומה השלישית המשופצת לקהל יהיה שיפור משמעותי בתנאי הלימוד והעבודה בספריה. 
מיזוג האויר: הסקר נערך בתקופה בה הושבתה מערכת מיזוג האויר לצורך שיפוץ יסודי וכעת פועל המיזוג באופן משופר. 
מחשבים: עם סיום השיפוץ בקומה השלישית בספריה  צפויים להתווסף מחשבים רבים נוספים לרווחת הקהל וכן שקעי חשמל לשימוש במחשבים ניידים.
בשונה מתוצאות הסקר משנת 2008 לא היו כמעט תלונות על התחברות מרחוק למשאבי הספריה (כתוצאה מההקלה בתהליך ההתחברות)  ולא בקשות להקדמת  פתיחת הספריה בבקרים (כיוון שהספריה נפתחת כבר בשעה 8:00).

 הכנת הסקירה: ד"ר לין פורת, מיכל גרשטיין וצוות הערכה 

צילום: מיכאל פריבורוטסקי

לכבוד הקיץ הנמצא בשיאו, אורגנה תצוגה חדשה בחלונות הספריה. התצוגה הוקמה במסגרת הפינה הקבועה "זרקור לאוסף הספריה" בה אנו מאפשרים הצצה לאוסף הספריה בתחום מסוים.

הנושא הנבחר הפעם: טיולים ומסעות הולם את תקופת הקיץ בה רבים מאיתנו נמצאים בחופשה שנתית .

בתצוגה אפשר למצוא ספרים, סרטים, מפות ומדריכי טיולים מאוסף הספריה.

את התצוגה מלוות תמונות מרהיבות שצולמו ע"י אנשי צוות הספריה במסעותיהם בעולם: חומי רקם, ראש מינהל הספריה -תמונות מויאטנם וקמבודיה ומיכאל פריבורוטסקי, מנתח מערכות בספריה - טיוליו בארה"ב, קנדה וצרפת.
 

בהמשך לתצוגה בחלונות הספריה אנו מבקשים להפנות את תשומת ליבכם לאוספי אלבומי תמונות מן העבר ובהם מסעות וטיולים בארץ ישראל והסביבה שנסרקו והועלו למערכת המרכז למדיה דיגיטלית בספריה:

אוסף משפחת הלב"ץ- טיולים לפטרה וג'רש,  ואוסף יוסף פריזם-נהריה והגליל המערבי

 הכנת הסקירה: ג'ני כרמל. עריכת וידאו - נעמי תירוש. תודה לאורה זהבי וריקי גרינברג

התצוגה מלווה בסרטון הכולל קטעים ערוכים מסרטים מאוסף הספריה המצורף להלן:

מול ביתה של משפחות סגל יש, בשנת 1936, מגרש גדול וריק. על המגרש חורשת אורנים דלילה, המקיפה את בית-הספר "זיכרון יוסף" ומגיעה עד לרחוב מוריה.


חלק מתצלום אוויר משנת 1946

רק בשנת 1938 נוכל לראות כאן בית צנוע בעל שלושה חדרים בקומה אחת. תיק העירייה מלמד כי זהו ביתם של ד"ר יעקב זאב ונפתלי רומן. על נפתלי רומן לא יסופר לי דבר, אך ספר הטלפונים של שנת 1964 מראה שד"ר יעקב זאב היה רופא שיניים. בעוד ששטח המגרש הוא 900 מ"ר, גודל הבניין הוא 180 מ"ר בלבד. לבית מרפסות בשטח של 47 מ"ר. את עזרא זאב, בנו של ד"ר יעקב זאב פגשתי בשנת 2011 והוא סיפר לי את סיפור המשפחה. אדריכל הבניין הוא המהנדס דוד פריצקר, אחיו של יעקב פריצקר הקבלן. בשנת 1941 עבר הבית שינויים קטנים ועל גג הבניין נבנה מחסן.


תכניות הבית משנת 1938

ד"ר יעקב זאב נולד בשנת 1902 בקונין, פולין. יעקב עלה ארצה בגיל צעיר באמצע לימודיו לקראת תואר ד"ר לרפואת שיניים באוניברסיטת ברלין, והיה חלוץ בגדוד העבודה. לאחר שהכיר את אבישג לבית רומן, ילידת צפת, התארס אתה וחזר לאוניברסיטת ברלין להשלים את לימודיו. יעקב קיבל תואר כפול של ד"ר לרפואת שיניים ושל מנתח פה ולסת, ושב ארצה להינשא לאבישג בשנת 1924.

אבישג ויעקב הקימו את ביתם בחיפה. בתחילה גרו בעיר התחתית באזור "המרכז המסחרי החדש", שם גם הייתה מרפאתו של ד"ר זאב. בשנות השלושים המוקדמות בנו את ביתם בהר הכרמל, ברחוב אשר נקרא כיום שדרות סיני 15, מול בית הכנסת "אליהו הנביא", ומול בית משפחת סגל. הם היו מראשוני המתיישבים בשכונת אחוזת הרברט סמואל, הידועה היום בשמה "אחוזה".

הידידות בין השכנים, משפחת סגל ומשפחת זאב, הייתה גדולה מאוד והם נהגו להיפגש כמעט מדי ערב. יוסף (סגל) ויעקב (זאב) אהבו לשחק שחמט והיו פחות או יותר "כוחות שווים", כשפעם זה מנצח ופעם האחר מנצח. ובין משחק למשחק הם היו מרבים לשוחח בענייני דיומא ובפרשנויות הקשורות בנעשה בעולם. הבן עזרא, תינוק בן שנתיים וחצי, שהיה נוהג להקשיב לשיחות בעניין, זוכר שיחות ביניהם לגבי אפשרות פרוץ מלחמת עולם שנייה, כשהאחד טוען שלא תפרוץ מלחמה כזו, מכיוון שאנשים עדיין זוכרים את זוועות מלחמת העולם הראשונה, והשני טוען שאין מנוס מפריצת מלחמת עולם שנייה. עזרא אינו זוכר מי טען מה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939, עקרו להדר הכרמל כדי שאבישג לא תהיה במקום כל כך "מבודד" במשך היום, כאשר יעקב נמצא בעבודה. הבית נמכר לד"ר דנקוורט, רופא שיניים אחר, שיעקב הכיר מקשרי העבודה המקצועיים. עד שנת 1948 גרו בשכירות ברחוב הרצל מספר 8. בשנת 1948 רכשו בית ברחוב צפרירים 15 וחזרו לגור בהר הכרמל. בבית זה, ברחוב צפרירים, גרו עד יום מותם.

אבישג נולדה כאמור בצפת בשנת 1903. היא הייתה דור שישי לילידי צפת. למדה בביה"ס אליאנס ושלטה בשפות עברית, צרפתית, אנגלית, ערבית ואידיש. עבדה בצעירותה עבדה בבית מרקחת. שנים רבות הייתה מתנדבת במגן דוד אדום. יעקב היה אחד מראשוני רופאי השיניים בחיפה. שמעו יצא למרחוק כרופא מצוין, סבלן, שאינו מתנשא, וזכה להערכה וכבוד רב מצד הפציינטים שלו. רבים הגיעו למרפאתו גם מחוץ לחיפה. הוא היה גם רופא השיניים הקבוע של מספר חברות ספנות.

יעקב ניהל שתי מרפאות, האחת בעיר התחתית בדרך העצמאות והשנייה בהדר הכרמל ברחוב הרצל. בשנת 1948 התנדב לטפל כרופא שיניים במחנות המעפילים היהודים שהוגלו לקפריסין ע"י הבריטים בזמן העלייה הבלתי לגלית שאחרי מלחמת העולם השנייה. הוא שהה שישה חודשים בקפריסין עד לחיסול המחנות והעלאת הפליטים ארצה.

לאבישג ויעקב נולדו שני בנים: הבן הבכור דוד נולד בחיפה ב 16/9/1925, למד בטכניון הנדסת חשמל והשלים לתואר דוקטור בהנדסת מחשבים באוניברסיטת קרנגי מלון בארה"ב. עבד שנים רבות במעבדות המחקר של חברת IBM. וכיום הוא פנסיונר. דוד התחתן עם פנינה לבית דובי ויש להם בן בשם רון ובת בשם תמר. הבן השני עזרא נולד בחיפה (ברחוב סיני 15) ב2/3/1937.ולמד גם הוא בטכניון הנדסת חשמל עד לתואר דוקטור. היום הוא פרופסור אמריטוס בטכניון.

עזרא התחתן עם רותי לבית פרויקט ויש להם 3 בנים: אורן, נועם ודני. נכון להיום,יש לאבישג ויעקב 10 נינים ונינות : לין, ג'ניפר, דניאל, שמואל, יהושע, אייל, שירה, גל,יובל ויעל.

אבישג נפטרה מהתקף לב ב11/11/1961 בגיל צעיר יחסית. יעקב נשאר אלמן עד יום מותו ב-16/7/1980, גם הוא מהתקף לב.


יעקב זאב                                             אבישג זאב

בשנת 1946 עברה להתגורר כאן משפחת דנקוורט. ד"ר דנקוורט היה גם הוא רופא שיניים, ויתכן שהכיר את ד"ר יעקב זאב, הבעלים הקודמים. לאחר העלייה ארצה התגוררו בני הזוג דנקוורט ברחוב הרצל 23, ולאחר מכן עברו להתגורר בדירה שכורה ברחוב שושנת הכרמל בכרמל המערבי.
לאחר שעברו להתגורר בשדרות סיני, הוסיף בעל הבית החדש חצי קומה למבנה, הפך חדר אחד לפרקטיקה, והתחיל לקבל פציינטים בביתו.
ד"ר קורט דנקוורט נולד בשנת 1901 בבלייכרודה, גרמניה ולמד בהיידלברג רפואת שיניים. הוא היה ציוני וחבר בתנועת ה"בלאו-וייס". בשנת 1926 קורט נישא לאילזה, ילידת 1904 וירצבורג, שהייתה רק בת עשרים ושתיים כשנישאה, וכיון שלא למדה מקצוע הייתה עקרת בית. כאשר ה"היטלר יוגנד" הרימו ראש, החליטו בני הזוג לעלות לישראל ולהשתקע בחיפה. היה זה בשנת 1932. כאן נולדו להם שתי בנות: יעל נולדה בשנת 1934 ורונית נולדה בשנת 1937. שתיהן למדו בבית הספר היסודי ה"ריאלי". יעל סיימה לימודים בבית ספר זה, ואילו רונית סיימה לימודים בבית הספר "חוגים". ד"ר דנקוורט המשיך לקבל פציינטים במרפאה ברחוב הרצל בהדר.


קורט ואילזה  דנקוורט                                                                        

רונית, בתו של רופא השיניים, סיפרה שאביה היה אחד האנשים המשכילים ביותר בשכונה, והיה בקיא "בכל נושא שבעולם". הוא היה אספן אמנות ואיש העולם הגדול, אדם רחב אופקים, שנהג לנסוע לחו"ל מידי שנה, אך אף פעם לא לגרמניה. היה לו קשר טוב עם בית הכנסת ועם האנשים הדתיים בשכונה. בחיפה היה יו"ר של מגן דוד אדום. קורט דנקוורט היה חילוני. הוא לא הלך לבית הכנסת, בניגוד לאשתו אילזה. אבל "בשבת לא הזיז את האוטו פורד שלו".

יותר מכל אהב ד"ר דנקוורט מוסיקה קלאסית והיה לו אוסף תקליטים "מהגדולים בארץ באותה תקופה". את אהבתו למוסיקה ואת האוסף שלו העמיד לטובת תושבי אחוזה. מידי שבת היה מתקיים קונצרט של מוסיקה קלאסית בחצר ביתו. לקונצרט הגיעו תושבי אחוזה אוהבי מוסיקה וכן מבחר גדול מהייקים של חיפה. את הקונצרטים מעל גבי תקליטים ערך עוד בעת מגורי המשפחה ברחוב שושנת הכרמל. לד"ר דנקוורט היה את הפטפון הראשון בשכונה.
מאחורי הבית שברחוב סיני 15 הייתה רחבה וגינה יפה, ותושבי אחוזה התקהלו שם לשמיעת הקונצרטים. עליזה הרט מספרת בספרה "השמש חיממה לנו את הגב" על "הפסלון של הילד הקטן העירום, שקורט אמר שקוראים לו מניקן פיס, משתין ומשתין לתוך הבריכונת ודגי הזהב הקטנים שוחים שם במעגלים הלוך וחזור בלתי להתעייף". דודתה של עליזה הרט, הייתה גם היא רופאת שיניים, ושתיהן עברו להתגורר ברחוב סיני, מול בית דנקוורט.
בספר "מערכות ההגנה בחיפה" עמ' 108 קראתי עוד על ד"ר דנקוורט:
"עד מהרה יצאו לו מוניטין של רופא שיניים מומחה. ד"ר דנקוורט היה רופא השיניים של בן-גוריון ולמרפאתו הגיע גם האמיר עבדאללה, כמו גם האצולה החיפאית. נציג ה"הגנה" הציע לו להצטרף לארגון. ד"ר דנקורט בן ה-31 היה בעל השקפת עולם ליברלית וסלד מארגוני מחתרת, אך למקס נמצא-בי היה כוח שכנוע רב ועד מהרה דנקוורט נשבע אמונים ל"הגנה". בקבוצה אליה הצטרף היו כולם יוצאי גרמניה, רובם ככולם אקדמאים. דירתו של ד"ר דנקורט, שכללה מוסך, נבחרה כמקום אימונים לכיתה. השתמשו בו גם לצרכי מטווח. בסיום קורס מפקדי כתות נערכה מסיבה בביתו של ד"ר דנקוורט. הכיבוד היה מכלי בדולח יקרים, שהובאו ע"י המשפחה מגרמניה". והבית רונית הוסיפה שאביה היה פעיל בשחרור העיר חיפה, וליווה את השיירה שפרצה לירושלים.

את ביקורו של דוד בן-גוריון לטיפול בביתו של רופא השיניים דנקוורט זכרו כמעט כל תושבי אחוזה הותיקים עמם שוחחתי. חלקם גם זוכרים את ההתקהלויות, עקב הביקור של הפציינט המפורסם.
מתיק העירייה וגם ממראה הבית, ניתן ללמוד שהבית לא עבר שינויים במשך השנים. בשנת 1970 התקבל אישור להקים סככה עבור המכונית.
יעל הייתה אחות במקצועה ונפטרה בגיל צעיר ממחלקה קשה. הבת רונית עזבה את חיפה לאחר מות הוריה והבית הושכר לקופת חולים "מכבי", שפתחה כאן מרפאה. בשנת 2005 נמכר הבית.

בתחילת חודש אוגוסט 2005 ראיתי שלט ליד הבית, המבשר שבית זה עומד להיהרס ובית גדול וחדש יבנה תחתיו. מיהרתי לצלם את הבית. בסוף החודש חזרתי לבקר, ומהבית נותר רק קיר אחד. את תמונה של "הקיר האחרון" שלחתי לבת רונית וזו סיפרה לי שזה היה קיר המטבח. "המטבח לא היה גדול. אבל היה בו גם מזווה וכיורים מנירוסטה, והיה גם האוכל נהדר שאילזה הייתה מבשלת. ישירות מהמטבח יצאו לפינת האוכל, שהייתה פינה מוגבהת שממנה ירדו ב-2-3 מדרגות לסלון הענקי".



כיום ניצב כאן מבנה בעל צורה בלתי מוגדרת. אילזה וקורט דנקוורט אינם עוד עמנו, גם המנקן פיס והבריכה הקטנה אינם, הבית הקטן נעלם, ומחלון הבית הגדול עולה מוזיקת היפ-הופ.

מקורות:

שיחות עם רונית (דנקוורט) שטרסברג

שיחה עם יונה אל גרינברג, שכנה

אשל, צדוק. מערכות ההגנה בחיפה, הוצאת משרד הביטחון. 1978

הרט, עליזה. והשמש חיממה לנו את הגב. תל-אביב : משכל, 2005

התמונות של קורט ואלזה דנקנר נמסרו לי באדיבות רונית שטרסברג

התמונות הצבעוניות צולמו על ידי.