יצחק יחזקאל משמאל ורב חובל משה יחזקאל ז"ל
השפה שרחפה מעל ים כנרת לא היתה עברית או אנגלית אלא מלאית. שפה בלתי מובנת לישראלים אך שפת האם של שלושת רבי החובלים המפקדים ומפעילים שלוש מתוך שש ספינות התיור של חברת השייט "כנרת" השיכת לקיבוץ עין גב.
משה יחזקאל (ז"ל), יצחק יחזקאל ויוסף רפאל שהינם כולם קרובי משפחה ורבי חובלים כיום, נושאים עמם סיפור מופלא של שלושה ילידי סינגפור צעירים אשר נכלאו במחנה שבויים יפני במהלך מלחמת העולם השניה וניצלו בנס מהפצצה אוירית של מטוסים בריטיים בעת שהותם שם.
לאחר המלחמה בערה בהם תשוקה עזה לעשות ככל שביכולתם לתקומת ישראל ובנית מדינתה החופשית והצליחו להגיע לחופיה כנוסעים סמויים בבטן אוניה איטלקית. הם הגיעו לחופי ארץ ישראל בשנת 1947 והצטרפו כולם למח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) והשתתפו במלחמת העצמאות.
כבני סינגפור המכירים את הים הצטרפו השלושה, לאחר שחרורם מצה"ל לגרעין שהתעתד להקים קיבוץ לחופי ים כנרת. קיבוץ שאמור היה להתבסס על דייג במימי האגם. תוכנית זו לא עלתה יפה אך למזלם נודע להם שקיבוץ עין גב, בעל צי סירות דיג, מתעתד להוסיף לצי כמה ספינות תיור. הם קפצו על המציאה והצטרפו. תחילה כשייטים מן המנין ולאחר זמן עלו בדרגה והפכו כולם לקברניטים, מפקדי ספינותיהם הם.
שלושת הסינגפורים עבדו, למדו והתפתחו יחד עם חברת השייט כנרת אשר החלה דרכה עם ספינות עץ, שדרשו עבודת החזקה ותיקונים שוטפת ויקרה עקב תנאי מזג האויר במקום ועברה, משנת 1954 בהדרגה ובעקביות, לספינות בנויות ברזל.
וכך, אתה שהאזנת לתדרי הקשר הימי בים כנרת, ושמעת שפה בלתי מובנת הנישאת מעל גלי האתר, וזכרת סיפורם המופלא של שלושת הצעירים הסינגפורים שהגיעו לארצנו לבנותה ולהבנות בה.
כל צותי השיט של חברת "שיט כנרת", 1953
הכנת הסקירה: רוני קניגסברג