עובדים מצטיינים בספרייה - ערב פסח תשע"ו
בטקס הרמת כוסית לרגל חג הפסח תשע"ו, ציינו בהערכה רבה את העובדים המצטיינים שלנו, עובדים ארעים ועובדים קבועים.
הראשונה: מרכזת הספרייה, רונית סגל, רונית קבלה את פרס העובדת המנהלית המצטיינת בזכות:
- מחויבות לעבודה מקצועית.
- תודעת שרות גבוהה ויחס אישי חם לכל פונה- משתמשים וחברים לעבודה.
- מסירות אין קץ לכל נושא הדורש טיפול בכל זמן.
- חברות ואוזן קשבת לכל עובדי הספרייה.
- קשרי עבודה מצוינים עם גורמים ויחידות שונים באוניברסיטה.
- ניסיון לפתור בעיות בחוכמה, ברגישות ובנועם הליכות.
- השקעה ענקית שלה בארגון אירועים בספרייה.
העובדות הבאות הן שתי עובדות ארעיות מצטינות: אורלי וולנר – תחום כתבי עת, וערבה (כרמל) –ידיד עם, צוות איתור, תחום שירותי השאלה.
שתיהן קבלו הוקרה על עבודה מסורה ואחראית בספרייה שהיא נדבך חיוני בתודעת השירות של הספרייה ובתמיכתה במחקר והוראה.
נטע סטלרסקי-ויסמן, ראש תחום כתבי-עת מספרת על אורלי:
אורלי מתחילה את היום בכוס תה עם שרון,
ואת רב זמנה היא מעבירה בחדרון, עובדת במסירות מסביב לשעון.
יש לה שער חלק, חיוך המעיד על בישנות ועם כולנו מדברת ברגישות ובעדינות.
אך מתחת לחזות הרגועה, מסתתרת בחורה חזקה ונחושה היודעת בדיוק מה היא רוצה.
בחוכמה רבה ובנפש טובה מבצעת מטלה קטנה כגדולה ואת מנהל בכל צעדיו מלווה.
בעלת מוסר עבודה בשחקים, משקיעה גם בעבודה וגם בלימודים.
אורלי מצטיינת ללא קושי, כי זה טבעה-פשוט יש לה אופי.
אנחנו יודעים כי למקצוע אחר יועדה...
אורלי - אולי תשארי איתנו רק עוד שנה?
אביבה לוין-בלואוסוב, תחום השאלה מספרת על כרמל:
כרמל התנדבה במחלקת איתור בהשאלה במהלך השירות הלאומי שלה, ולאחר מכן חזרה כעובדת איתור במהלך תואר ראשון בלימודי משפטים.
התכונות הבולטות של כרמל הן חריצות, צניעות ומסירות לעבודה. בשקט וברוגע, מאחורי הקלעים, ביססה לעצמה מוניטין של עובדת אמינה, בעלת תודעת שירות גבוהה, ותמיד נענית ברצון ובסובלנות לבקשות החיפוש שלנו של ספרים שלא מוצאים על המדף.
כרמל השתתפה במספר פרויקטים בספרייה וגילתה כושר עבודה וחריצות ראויים לציון. תודה רבה לכרמל על תרומתה הרבה במחלקת האיתור.
ישר כח לכולן!
צילום: בועז דותן
אלבומי ארכיון אבא חושי
לאחרונה נסרקו שלושה אלבומים נוספים מארכיון ע"ש אבא חושי. האלבומים פתוחים בגישה חופשית לקהל הרחב.
האלבום הראשון הוא אלבום מתערוכת הפרחים התשיעית הבינלאומית בחיפה שנערכה בשנת 1960. האלבום המוקדש לראש העיר אבא חושי מכיל 25 עמודים של תמונות פרחים מארצות שונות ואנשים שבאו לבקר בתערוכה, ביניהם אבא חושי ומשה דיין. התערוכה נערכה ברחבת התיאטרון העירוני בהדר. תערוכת הפרחים הייתה אירוע קבוע בתקופה של חול המועד פסח בחיפה ונערכה כל שנה החל משנות ה-50 של המאה ה-20 ועד שנות ה-90. בשנת 2012 חודשה התערוכה פעם נוספת והתקיימה בפארק הכט.
" כבוד ראש העיר, אני מרשה לעצמי להגיש לך אלבום צילומים מתערוכת הפרחים...חברי הנהלת החברה ביקשו להתקבל אצלך לראיון, להודות לך ולהביע את רגשי תודתם והוקרתם!..."
האלבום השני הוא אלבום מבית הספר עממי א', חיפה. האלבום מכיל 22 עמודים של צילומים מלווים בהסברים בכתב יד והקדשה לאבא חושי. הצילומים קשורים להווי התלמידים בבית הספר בתחומים שונים על רקע שנותיה הראשונות של המדינה - בשנת 1952.
והאלבום השלישי הוא אלבום השומריה הארצית הרביעית - תנועת השומר הצעיר. האלבום מכיל 21 עמודים של צילומים מהאירוע בליווי הסברים בכתב יד ואיורים ובצרוף הקדשה וברכה לאבא חושי. השומריה היא אירוע גדול בתנועת השומר הצעיר. אחת ל-10 שנים מוזמנים לחגוג את הולדת התנועה חניכיה ובוגריה. כל קן בונה מחנה גדול, מתקיימות תחרויות שונות בין הקנים ולאחר מספר ימי מחנה מסיימים במצעד ברחובות של עיר מרכזית ובמופע גדול. האלבום שלפנינו סוקר את השומריה הרביעית שהתקיימה בין ה-7 ל-11 ביולי 1966 בקיבוץ שער העמקים. השתתפו בה כ-7.000 חניכים. השומריה האחרונה העשירית בסימן 100 שנה לשומר הצעיר ולתנועות הנוער הציוניות התקיימה ב-17-20 ביולי 2013 ביער הקיבוצים. בין האורחים היו שמעון פרס ושי פירון. השומריה נסגרה בתהלוכה ברחובות חיפה ובהופעה של בוגרי התנועה – להקת הדג נחש.
הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י, אחראית ארכיונים ונדירים, ענף מדיה
סקר מפת חיפה מערב
חרבת קסטרה. מתוך: סקר מפת חיפה מערב
לאחר קום המדינה הציע ד"ר שמואל ייבין, המנהל הראשון של מחלקת העתיקות, לראש הממשלה, דוד בן-גוריון, "לערוך סקר ארכיאולוגי בשטח מדינת ישראל, כדי שבדורות הבאים ידע כל אחד מה צפון בשטח המדינה החדשה". ביולי 1964 קמה ה"אגודת לסקר ארכיאולוגי של ישראל". חוליות הארכיאולוגים של האגודה סקרו אלפי אתרים, רובם חדשים, בכל שטחי מדינת ישראל.
בימים אלו הסתיימה סריקת אלבום סקר מפת חיפה מערב (22).
זהו האלבום המקורי של סקר זה הנערך בשנים 1965–1966 על-ידי חוליה בראשותם של פרופ' י' עולמי ופרופ' א' רונן מטעם האגודה לסקר ארכיאולוגי של ישראל ורשות העתיקות.
באלבום תצלומים של אתרים שונים מתוך מפת חיפה מערב (22), אליהם מצורפות הערות החוקרים בכתב ידם. בין האתרים שבסקר זה: קסטרא, שקמונה, מערת אליהו וממצאים ארכיאולוגים בשכונות חיפה וטירת הכרמל.
האלבום מהווה אמצעי לחקר שרידים ארכיאולוגים כפי שנראו בשלהי שנות השישים של המאה הקודמת ובמקביל מאפשרים הצצה אל נופי הארץ בשנים אלו.
לאתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל - רשות העתיקות
הכנת הסקירה: לואיזה בל אשכנזי, ענף מדיה
על חומרי מקור, הנגשה דיגיטלית והשומריה הרביעית
אירועים היסטוריים זוכים בדרך כלל לתיעוד מצולם אישי ומוסדי כאחד. התמונות המסודרות באלבומים או פזורות להן בארגזים שונים במקרים רבים אינן נגישות לציבור הרחב ולקהיליית המחקר וזו בדיוק הסיבה כי בעולם כולו נעשים מאמצים רבים בשני העשורים האחרונים לשמר, להנגיש ולהפיץ חומרים כאלו בזכות אפשרויות טכנולוגיות חדשות שהביא איתו עולם האינטרנט. הספרייה שלנו עוסקת בכך כבר מאמצע שנות התשעים!
לתנועות הנוער חלק חשוב ביצירת ההווי, התרבות, הפוליטיקה וחיי ההתיישבות של מדינת ישראל עוד בטרם הפכה למדינה ובוודאי שבשנים שהתעצבה המדינה הצעירה. בתנועת השומר הצעיר יצרו מסורת של שומריות. השומריה היא האירוע הגדול ביותר בתנועת השומר הצעיר. אחת לעשור מוזמנים כל חניכי ובוגרי התנועה בארץ ובעולם לחגוג את הולדת התנועה. באירוע נבנים מבנים צופים גדולים וכל קן בונה מחנה גדול ומרשים, מתקיימות תחרויות שונות בין הקנים ומתקיים אירוע מרכזי אליו מוזמנים כל החניכים, ההורים והבוגרים. אחרי מספר ימים של מחנה, השומריה מסתיימת במצעד ברחובות של עיר מרכזית ובמופע הפתוח לכלל בני ובנות הנוער.
האלבום המקורי הוענק לאבא חושי ונשמר בארכיון אבא חושי הממוקם אצלנו בספרייה כעת האלבום נגיש גם בפורמט דיגיטלי. בהקשר זה מעניין לראות שחיפוש במאגר התמונות של הספרייה דרך מערכת לחיפוש אחד העלתה תמונות נוספות מאותו אירוע בדיוק שצולמו על ידי הצלם דוד אולמר. מעניין לבחון ולחקור את שני המקורות זה למול זה..
התצלומים מהווים מקור ראשוני מרתק למחקר לימוד והוראה, חומרים כאלו תמצאו לרוב באוספים הדיגיטליים בספרייה.
השומריה הרביעית צילום: דוד אולמר
דפים מתוך אלבום השומריה
הכנת הסקירה: קרן ברנר, אחראית דיגיטציה ושימור דיגטלי, ענף מדיה
תרומת פרופ' מיכל סובל
לאחרונה התקבלה בספרייה תרומתה של פרופ' (אמריטה) מיכל סובל מהחוג להיסטוריה כללית. התרומה כוללת כמאה ספרים והיא מתווספת למאות ספרים שתרמה לנו בעבר פרופ' סובל. הספרים עוסקים בתחום ההיסטוריה של ארצות-הברית. חלק רב מהם עוסק בתחום מחקרה של פרופ' סובל, יחסים בין לבנים ושחורים בארצות-הברית והשפעתם על התרבות בארצות-הברית. מתרומתה של פרופ' סובל הגיעו חמישה כרכים של הספר של Hyatt, Harry Middleton, Hoodoo-conjuration-witchcraft- rootwork: beliefs accepted by many Negroes and white persons, these being orally recorded among Blacks and whites. שנקלטו באוסף הספרים הנדירים שלנו. הספר עוסק בסיפורי-עם אמריקניים, ברפואה עממית ובפולקלור. הספר מבוסס על סיפורים וקטעי פולקלור שאסף המחבר, הפולקלוריסט הרי מידלטון היאט, מאזורים רבים ושונים בארצות-הברית בין השנים 1936-1940. מחירו של הספר, על חמשת כרכיו, הוא כ- 6,500 דולר. מיותר לציין, שללא תרומתה הנדיבה של פרופ' סובל, סדרת כרכים חשובה זאת לחוקרי ספרות עממית ופולקלור לא הייתה יכולה להיכלל באוסף הספרים הנדירים שבספרייתנו.
קבלת התרומה התאפשרה הודות לתיווכה של ד"ר שרון הלוי, חברת סגל בתכנית ללימודי נשים ומגדר וראש החוג ללימודים רב-תחומיים באוניברסיטת חיפה. ברצוננו להודות לד"ר הלוי על הסיוע בקבלת התרומה לספרייה.
להלן מספר דברים שכתבה ד"ר הלוי אודות התרומה וחשיבותה לקהילת האוניברסיטה: "פרופ' אמריטה מיכל סובל (ילידת ארה"ב) שהייתה חברת סגל בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה, נמנית על החוקרות המובילות בחקר ההיסטוריה של ארה"ב בארץ ובעולם. עבודותיה על חייהם של עבדים אפריקאים-אמריקנים והשפעתם על התרבות האמריקנית הן בין החשובות והמשפיעות ביותר בתחום. בכל מחקריה, סובל חצתה גבולות דיסציפלינריים ועבודותיה הן דוגמה ומופת למחקר בין-תחומי פורה, מעמיק ועשיר. ספרה הראשון: Travelin' On 1979, עוסק בהיסטוריה הדתית של אפריקאים-אמריקנים משועבדים וחופשיים במאה ה- 19. ספרה השני: The World They Made Together, 1988 שבמידה רבה ממשיך בתמה של הראשון, בוחן את יחסי השחורים והלבנים בווירג'יניה של המאה ה- 18. ספרה השלישי: Teach Me Dreams, 2000 הוא המרתק והנועז מכולם והוא בוחן את עולם החלומות של האמריקנים בתקופה שבין 1740 ל- 1840. לטענת סובל, תקופה זו, תקופת המהפכה ועיצוב הרפובליקה החדשה, הייתה גם תקופה מכרעת בעיצוב ה"אני" הפרטי והקולקטיבי של האמריקנים. לאישוש טענה זו סובל משתמשת במקור היסטורי ייחודי (ושנוי במחלוקת) - חלומותיהם של בני התקופה, גברים ונשים, שחורים ולבנים. בספרה הרביעי: Painting a Hidden Life: The Art of Bill Traylor, 2009, פרופ' סובל עסקה בחייו ועבודתו של הצייר האפרו-אמריקני ביל טריילור, שעבודותיו זוכות לאחרונה לעניין רב. טריילור, עבד לשעבר שנולד במטע באלבמה, החל לצייר לעת זקנתו (סביב 1938). במרוצת השנים הבאות צייר למעלה מאלף ציורים בהם נתן ביטוי לעולמו הרוחני ולמסורות אפריקאיות שהשתמרו במשפחתו. הסימבוליקה, תפיסת העולם, והסוגיות הפסיכולוגיות שהעסיקו את טריילור, הם ליבת מחקר זה.
פרופ' סובל פעלה רבות לקידום תחומי מחקרה בארץ ובעולם במסגרת כנסים מדעיים ואגודות מקצועיות. היא שימשה כיו"ר האגודה ללימודים אמריקנים בישראל בראשית שנות ה-80, וכראש התכנית לתואר שני בלימודי ארה"ב באוניברסיטת חיפה. היא עמדה גם בראש מרכז המחקר לחקר ארה"ב באוניברסיטת חיפה. בנוסף לעבודתה המחקרית, היא השתתפה בארגון מספר כנסים בינלאומיים חשובים. אחד החשובים הניב את הספר Through a Glass Darkly, 1997 אותו ערכה יחד עם רון הופמן ופרדריקה טוייטה. בנוסף הדריכה והנחתה פרופ' סובל עשרות תלמידי תארים מתקדמים. כהוקרה על כל פעילותה העניקה לה האגודה ההיסטורית האמריקנית את התואר חברת כבוד לשנת 2011."
לעיונכם: קישור לרשימת הספרים שנקלטו באוסף הספרייה. ניתן גם להגיע לפריטי האוסף על ידי חיפוש בקטלוג הספריה בשדה "תורם": סובל, מיכל.
הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י וערן גולדנברג תודה לד"ר שרון הלוי
מאגר החודש והפעם: (PsycINFO (EBSCO
המאגר הוותיק והטוב בפסיכולוגיה בהוצאת (American Psychological Association (APA, נגיש כעת במנשק EBSCO המוכר לנו ממאגרים רבים בספרייה (למשל: ERIC בחינוך, AGELINE בגרונטולוגיה, CINAHL בסיעוד ועוד.)
המאגר מכיל הפניות ביבליוגרפיות ותקצירים למאמרים מכתבי עת, פרקים מתוך ספרים, ותקצירי עבודות דיסרטציה.
כמה?
בשנת 2015, התבצעו באוניברסיטת חיפה כ-50,000 חיפושים במאגר.
למה?
- מנשק חיפוש ידידותי, אינטואיטיבי ומוכר.
- כולל תזאורוס (מפתח נושאים) מקיף.
- לא לפסיכולוגים בלבד! המאגר עוסק בכל תחומי הפסיכולוגיה ובאספקטים הפסיכולוגיים של דיסציפלינות אחרות כגון: רפואה, פסיכיאטריה, סיעוד, גרונטולוגיה, סוציולוגיה, חינוך, רוקחות, פיזיולוגיה, בלשנות, אנתרופולוגיה, עסקים ומשפט.
- המנשק מאפשר הגבלות ייחודיות בחיפוש, ביניהן:
הגבלה על פי קבוצת גיל.
הגבלה על פי שם של כלי אבחון או מבחן פסיכולוגי.
הגבלה על פי שיטת מחקר (מתודולוגיה).
- המאגר ממפתח מאמרים מתוך כ-1,300 כתבי עת בשפות שונות.
- יותר מ-55,000 הפניות חדשות נוספות למאגר מדי שנה.
הידעתם?
- מדריך לשימוש במאגרי EBSCO, תוכלו למצוא כאן.
- ביצוע חיפוש בלשונית "מאמרים באנגלית" (EBSCO Discovery Search) מניב גם תוצאות מתוך PsycINFO.
הכנת הסקירה: נטע סטרלסקי ויסמן ואיריס ביתן-טולדנו
למאגרי החודש הקודמים
המלצות, רעיונות ודגשים לפרסום מאמר מדעי
במהלך חודש ינואר, 2016, הועברה בספרייה הרצאה לחוקרים מתחילים המעונינים להתחיל לפרסם מאמרים בכתבי-עת אקדמיים. את ההרצאה העבירו נציגי המו"ל האקדמי Springer. הוצאת Springer מוציאה לאור ספרים וכתבי-עת אקדמיים בתחום המדעים, הרפואה ולאחרונה גם בתחומי מדעי הרוח.
במהלך ההרצאה ניתנו מספר המלצות וטיפים לחוקרים, לדוגמא:
המו"ל Springer מעמיד לרשות החוקרים מספר הדרכות אונליין אליהם ניתן להירשם מכל מקום. בין ההדרכות: כיצד להתחיל לכתוב מאמר, מהו כתב-עת העובר בקרת עמיתים, מהם המודלים לפרסום בגישה חופשית ועוד.
ירידה ב-Impact Factor של כתב-עת לא מעידה תמיד על ירידה באיכות כתב-העת. לעתים הירידה מתרחשת בשל הגדלת מספר עמודי הפרסום בכתב-העת. כאשר חוקר בודק את ה-Impact Factor של כתב-עת מסויים ומגלה שקיימת ירידה, יש לבדוק במקביל האם נוספו מאמרים לכתב-העת, דבר העלול לגרום לירידה במשוואת ה-Impact Factor.
מומלץ לכל חוקר לפתוח חשבון באתר: ORCID ברישום מציין החוקר את שמו ואת כל הפניות והזיהויים לשמו. עם סיום הרישום ניתן מספר קוד אותו מצרפים בעת הגשת המאמר.
יש לבחור את כתב-העת לפרסום רק לאחר סיום המחקר אבל לפני תחילת הכתיבה. (ההבדלים בין סוגי כתבי-העת השונים מפורטים במצגת ההרצאה ע"מ 30-31ׂ)
רצוי לכתוב את תקציר (Abstract) המאמר רק לאחר בחירת כתב-העת לפרסום. בדרך כלל לכל כתב-עת יש דרישות שונות בנושא זה. (המודל הרצוי לכתיבה מודגם במצגת ההרצאה ע"מ 39-41)
יש כותבים הנוהגים לצרף שמות של חוקרים מפורסמים כשותפים לכתיבת המאמר וזאת כדי לקדם את המאמר. זה כמובן אסור בתכלית האיסור.
הומלץ להוסיף וידאו אודות שיטות המחקר או מידע אחר בהקשר של המחקר – הדבר מוסיף מאוד ל Visibility שלו.
יש לSpringer פטנט חדש ודי חביב המיועד לחוקרים שלא בטוחים לאיזה כתב עת להגיש את המאמר שלהם. באיזור המיועד ל Authors אפשר למצוא את הקישור: Journal Selector המחבר מדביק את תקציר המאמר ולפי התוכן המערכת מציעה רשימת כתבי עת אפשריים.
כדי שכתב עת יופיע בגוגל סקולר – צריכים להתפרסם לפחות 100 מאמרים מתוכו. בסקופוס – כתב עת יופיע רק אחרי שנתיים של קיום.
מרבית כתבי-עת האקדמיים משתמשים בתוכנת Cross Check במידה ועולה חשד לפלגייט.
במהלך ההרצאה נתנו גם מספר סטטיסטיקות של המו"ל Springer לדוגמא: משנת 2011 אנו רואים עלייה במספר המאמרים וירידה במספר כתבי-העת. הוסבר שהירידה במספר כתבי-העת היוצאים לאור מתרחשת בהמשך לאיחוד של כתבי-עת בתחומי ידע דומים. סטטיסטיקה נוספת הדגימה את מספר מחקריהם של חוקרי האוניברסיטה בפרסומי המו"ל. (הסטטיסטיקות מופיעות בע"מ 25-28 במצגת ההרצאה)
לעיונכם: מצגת ההרצאה המלאה בתוכה מידע מפורט על תהליך הגשת מאמר, לרבות בחירת כתב עת, שלבים בכתיבת המאמר וטיפים שונים.
הכנת הסקירה: איימי שפירא, תחום יעץ
ביקור משפחת בוכסווילר בספרייה 24.1.16
בשנת 2003 תרמה משפחת בוכסווילר אוסף עצום וייחודי של ספרים, חוברות, מסמכים ופרסומים על הרעיון הקיבוצי והסוציאליסטי: על הישוב, תנועות נוער, תנועת הקיבוצים, יהודי ברית המועצות לשעבר והמיעוט הגרמני בברית המועצות לשעבר. האוסף המונה כ- 12,000 פריטי מידע הועבר מהמכון הביבליוגרפי בקבוץ בארי אותו הקים ד"ר מאיר בוכסווילר. המשפחה אף תרמה סכום כסף למימון ספרן שיקלוט את האוסף העצום לספרייה.
בנוסף לתרומת הספרים הייחודית מגיעה המשפחה לביקור בספריה מידי שנה ותורמת מלגת השתלמות לספרן בספריה בחו"ל. ב 25 לינואר 2012 הלך לעולמו ד"ר מאיר בוכסווילר והמשפחה החליטה להמשיך במסורת המפגש, ונקבע שיהיה זה בסמוך ליום השנה לזכרו. גם השנה, ביום ראשון 24.1.16 הגיעה המשפחה לספרייה, והפעם עדינה צור ג'יג'י, ספרנית מומחית ואחראית על ספריית הנדירים והארכיונים הציגה בפניהם את מכמני הנדירים וארכיון אבא חושי.
מספרת עדינה:
התכנסנו יחד עם משפחת בוכסווילר בחדר הישיבות, שם ניתן מבוא קצר לגבי הספרים הנדירים והארכיונים בספריה שלנו, תהליך הדיגיטציה והעבודה עם החומרים. הוצג סרטון בנושא הספרים הנדירים בספרייה, תוארו נקודות הגישה השונות בדיגיטול לגלריה הדיגיטלית, לארכיון אבא חושי, שפינוזה וצפת והוצג הקישור לתמונות של בית הספר הריאלי מתוך אתר מורשת תרבות. לאחר מכן הגענו לחדר הספרים הנדירים והארכיונים שם הוצג הסבר לגבי ייצוג ספרי ד"ר מאיר בוכסווילר בנדירים: קיימים 87 ספרים מאוסף בוכסווילר באוסף הנדירים. הוסבר מדוע ספר מוגדר כנדיר – פרסום לפני 1800 וכן גם מהדורה מוגבלת, עותק יחיד בארץ, מימדים קטנים במיוחד, איורים מיוחדים. הוצגו דוגמאות מספרי בוכסווילר הנמצאים בנדירים - כמו: מפתח לקראת רפובליקת פלסטין סוציאליסטית, בגין ... וכל שאר בדיחות הליכוד, ליום ההסתדרות: 24 שנים להיווסדה, הנוער ומהפכת אוקטובר, 1917-1942 ועוד. הוסבר תהליך השימור והוצגו דוגמאות של ספרים נדירים שעברו שימור תוך כדי שימת דגש על שמירת האוטנטיות של הספר הנדיר.
הוזכר הסיפור המיוחד של ספר התנ"ך הנדיר שנתרם ע"י מיכה שגריר והגלגולים שעבר ממצריים ועד משכנו בספרית אוניברסיטת חיפה, כאן הוא שוכן ליד עותק שהוא מהדורה זהה.
הוצגו דוגמאות מתיקים שבארכיון אבא חושי: ילדים כותבים במסגרת "מבצע אדיבות", ברכות לימי הולדתו של אבא חושי מאת ילדים, תכניות לפיתוח חיפה והכרמלית, הבאת פועלי הנמל מסלוניקי והקשר למשפחת מנו, תנועות נוער, סוציאליזם, בית הספר הריאלי ועוד. כן הוצגו בפני משפחת בוכסווילר אלבומים מארכיון אבא חושי: אלבום עקרת הבית הישראלית ואלבום התזמורת הסימפונית של חיפה. הוסברה החשיבות של ארכיון אבא חושי לקהילת החוקרים והסטודנטים מבחינת ההיסטוריה של חיפה על כל הבטיה.
לבסוף הוצגו בפני המשפחה שני קטעי גניזה: קטעים מתוך מגילת אסתר ומספר בראשית והוסבר תהליך השימור של 23 קטעי הגניזה המקוריים שיש בספרייה.
כמובן שמפאת מגבלות קוצר הזמן הנושא הוצג "על קצה המזלג", יחד עם זאת היה לי לעונג להציג את החומרים בפני משפחת בוכסווילר ולראות כיצד הנושא מעורר בקרבם עניין.
מאגר החודש: רב-מילים המקוון
מילון רב-מילים המקוון כולל:
• מלוא התכולה של מילון רב-מילים השלם – כולל הסברים, מקורות, דוגמאות שימוש ועוד.
• אוצר המילים הנרדפות (תזאורוס) - ובו מילים נרדפות וצירופי מילים מכל רובדי השפה.
• רשימת כל הצירופים הלשוניים שבהם מופיעה כל מילה, והסבריהם.
• רשימת כל המילים המתחרזות עם כל מילה.
• ניתוח דקדוקי מלא לכל מילה (חלק דיבר, מין, מספר, בניין, גוף, זמן, שורש, צורת יסוד, כינויים ואותיות שימוש, כתיב מלא תקני, ועוד).
• תרגום עברי-אנגלי ואנגלי-עברי.
• תשבצון – כלי להשלמת מילים בתשבצים בהינתן חלק מאותיותיהן.
• מספרים במילים - תרגום של ספרות ומספרים למילים בעברית ובאנגלית.
כמה?
באוניברסיטת חיפה מתבצעות כ- 11,945 שאילתות חיפוש בממוצע לחודש.
אוגוסט 2014 – דצמבר 2015: 191,120 שאילתות חיפוש.
למה?
• השימוש במילון המקוון אינו דורש ידע מוקדם בלשון.
• ניתן להקליד כל מילה, כפי שהיא מופיעה בטקסט (גם מילים בנטייה, עם כינויים, עם אותיות שימוש וכו') ולקבל עליה הסבר מלא, דוגמאות ומידע לשוני רב ומגוון.
• ניתן להקליד מילה בעברית ולקבל את תרגומה לאנגלית, ולהיפך.
• המילון המקוון מתעדכן באופן שוטף, נוספות לו מילים חדשות מבית היוצר של האקדמיה ללשון העברית, בצד מונחים טכנולוגיים ואחרים המתווספים לשפה, ואף שימושים חדשים בלשון הדיבור ובסלנג.
• מתוך המילון יש גישה לנקדן טקסט.
מהיכן?
ניתן להגיע ל"רב מילים" ישירות מתוך מערכת "חיפוש אחד"
מתוך המערכת לחיפוש מאמרים באנגלית
ומתוך מאגרי מידע באתר הספרייה
הכנת הסקירה: איריס ביתן-טולדנו ונטע סטרלסקי ויסמן
More...
אלבום לאבא חושי מאת חברת נוער עולי תימן מחזור ד', חות הלמוד נחלת יהודה
ב-1.12.1952, ל"ג בכסלו, תשי"ג, יצאה חברת נוער עולי תימן (מחזור ד') חוות הלימוד, נחלת יהודה, לטיול בחיפה וסביבתה.
חברת הנוער קבלה סיוע רב בארגון הטיול ממר אבא חושי ראש עריית חיפה באותם הימים...לאחר הטיול שלחו המטיילים אלבום למזכרת לאבא חושי ובו תמונות מתחנות שונות בטיול: הנמל והמפרץ, הדר הכרמל, עירית חיפה, פינה ממנה נשקף עמק זבולון, טיול בטבע, ברחובות חיפה, ביקור במפעל פיניציה ליצור זכוכית, בטכניון בהדר, במפעלי תנובה, בנמל, בשער העמקים, בקרית עמל, בבית שערים, בעפולה וליד הפסל של אלכסנדר זייד.
בנוסף לתמונות, צורף לאלבום מכתב בו הביעה חברת הנוער את תודתה העמוקה לאבא חושי על הטיול הנפלא שארגן להם, ההנאה המרובה מהטיול, היחס הנפלא מצד המארגנים והמדריכים והידע הרב שצברו בעקבות הטיול.
במכתב צורפה הזמנה לאבא חושי למסיבת הגמר ולטקס חלוקת התעודות שלהם שהתקיימה ב-27.8.1953 בשעה 18:00...
האלבום, מתוך ארכיון אבא חושי בספרייה, נסרק בימים האחרונים, אנו מצרפים חלק ממנו גם כאן:
ההקדשה בתחילת האלבום
מכתב התודה לאבא חושי. (לחצו על התמונות להגדלה)
הכנת הסקירה: עדינה צור-ג'יג'י, אחראית ארכיונים ונדירים, ענף מדיה.
סרטים חדשים באוסף הספרייה
טוב לדעת: מגוון סרטי וידאו התווספו לאחרונה לאוסף הסרטים שלנו בספרייה. הסרטים הוזמנו ע"י אנשי סגל לצורכי לימוד, הוראה ומחקר. הסרט "עבודה" נתרם ע"י מר יעקב גרוס, מרצה בתכנית לתרבות הקולנוע באוניברסיטה.
רוקדים ביפו. מספר מיון בספרייה: DVD-5357
פייר דוליין יוצא להגשים את חלומו כאשר הוא מביא את "כיתות רוקדות", הארגון שהקים בארצות הברית, לעיר הולדתו יפו, ומלמד ילדים יהודים וערבים בני 11 לרקוד, להתחרות ולכבד זה את זה. הסרט עוקב אחר סיפורם המורכב של שלושה ילדים המתמודדים עם סוגיות הנוגעות לזהות ובעיות הנובעות מדעות קדומות וגזענות, כל זאת תוך כדי ריקוד עם מי שנתפס כאויב שלהם. הסרט מתלווה אל הילדים, שתוכניתו של פייר משנה את חייהם תוך ארבעה חודשים ומאששת את אמונתו כי ריקוד יכול לגשר על שנאה ויכול להניע צעדים ראשונים של שינוי אמיתי.
את לי לילה. מספר מיון בספרייה: DVD-5349
חלי מקדישה את חייה לטיפול בגבי, אחותה הסובלת מפיגור שכלי.
עבודה. מספר מיון בספרייה: DVD-5355
תרומה לספרייה ממר יעקב גרוס שעשה עיבוד חדש ועריכה דיגיטלית לסרט "עבודה" של הבמאי הלמר לרסקי. הסרט הציוני פיוטי, מתאר בפתוס לאומי, את דרכו של החלוץ המגיע לארץ ישראל, עובד, מזיע מוצא מים ורואה ברכה בעמלו. הסרט מדגיש את חוסנו וייחודו של החלוץ החדש. הלמר לרסקי אמן הצילום ובימאי הסרט, ידע לנצל את האור הבוהק הטבעי של ארץ ישראל, השיג ביטוי בעל עוצמה מיוחדת בפני גיבוריו ויצר סרט תעודה מרשים ויוצא דופן גם במבחן הזמן.
עדיין אליס. מספר מיון בספרייה: DVD-5331
פרופסור לבלשנות שמגלה בגיל מוקדם יחסית שלקתה במחלת האלצהיימר. אליס מנסה נואשות להאחז בזהות האישית שלה שהולכת ונעלמת ככל שהמחלה מתקדמת בעוד בעלה ושלושת ילדיה מנסים נואשות לשמור על הקשר המשפחתי שהולך ונפרם.
רפסודיה בולגרית. מספר מיון בספרייה: DVD-5329
הכנת הסקירה: עינת ריץ-נגלי, ענף מדיה.
הספרייה, המקום ללמידה
סרג' כהן, מענף מערכות מידע בספרייה המשתתף בסדנת כתיבת זכרונות באוניברסיטה מספר על היעץ שלנו מנקודת מבטו...
כאחראי על זרימת הביטים השוטפת ותקינות מחשבי האפליקציות של הספרייה, לא הייתי אמור לצאת אי פעם מבדידות משרדי, שם בתחתית המבנה. לימודי תואר שהפכו אותי לסוג של מידען וההבנה ששמונה שנות עבודה תרמו מעט מאוד להכרות הנפשות הפועלות, דרבנו אותי לצאת לאור הספרייה ולהשתלב בפעילות שרותי יעץ.
הספרייה של האוניברסיטה, על גלגוליה השונים, שזורה, לתקופה מסוימת, בחייהם של רבים: חוקרים, סטודנטים ואנשי קהילה, וגם מבקרים מזדמנים.
הספרייה מעוררת תחושות ורגשות רבים: הערצה ויראת כבוד למוסד המנסה לשרוד בתקופה לא קלה מחד, ותחושה של "קבר רעשני ופורה" הנותן אווירה של בית חם וחופשי, מאידך.
הספרייה היא ממלכתה הבלתי מעורערת של הספרנית. למי אין בראש (מספרות ילדים או יצירות אומנות שונות) את תמונת הספרנית ככיעור גס, חצוף ועז מצח המרתיעה באמצעות המראה והדיבור כל מועמד מלהיכנס לאולם הקריאה שלה? היא רזה ושטוחה כקרש, ננסית וקצרת רואי בצורה מפלצתית. מרכיבה מחצית משקפיים, לובשת חליפות מחויטות שיצאו מהאופנה עם צמה אסופה ואצבע שעוותית שהוקפאה לעמדת השתקה ""ssshhh....
ולא היא. בספריה מתחילים לבצבץ גברים פה ושם, אם כי, ולשמחתי, עדיין בצוות יש בעיקר נשים. ואין ספרנות יש מידענות. המרחב הפיזי משדר נוחות, ביטחון וברוכים הבאים. תחושה זו קשורה גם לסידור וטיב המטלטלים. כלומר כול הווית המקצוע הינה להפוך את הספרייה מקובלת יותר, בתקווה להפחתת המתח הקיים אצל המחפש מידע נואשות. באופן רחב יותר יש הרגשה שתמיד יבורך החוקר בבואו, יהיה מענה לשאלות בלי לשפוט ובתמיכה מלאה למחקר. הספרייה העכשווית מצטיירת כמקום ידידותי, מכוונת משתמש, הפועלת לספק חוויה חיובית ולהפיג את החששות מסטריאוטיפים שהשתרשו אודות המקצוע.
זה מובן מאליו, אבל זה מובן יותר במעשים. מדובר על "המידענית הנלהבת", בלבוש מקומי, שכבר מהמבט הראשון מקבלת את פני הבאים בחיוך רחב מלווה במסר הכי חשוב "בואו, בואו, אני כאן כדי לעזור עד כלות הזמן. לא תצאו מפה בידיים ריקות..". ל"מלכת עולם התוכן", על גווניה השונים, ראש פתוח וגמישות אינטלקטואלית שמקנים מיומנויות המאפשרות להראות עניין וכושר התמודדות עם כול קושיה, בניטרליות ובמסירות. קורה ויש הרגשה שהמחט לא נמצאה בערימת השחת והתשובה לא מספקת, אזי החוקר מועבר לייעוץ משלים, ללא כחל ושרק. יש הגינות.
אם "במלכות עולם התוכן" קל לחפש מידע והחוקר ייצא מהמבוך וידו על העליונה, עדיין קשה למצוא דעת וכאן מתחילה מלאכתו של החוקר. וכאשר זרם מבקשי העידוד פוסק לרגע, ב"מלכות עולם התוכן" מציאת הנחמה הינה בהמשך ניהול הבית ביד רמה, תוך שימוש אינטנסיבי בטלפון נייד. יש שיאמרו שגם תור כדי יעץ, יש מחיצה במוח הדואגת בראש ובראשונה לענייני הילדים והמשפחה. האינסטינקט האימהי ממשיך לפעול גם בשיא העיסוק הטכנולוגי.
הספרייה נתפשת כמקום חי ותוסס, שבו השקט המוזיאוני שאפיין את ספריית העבר, פינה את מקומו לפעילות רוחשת. זו ספריה המדריכה את ציבור המשתמשים באופן שוטף ומספקת סביבה לימודית בזכות עצמה, עבור יחידים או עבור קבוצות. אם בציבור המשתמשים עסקינו, לתחושתי הוא משקף את הפסיפס של החברה הסובבת. חברה רב-תרבותית הנאבקת להיות גם פלורליסטית ולא פרטיקולרית מחשש שפרטיקולריזם הינו מתכון המאיים על היתכנות לדיאלוג בין חברי קבוצות תרבותיות שונות ועלול להוביל עד לבדלנות.
מהדלפק אני ראה שיש יותר צמאות למידע מאשר צמאים. האם זה בגלל שציבור הסטודנטיות גדול יותר מציבור הסטודנטים? או בשל העובדה שגבר לא ישאל לאיזה כיוון לנסוע, לא משנה מאיזה מוצא הוא? סוג של קבוע זכרי. וגם בגוון השאלות, יש הבדל: בעוד שהסטודנטיות ממוקדות בנושאי מגדר, רגש, זוגיות ומשפחה, חינוך, טיפול בילדים, בריאות, סיעוד... עבור הסטודנטים הכול מעניין חוץ מנושאים אלה.
אני בא מרקע ריאלי, לא בחרתי להיות שם. פשוט להוריי הייתה התבונה לא לנתב אותי לפי עניין אינטלקטואלי טהור, שנטה לכיוון ההיסטוריה, אלא לתחומי לימוד קצת יותר מעשיים. לא שהייתה להם תפישה אליטיסטית של החברה אלא ניסו לתעל על פי האופציות הכלכליות והבנתם במה שצופן העתיד. ומה שהיה נראה חוף מבטחים בזמנם היו מקצועות בתחומי הרפואה והטכנולוגיה. תפשתי שאפשר לשלב בין העניין האישי לבין דרישות השוק. מדוע הקריירה חייבת להגדיר את האדם? כהעשרה עצמית, להיות בסביבה של לימודים הומניסטיים מהווה יותר מתחביב, זהו סוג של סגירת מעגל.
כתב: סרג' כהן, ענף מערכות מידע ספריתיות
ספרני אוניברסיטת הרווארד מבקשים יעוץ מצוות הערכה בספרייה
בימים האחרונים קיבלה ד"ר לין פורת, ראש תחום השב"ס ואחראית צוות הערכה בספרייה, פנייה מפתיעה מספריית אוניברסיטת הרווארד, ללמוד על פעילות צוות הערכה, על הדרך בה מוטמעים הסקרים ועוד. ד"ר פורת שוחחה ארוכות עם הפונים וענתה על כל שאלותיהם, ולדבריהם - הספרייה שלנו היא הראשונה מחוץ לארה"ב שהם מבקשים ללמוד ממנה. יש לציין, כי כבר בשנת 2007 החלה פעילות הערכה שוטפת בספרייה, שהייתה הראשונה בישראל לעשות זאת. הפונים הגיעו בהמשך להמלצתו של סטיב הילר, אוטוריטה בתחום הערכת ספריות בארה"ב.
ד"ר לין פורת וסטיב הילר בכנס בנלאומי להערכת ספריות, אדינברו, סקוטלנד, 2015
Dr. Lynne Porat, Head of Interlibrary Loans and Assessment, received a request from Harvard University library for advice on how to inculcate a "Culture of Assessment". Their assessment librarian approached Lynne following a recommendation from Steve Hiller, an authority in the field. Lynne provided detailed explanations to all their questions, and in particular, about library assessment activities in a non-American country. The University of Haifa library began conducting routine evaluations of its activities for the benefit of its users in 2007 and was the first Israeli university to do so.
In the picture: Dr. Lynne Porat and Steve Hiller at an international conference on library assessment, Edinburgh, Scotland, 2015.