הספרייה והמשוררת ליס מלר
רבים סבורים, בטעות, שכאן, בבניין הראשי, תחילתה של הספרייה שלנו, אך אין הדבר כך. אוניברסיטת חיפה (אז: המכון האוניברסיטאי של חיפה "בחסות" האוניברסיטה העברית בירושלים) עברה גלגולים רבים, וכך גם הספריה שלנו. ותיקים ממני סיפרו לי שתחילתה של הספריה בבניין בית הספר עירוני ה' ברחוב הביכורים. שם, בשעות הערב, היו מתקיימים שיעורים במסגרת המכון, שפעל שם כבר בתחילת שנות השישים.
היכרותי עם הספרייה נעשתה בסוף שנות השישים, כאשר שכנה בבניין הרב-תכליתי. בניין זה, הנמצא בחלקו הדרומי של הקמפוס, היה בזמנו הבניין היחיד בשטח, כשסביבו השתרעו רק חורשות ירוקות. כאשר תוכנן הבניין הרב-תכליתי, תוכננה לו, בזמנו, ספריה קטנה, שגדלה עד מהרה, ותוך זמן קצר נוספו לה חדרים ונסגרו חלקי מסדרונות, שהפכו לשמש כדלפק השאלה, כחדר המנהל והמזכירות וכחדרי עבודה (כיום שוכן שם המכון לחקר האבולוציה, והמסדרונות נפתחו מחדש).
מכונת צילום נוספת הועמדה, עם הזמן, בקצה המסדרון, לשירות הקוראים...
על מחשבים בספרייה טרם שמענו אז. באוניברסיטה היה קיים מחשב ענק (קרוב לוודאי של חברת IBM), ששימש את כלל המוסד. באותה תקופה השתמשו בכרטיסים מנוקבים לעבודה במחשב...
קטלוג הספרים ומפתח למאמרים בעברית, שכנו במגירות בתוך ארונות.
חלקם עברו מן העולם הזה, אחרים פרשו, ובודדים עברו לעבוד בספריות אחרות.
היכרותי עם ליס מלר הייתה שטחית. מחלקת הרכש שכנה בקומה התחתונה של הבניין, הרחק ממשרדי. כשעלתה לקומה העליונה של הספרייה, ראיתי לפני אישה קטנה וגרומה, בעלת מראה נערי עם תספורת קצרה, שלבשה תמיד מכנסיים ונעליים שטוחות, וסיגריה הייתה נעוצה בזווית פיה. היא הייתה אישה בעלת דעות מוצקות, שחייתה לבדה. רק עם פרסום ספר שיריה בעברית, נודע לי שלספרנית העניינית וה"יבשה" יש נפש של משוררת...
מצאתי בויקיפדיה את קורות חייה:
"ליס מלר (Lies Moeller) שנולדה בגרמניה בשנת 1906 הייתה בתו של איש דת מני, ממתנגדי המשטר הנאצי. עם עליית הנאצים לשלטון עודד אביה של ליס מלר את בתו לעלות לארץ ישראל ולהצטרף לבוניה. היא עלתה לארץ בשנת 1935, ואחרי ניסיונות שלא הצליחו לחיות בקיבוץ עין החורש, התיישבה בחיפה, ופתחה חנות ספרים שקנתה לה שם" (הכוונה כנראה לחנות בשם "רינגרט").
על התקרבותה ליהדות השפיעו, לפי המסופר, הרב הברלינאי יואכים פרינץ... בשנת 1933 החליטה להתגייר, ומספר שנים לאחר מכן עלתה ארצה. שנים רבות עבדה כזבנית בחנות הספרים החיפנית "רינגרט", ועם סגירת החנות ב-1964 עברה, למה שהיה אז ספריית "המכון האוניברסיטאי", כמנהלת מחלקת הרכישה.
שם עבדה עד 1972... אישה צנומה, מקומטת, מעשנת בשרשרת, ובעלת מרץ רב בספריה ומחוצה לה... ליס מלר אף שלחה ידה בשירה בגרמנית (עברית לא הצליחה ללמוד על בוריה), וזכתה לכך שטובי המשוררים תרגמוה לעברית (יעקב אורלנד, לאה גולדברג, אפרים גילאי, עזרא זוסמן, שלמה טנאי, טוביה ריבנר, ישראל רינגל וש. שלום).
שיטותיה האינדיבידואליסטיות במידת-מה, כספרנית, לא התאימו לרוח הטכנוקרטית שהשתלטה במשך הזמן, לטוב ולרע, גם על ספריית האוניברסיטה; וכאשר ראתה כי עולם זר סוגר עליה, פרשה בשקט לפינתה. בשנים שנשארו לה עבדה כמתנדבת בספריות קטנות, והמשיכה כמנהגה לארח אנשי רוח וידידים בדירת הגג שלה ברחוב ארלוזורוב. ליס מלר שיוותה משמעות משלה למושג הישן "ספרן sans diplome".
בצל עמוק
חולמת על הדר ועל גדולה
העלים ממנה והלאה
אך הזמורות הירוקות לעד
מגששות אדמה קשה
מכות שרש
מרחיקות עם האבק הנשא ברוח
וחובקות אבנים
הכנת הסקירה: אמירה קהת
ביבליוגרפיה:
- גרינבוים, אברהם. "ליס מלר ז"ל". יד לקורא ט"ז: (1977): 168-169
- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A1_%D7%9E%D7%9C%D7%A8
- מלר, ליס. סהר צעיר. תל-אביב : י. צ'ציק, תשי"ח, ע' 31
תרומתה של גב' נורית מיכאלי, מעיזבונו של אביה , ד"ר מיכאל מראד
כשהשירה הערבית הקלאסית פוגשת את השירה הערבית המודרנית
הודות לתיווכו של דיקן הפקולטה למדעי רוח, פרופ' ראובן שניר, נתרם לספריה אוסף ספריו של ד"ר מיכאל מראד ז"ל.
ד"ר מראד היה חוקר הגניזה הקהירית, משורר, סופר, עיתונאי ואיש אקדמיה, ממניחי היסוד לספרות הערבית של היהודים במאה העשרים, הן בתחום השירה הן בתחום הפרוזה.
האוסף נתרם על ידי בתו של ד"ר מראד, גב' נורית מיכאלי, והוא כולל כמה מאות ספרים בערבית, אנגלית ועברית העוסקים בשירה ערבית קלאסית, שירה ערבית מודרנית, בלשנות ערבית, קראן ואסלאם, לימודי המזרח התיכון, פילוסופיה כללית, ערבית ויהודית ומעשיר את הספרייה בתחומים הנ"ל.
ברצוננו להודות לדיקן הפקולטה למדעי הרוח, פרופ' ראובן שניר, ולבתו של ד"ר מיכאל מראד על הסיוע בקבלת התרומה לספרייה. לעיונכם: קישור לרשימת הספרים שנקלטו באוסף הספריה. ניתן להגיע לפרטי האוסף על ידי חיפוש בקטלוג הספריה בשדה "תורם": מיכאלי נורית.
מצורפת סקירתו של פרופ' ראובן שניר אודות חייו ופועלו של ד"ר מראד ז"ל.
הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים ותחום יעץ
תרומתה של גב' נורית מיכאלי, מעיזבונו של אביה , ד"ר מיכאל מראד
כשהשירה הערבית הקלאסית פוגשת את השירה הערבית המודרנית
הודות לתיווכו של דיקן הפקולטה למדעי רוח, פרופ' ראובן שניר, נתרם לספריה אוסף ספריו של ד"ר מיכאל מראד ז"ל.
ד"ר מראד היה חוקר הגניזה הקהירית, משורר, סופר, עיתונאי ואיש אקדמיה, ממניחי היסוד לספרות הערבית של היהודים במאה העשרים, הן בתחום השירה הן בתחום הפרוזה.
האוסף נתרם על ידי בתו של ד"ר מראד, גב' נורית מיכאלי, והוא כולל כמה מאות ספרים בערבית, אנגלית ועברית העוסקים בשירה ערבית קלאסית, שירה ערבית מודרנית, בלשנות ערבית, קראן ואסלאם, לימודי המזרח התיכון, פילוסופיה כללית, ערבית ויהודית ומעשיר את הספרייה בתחומים הנ"ל.
ברצוננו להודות לדיקן הפקולטה למדעי הרוח, פרופ' ראובן שניר, ולבתו של ד"ר מיכאל מראד על הסיוע בקבלת התרומה לספרייה. לעיונכם: קישור לרשימת הספרים שנקלטו באוסף הספריה. ניתן להגיע לפרטי האוסף על ידי חיפוש בקטלוג הספריה בשדה "תורם": מיכאלי נורית.
מצורפת סקירתו של פרופ' ראובן שניר אודות חייו ופועלו של ד"ר מראד ז"ל. הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים ותחום יעץ
מפגשים עם אנשי סגל: ד"ר ציפי עברי מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
בהמשך השיחה ספרה לי ד"ר עברי על תחומי מחקרה הנוכחיים:
בחמש שנים האחרונות לערך אני עוסקת בתחום של טיפולי פוריות מתווכי רבנים. זוהי תופעה המתקיימת בתוך מנעד רחב של רבנים מתווכי טיפולים רפואיים, לאו דווקא בתחום הפוריות. בזירה הספציפית של פוריות באים לידי ביטוי רעיונות של דת, תרבות, מגדר, הולדה ומשפחה. למעשה אני עסוקה כרגע במיפוי השדה, היחסים שבין הרופאים, הרבנים והפציינטים. הדינמיקה במשולש זה מסובכת מאוד. הגבולות בין הרפואה להלכה מאוד נקבוביים.
מי מהווה בעצם את הסמכות, הרב ? הרופא ?
למאמר בנושא שפרסמה ד"ר עברי:
Kosher medicine and medicalized halachaAmerican Ethnologist
נושא אחר שמעניין אותי ואני מקווה לעסוק בו מהווה המשך לתחום שעסקתי בו לפני מספר שנים, תפיסות של הריון בחברה היפנית. מעניין אותי לבחון מה קרה לתפיסות הללו אחרי הקטסטרופה שם, האם התפיסה שלהם כי האימהות הן האחראיות הבלעדיות לייצר בגופן סביבה מתאימה לתינוק השתנתה במשהו, מה לגבי אופי השיח המדיקלי ונושאי אבחון גנטי. לספר שפרסמה ד"ר עברי ראו קישור לקטלוג: Embodying Culture: Pregnancy in Japan and Israel
לאתר החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
הכנת הסקירה: קרן ברנר, תחום מדיה ואשת הקשר לחוג מפגשים עם אנשי סגל: ד"ר ציפי עברי מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
בהמשך השיחה ספרה לי ד"ר עברי על תחומי מחקרה הנוכחיים:
בחמש שנים האחרונות לערך אני עוסקת בתחום של טיפולי פוריות מתווכי רבנים. זוהי תופעה המתקיימת בתוך מנעד רחב של רבנים מתווכי טיפולים רפואיים, לאו דווקא בתחום הפוריות. בזירה הספציפית של פוריות באים לידי ביטוי רעיונות של דת, תרבות, מגדר, הולדה ומשפחה. למעשה אני עסוקה כרגע במיפוי השדה, היחסים שבין הרופאים, הרבנים והפציינטים. הדינמיקה במשולש זה מסובכת מאוד. הגבולות בין הרפואה להלכה מאוד נקבוביים.
מי מהווה בעצם את הסמכות, הרב ? הרופא ?
למאמר בנושא שפרסמה ד"ר עברי:
Kosher medicine and medicalized halachaAmerican Ethnologist
נושא אחר שמעניין אותי ואני מקווה לעסוק בו מהווה המשך לתחום שעסקתי בו לפני מספר שנים, תפיסות של הריון בחברה היפנית. מעניין אותי לבחון מה קרה לתפיסות הללו אחרי הקטסטרופה שם, האם התפיסה שלהם כי האימהות הן האחראיות הבלעדיות לייצר בגופן סביבה מתאימה לתינוק השתנתה במשהו, מה לגבי אופי השיח המדיקלי ונושאי אבחון גנטי. לספר שפרסמה ד"ר עברי ראו קישור לקטלוג: Embodying Culture: Pregnancy in Japan and Israel
לאתר החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
הכנת הסקירה: קרן ברנר, תחום מדיה ואשת הקשר לחוג הספרייה מברכת את תיאטרון חיפה במלאת לו יובל שנים
התמונה מתוך ynet
ביום שישי ה-23.9.2011 נערך בתיאטרון חיפה מופע חגיגי לציון יובל לתיאטרון. האירוע נערך במעמד שרת התרבות והספורט, הגב' לימור לבנת, ראש עיריית חיפה, מר יונה יהב ויו"ר דירקטוריון התיאטרון מר דני נישליס. המופע ישודר בערב ראש השנה, 29.9.2011 בערוץ 2, שידורי קשת.
באירוע החגיגי, שהבליט את מורשתו האמנותית העשירה של תיאטרון חיפה, נכחו רבים מאנשי התיאטרון בארץ ואנשי תיאטרון חיפה לדורותיהם - שחקנים, במאים, מעצבים, מנהלים ועובדים.
בין ספריית האוניברסיטה לתיאטרון חיפה מתקיים בשנים האחרונות שתוף פעולה אינטנסיבי במסגרת פרויקט הארכיון הדיגיטלי לתיאטרון בישראל - פרויקט רב היקף במסגרתו עוברים חומרי ארכיון תיאטרון חיפה דיגיטציה ומונגשים באינטרנט. הארכיון הדיגיטלי כולל את כל חומרי הארכיון שנשמרו בתיק ההפקה: טקסט ההצגה, תמונות, סקיצות במה ותלבושות, אודיו וידאו וחומרים נוספים.
במסגרת העבודה על הפרויקט נמצא כל הארכיון הפיסי של התיאטרון בספריית האוניברסיטה. צוות הספריה עבד בחודשים האחרונים באופן הדוק מול תחקירני מופע היובל ואנשי התיאטרון על הכנת החומרים הארכיוניים עליהם התבסס את האירוע.
בעת המופע הוקרנו על מסך ענק חומרי ארכיון רבים שליוו קטעים חיים מתוך ההצגות הבולטות של תיאטרון חיפה: מעגל הגיר הקווקזי, נפש יהודי, גטו, סינדרום ירושלים, שיץ, ברנשים וחתיכות, פיטר פן, הימים הבאים והפקות נוספות.
בנוסף לחומרים ההיסטוריים שליוו את המופע נלקחו מחומרי הארכיון הדיגיטלי לתיאטרון בישראל תצלומים רבים שהוגדלו והוצגו בתערוכה מרגשת במסדרונות התיאטרון.
ספריית האוניברסיטה גאה לקחת חלק בשימור מורשתו של תיאטרון חיפה ומאחלת לו שנים רבות של יצירה אמנותית פוריה. לארכיון הדיגטלי לתיאטרון בישראל לחץ כאן הכנת הסקירה: שרון שפירא-גלאובך, תחום מדיה, מפתחת אוספי מוסיקה ותיאטרון
יום העיון: "ספרים הם לא רק סיפורים": כיוונים וקהלים חדשים בספריית הילדים
במהלך יום העיון הודגשו האפשרויות הגלומות בשימוש בספריית הילדים להקניית אוריינות מידע לקהלים מגוונים, הוצעו כלים למתן ערך מוסף ובלעדי לשירותי הספריה, הודגם המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער והוצג מפתח חיפה למאמרים בעברית.
תוכנית ההרצאות:
ד"ר רחל בן-כנען, ראש התוכנית ללימודי מידענות וספרנות באוניברסיטת חיפה, ציינה את חשיבות הספריות והספרנים כסוכני תרבות והשכלה.
יסמין אלעד, מפתחת ומנחה סדנאות והפעלות בספריית הילדים, הציגה פעילויות בספריה עם ספרי מידע לילדי הגן והקניית מיומנויות מידע לילדי כיתות יסוד, תוך הדגשת החוויה וההנאה המשולבת בלמידה והעשרה.
ד"ר טטיאנה דרובצקוי, מפתחת אוסף ספריית הילדים, סיפרה על הפעילות שמתקיימת מדי קיץ עם תלמידי אולפן בספריית הילדים, ותארה את ההתרגשות של הסטודנטים בגילוי של ספרי ילדותם שתורגמו לעברית ואת חיזוק שליטתם בעברית כשהם קוראים בהם ומציגים אותם לפני הכיתה.
יסמין אלעד הציגה את הפעילות לבני נוער בעלי פיגור בינוני הנערכת מדי שבוע בספריית הילדים והציעה דוגמאות לפעילויות עם ספרים מאוירים תוך שימוש בעזרים ויזואלים לעידוד בחירה עצמאית של התלמידים. למצגות והקלטת אודיו של ההרצאות חלק הראשון
בהפסקה נערך סיור בספריית הילדים, בסיור הודגם הארגון הייחודי של האוסף ונתנו דוגמאות של ספרים וחומרי עזר לפעילויות. בהמשך התקיים סיור בספריה הכללית ובאגף החדש של הספריה.
נטע סטרלסקי-ויסמן, עורכת המפתח למאמרים בעברית, הסבירה את אפשרויות החיפוש במפתח באופן כללי ובאופן ספציפי לתלמידי בית הספר התיכון והיסודי.
לסיום, הדגימה תמי צוק את השימושים בפייסבוק למטרות שיווק ספריית הילדים וליצירת קשרים עם קהלי יעד נוספים.
למצגות והקלטת אודיו של ההרצאות חלק השני
ההיענות וההתעניינות הרבה של הספרנים, העידו על נחיצותו של יום עיון מסוג זה, התורם לקידום תחום ספרנות הילדים ולקשר של הספריה שלנו ושל ספריות בכלל עם קהילת הספרנים והקוראים.
לאור התפוסה המלאה והביקוש שגבר על ההיצע, אנו שוקלים לקיים יום עיון נוסף בהמשך השנה. המעונינים להשתתף ביום עיון זה מוזמנים ליצור איתנו קשר: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
הכנת הסקירה: יסמין אלעד ותמי צוק צילום: ג'ני כרמל
יום העיון: "ספרים הם לא רק סיפורים": כיוונים וקהלים חדשים בספריית הילדים
במהלך יום העיון הודגשו האפשרויות הגלומות בשימוש בספריית הילדים להקניית אוריינות מידע לקהלים מגוונים, הוצעו כלים למתן ערך מוסף ובלעדי לשירותי הספריה, הודגם המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער והוצג מפתח חיפה למאמרים בעברית.
תוכנית ההרצאות:
ד"ר רחל בן-כנען, ראש התוכנית ללימודי מידענות וספרנות באוניברסיטת חיפה, ציינה את חשיבות הספריות והספרנים כסוכני תרבות והשכלה.
יסמין אלעד, מפתחת ומנחה סדנאות והפעלות בספריית הילדים, הציגה פעילויות בספריה עם ספרי מידע לילדי הגן והקניית מיומנויות מידע לילדי כיתות יסוד, תוך הדגשת החוויה וההנאה המשולבת בלמידה והעשרה.
ד"ר טטיאנה דרובצקוי, מפתחת אוסף ספריית הילדים, סיפרה על הפעילות שמתקיימת מדי קיץ עם תלמידי אולפן בספריית הילדים, ותארה את ההתרגשות של הסטודנטים בגילוי של ספרי ילדותם שתורגמו לעברית ואת חיזוק שליטתם בעברית כשהם קוראים בהם ומציגים אותם לפני הכיתה.
יסמין אלעד הציגה את הפעילות לבני נוער בעלי פיגור בינוני הנערכת מדי שבוע בספריית הילדים והציעה דוגמאות לפעילויות עם ספרים מאוירים תוך שימוש בעזרים ויזואלים לעידוד בחירה עצמאית של התלמידים. למצגות והקלטת אודיו של ההרצאות חלק הראשון
בהפסקה נערך סיור בספריית הילדים, בסיור הודגם הארגון הייחודי של האוסף ונתנו דוגמאות של ספרים וחומרי עזר לפעילויות. בהמשך התקיים סיור בספריה הכללית ובאגף החדש של הספריה.
נטע סטרלסקי-ויסמן, עורכת המפתח למאמרים בעברית, הסבירה את אפשרויות החיפוש במפתח באופן כללי ובאופן ספציפי לתלמידי בית הספר התיכון והיסודי.
לסיום, הדגימה תמי צוק את השימושים בפייסבוק למטרות שיווק ספריית הילדים וליצירת קשרים עם קהלי יעד נוספים.
למצגות והקלטת אודיו של ההרצאות חלק השני
ההיענות וההתעניינות הרבה של הספרנים, העידו על נחיצותו של יום עיון מסוג זה, התורם לקידום תחום ספרנות הילדים ולקשר של הספריה שלנו ושל ספריות בכלל עם קהילת הספרנים והקוראים.
לאור התפוסה המלאה והביקוש שגבר על ההיצע, אנו שוקלים לקיים יום עיון נוסף בהמשך השנה. המעונינים להשתתף ביום עיון זה מוזמנים ליצור איתנו קשר: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
הכנת הסקירה: יסמין אלעד ותמי צוק צילום: ג'ני כרמל
כנס IGELU 2011
לראשונה בישראל מתארח באוניברסיטת חיפה כנס איגלו - IGeLU Conference
איגלו הוא ארגון משתמשים בינלאומי של מערכות אקס ליבריס. הארגון מייצג כ300 מוסדות, אוניברסיטאות ומכוני מחקר ב40 מדינות בעולם (חברת אקס ליבריס היא חברה בינלאומית שהוקמה בישראל ונותנת פתרונות ארגון מיון וחיפוש מידע במערכות הספריה).
הכנס מתקיים בכל שנה במדינה אחרת ואנו גאים באוניברסיטת חיפה (באמצעות נציגי הספרייה) שנבחרה השנה לארח את הכנס, לראשונה בישראל.
המשתתפים מתארחים בבתי המלון בחיפה והאוניברסיטה נרתמה לארח כמה מהם גם במעונות בקמפוס.
באי הכנס 420 במספר הם אנשי מערכות מידע מספריות מובילות בעולם. בין המדינות ששלחו נציגים ניתן למנות את מדינות אירופה, אוסטרליה, ניו זילנד, ג'מייקה, יפן, פינלנד, ארצות הברית, איי ברבדוס, מקסיקו, ניגריה, נורווגיה, דרום אפריקה, וייטנאם, דנמרק, סינגפור, קנדה, איסלנד, ברזיל וישראל.
לכנס שני חלקים מרכזיים, הראשון כולל הרצאות משתמשי המערכות מרחבי העולם שיעידו על חווית המשתמש, משוב ממשתמשי הספריה ופיתוחים מקומיים של הספרייה במערכת.
בחלק השני תוצג מפת הדרכים של חברת אקס ליבריס הכוללת פיתוחים עתידיים למערכות קיימות ופיתוח מערכות חדשות. עוד יכלול הכנס אירועים חברתיים, בחירות להנהלת הארגון, מפגש של משתמשי המערכות עם המפתחים ופגישות של קבוצות העבודה הבינלאומיות של כל מערכת, ליצירת מערך בקשות לפיתוחים נוספים.
הכנס התקיים בין התאריכים 11 עד 16 בספטמבר 2011. באוניברסיטת חיפה.
לתמונות 
כנס IGELU 2011
לראשונה בישראל מתארח באוניברסיטת חיפה כנס איגלו - IGeLU Conference
איגלו הוא ארגון משתמשים בינלאומי של מערכות אקס ליבריס. הארגון מייצג כ300 מוסדות, אוניברסיטאות ומכוני מחקר ב40 מדינות בעולם (חברת אקס ליבריס היא חברה בינלאומית שהוקמה בישראל ונותנת פתרונות ארגון מיון וחיפוש מידע במערכות הספריה).
הכנס מתקיים בכל שנה במדינה אחרת ואנו גאים באוניברסיטת חיפה (באמצעות נציגי הספרייה) שנבחרה השנה לארח את הכנס, לראשונה בישראל.
המשתתפים מתארחים בבתי המלון בחיפה והאוניברסיטה נרתמה לארח כמה מהם גם במעונות בקמפוס.
באי הכנס 420 במספר הם אנשי מערכות מידע מספריות מובילות בעולם. בין המדינות ששלחו נציגים ניתן למנות את מדינות אירופה, אוסטרליה, ניו זילנד, ג'מייקה, יפן, פינלנד, ארצות הברית, איי ברבדוס, מקסיקו, ניגריה, נורווגיה, דרום אפריקה, וייטנאם, דנמרק, סינגפור, קנדה, איסלנד, ברזיל וישראל.
לכנס שני חלקים מרכזיים, הראשון כולל הרצאות משתמשי המערכות מרחבי העולם שיעידו על חווית המשתמש, משוב ממשתמשי הספריה ופיתוחים מקומיים של הספרייה במערכת.
בחלק השני תוצג מפת הדרכים של חברת אקס ליבריס הכוללת פיתוחים עתידיים למערכות קיימות ופיתוח מערכות חדשות. עוד יכלול הכנס אירועים חברתיים, בחירות להנהלת הארגון, מפגש של משתמשי המערכות עם המפתחים ופגישות של קבוצות העבודה הבינלאומיות של כל מערכת, ליצירת מערך בקשות לפיתוחים נוספים.
הכנס התקיים בין התאריכים 11 עד 16 בספטמבר 2011. באוניברסיטת חיפה.
לתמונות