סקירות ועדכונים
ראשון, 02 דצמבר 2007 00:00
רשימות מתוך החפירות...רון אלתר
1.8.07 יומני היקר!
בעוד מספר ימים אמורות להתחיל החפירות לשם בניית האגף החדש של הספריה.
היום בצהרים התאספנו כל החברים באולם קוברסקי בספריה והרמנו כוס יין לרגל המאורע.
האוירה היתה מרוממת, ותחושת התרגשות של לפני מאורע היסטורי עמדה באויר.
החברים היו נרגשים.
אני כבר מחכה בקוצר רוח לתחילת החפירות.
10.8.07 אטימת החלונות
אתמול במהלך היום אטמו פועלים את כל חלונות המחלקה הפונים לכיוון החפירות.
תחושת אפלוליות וקרירות מסוימת פשטו במחלקה.
15.8.07 תחילת החפירות
היום החלו החפירות.
במידה והיו חששות מוקדמים הם נתבדו, רעש החפירות כמעט שאינו מורגש.
לעומת זאת הבחנו שעקב הסגירה ההרמטית של המחלקה ואי כניסת אור שמש ואויר לחדר התחיל להיעשות מעט קר.
שמתי לב שאם אני נוטה יותר ויותר להנמיך את קור המזגן, יסמין המחזיקה תחת שולחנה תנור חימום לימות הקיץ הקרים, החלה להביא שמיכת פוך קצרה לשעות הצהרים הקרות במיוחד.
15.9.07 התגברות הרעש
נראה שהשמחה על עוצמת רעש החפירות היתה מוקדמת מידי.
ככל שחולפים הימים הולך וגובר רעש החפירות.
יש תחושה של השתנות הדינמיקה הקבוצתית במחלקה.
אנשים יותר ויותר מכונסים בעצמם, פחות שיחות, פחות סיפורים, מאידך פחות ויכוחים.
לשם מה לצעוק אם בלאו הכי לא שומעים.
מהנהלה הומלץ לנו להשתמש באטמי אוזנים.
אני מקווה שכשנחזור מחופשת סוכות תפחת עוצמת הרעש.
15.10.07 פליטי השירותים הטכניים.
לא רק שעוצמת הרעש לא פחתה, נראה שמידי יום היא הולכת ומתחזקת כאלו הולכים ומתקרבים אלינו.
זהר היתה ראשונת הנוטשות את המחלקה עקב הרעש והמחסור בחמצן ובאור השמש ועברה לחדרו של הראש האקדמי.
כעבור מספר ימים נטשו בעקבותיה נירה ויסמין- לכתבי-עת, נטשה - לחדר נדירים, נוגה- ליעץ ואריאן בהתאם לרעש ולזמינות מקום פנוי.
וכך ניתן לראות לאחרונה פליטים של מחלקת השירותים הטכניים הסובבים כה וכה בספריה.
את אותן פליטות טכניות ניתן לזהות לפי ערמות הספרים שהן נושאות בידן האחת מ/אל מחלקת השירותים הטכניים, כאשר הן מקפידות שידן השניה תהיה פנויה לשם הגנה על אוזניהן במעין רפלקס מותנה לשם הגנה מפני הרעש למרות שהן כבר לא במחלקה וכבר אינן חשופות לרעש.
אני מקווה שהן תשובנה אלינו במהרה.
18.10.07 הנחת היסודות לבניין החדש.
מהנהלה נמסר לנו שבשבוע הקרוב יחלו בהנחת הכלונסאות לבניין החדש.
נאמר לנו שבנוסף להתגברות הרעש, עקב העבודה על הקיר החיצוני של הספריה, יתכנו אף זעזועים שיורגשו בתוך הספריה.
הרהורי נטישה החלו לעלות במחשבתי.
27.10.07 יוממני היקקקר
תנאי העבודה במחלקה הפכו לבלתי נסבלים.
הרעש הפך להיות משני לרעידות הבלתי פוסקות של החדר.
הקימה בבוקר הולכת והופכת קשה מיום ליום בידיעה מה מצפה לי במשך היום.
יותר ויותר אנשים החלו להגיע מאוחר יותר למחלקה, ולסיים מאוחר יותר על מנת להרוויח כמה שיותר שעות שקט עם סיום החפירות, בערך בסביבות 16:30.
16:30 היא גם השעה שבה החלו לשתות אצלנו במחלקה את הקפה של הבוקר, ברוגע וללא חשש...
היום נקראתי לרחל לבירור עקב טעויות כתיב שנתגלו בקטלוגים שעשיתי.
טענותי על כך שהטעויות נגרמו כנראה עקב תרעדת בלתי נשלטת של המקלדת (להלן תבנ"ה) נתקלו באזניים אטומות.
" על מידענים הנמצאים בחוד החנית של הטכנולוגיה, המשתנה תדירות, לדעת להתגבר גם על מצבי סביבה משתנים"
" אבל הם משתנים נורא מהר" ניסיתי להסביר, " המקלדת כל הזמן זזה"
אך הדברים נתקלו כאמור באוזניים אטומות.
בדיעבד בהחלט יתכן שרחל פשוט ישמה את המלצות ההנהלה והשתמשה באטמי אוזניים ועקב כך לא שעתה לטענותי.
15.10.07 חידושים בפילוסופיה
נתבקשתי על ידי אחד מחוקרי החוג לפילוסופיה לאתר בעבורו חומר על ה "פטרנליזם הדיסלקטי של שלגל"
כאשר ניסיתי לברר עימו כיצד הגיע לנושא זה התברר שהדבר נובע כנראה מטעות כתיב שארעה עקב תבנ"ה (ראה להלן ) כאשר הכנסתי נושאים לאחד הספרים שמינתי ותמורת ה "מטריאליזם הדיאלקטי של הגל" הוקלד בטעות ה " פטרנליזם הדיסלקטי של שלגל"
על מנת שלא לאכזב את המרצה ובכך גם להודות בטעותנו, הוחל לאחרונה ברכישה מזורזת של ספריו של שלגל.
אני מאמין שבעזרת עבודה מאומצת מחשבה ביקורתית וקמצוץ של יצירתיות אנו עוד נמצא נושא זה ובספר דברי הימים של הפילוסופיה עוד יכתב כי באוניברסיטת חיפה נתגלה לראשונה ה " פטרנליזם הדיסלקטי של שלגל"
29.10.07 שינוי היערכות במחלקת המדיה
מסתבר שתנאי העבודה הבלתי אפשריים נותנים אותותיהם גם במחלקות אחרות הצמודות לקיר החזית.
אדם אשר ניתח את תמונת המונה ליזה של לאונרדו דה-וינצי טען בתוקף שהמונה ליזה קרצה לו.
למרות שהוסבר לו שאכן מבע פניה של המונה ליזה יכול להטעות ולגרום לאדם להאמין שאוטוטו היא עומדת לקרוץ לו, היא לא קרצה לאיש כבר מאות שנים, המשיך אותו אדם לדבוק בתוקף בגרסתו.
כאשר אנשים נוספים החלו להתלונן על כך שהמונה ליזה קרצה להם ( אגב, לא תמיד באותה העין) הופנם במחלקת המדיה שהיא ניצבת בפני בעיה.
לנוכח מרכזיותה של התמונה בתולדות האומנות ופגיעה אפשרית בזכיות יוצרים העלולה להיגרם בעקבות שינוי סטטוס התמונה, הוחלט שלא להחליט לעת עתה ולחכות עם ההחלטה עד יעברו רעש ורעד.
מאידך, הוחלט לידע את המשתמשים המנתחים תמונה זו, כי יתכן והמונה ליזה תקרוץ להם אך אין לראות בקריצה זו איזה שהוא רמז או נסיון/ השתמעות כלשהיא להזמנה על רקע מיני והיא נגרמת כנראה מסיבות חיצוניות בלבד.
בנוסף הוחלט במחלקת המדיה על הפסקת חלוקת האוזניות לאנשים הבאים לצפות בסרטים או לשמוע מוסיקה כי בלאו הכי לא שומעים כלום וכך לפחות ניתן יהיה להאט את קצב הבלאי של האוזניות.
03.11.07 בעיית מכרסמים
לאחרונה צצה בעיה חדשה במחלקה - מכת מכרסמים.
עקב הפגיעה הקשה בנישה האקולוגית שלהם בעטיין של החפירות, מצאו להם מכרסמים רבים מפלט בצל קירות מחלקתנו.
עקב מספרם הרב והזמן שידרש לשם לכידתם נתבקשו משכימי הקום במחלקתנו לעורר ולגרום כמה שיותר רעש ותכונה עם הגעתם לעבודה ובכך לאפשר עד כמה שניתן מעבר מסודר של המחלקה ממכרסמי הלילה, למקטלגי היום.
בנוסף לכך כנראה שעקב חוסר הבהירות בין זמני היום והלילה במחלקה, עקב אטימותה לעולם החיצון התברר שחלק מן המכרסמים התבלבלו כנראה והמשכו במלאכת הכרסום גם במהלך היום וכך מתחלפים להם רעשי החפירות עם קולות הכרסום.
מההנהלה נמסר שעל מנת להימנע מעוגמת נפש (גם אם היא אינה פותרת את צחנת הרפש) מומלץ לעובדים להימנע מהסרת אטמי האוזניים עד צאתם מן המחלקה.
הדבר היחיד אשר נותר בלתי מובן מבחינתי, הוא מדוע מצאו המכרסמים מפלט אך ורק במחלקתנו ולא גם במחלקות אחרות. אך על כך אין לי ולו שמץ של מושג.
9.11.07 סדנת התמודדות
בנסיון לעזור לאנשים להתגבר על המצוקות הנגרמות כתוצאה מהחפירות, ארגנה לנו ההנהלה סדנא להתמודדות עם מצבי שחק דחק דחף וטחב.
בסדנא למדנו על תיאוריות שונות ומענינות להתמודדות עם המצב, בהן תיאוריות "הילד המסתגל", "ההורה הבוגר", "העובד האומלל", ו "הקבלן החופר". היה מרתק.
מה חבל שהסדנא הסתימה טרם זמנה כאשר המנחה טענה שסדנא לחוד ומציאות לחוד ויש תנאים אלמנטריים כמו חמצן, יכולת לעמוד במקום ללא רעידות בלתי פוסקות והאפשרות לשמוע את מה שאתה אומר, שעליהן היא אינה מוכנה לוותר.
המנחה ציינה שהיא תשמח להמשיך ולהעביר לנו את הסדנא אך בזמן ובמקום אחרים (או לחלופין באותו זמן אך במקום אחר, או לחלופין (2) באותו מקום אך בזמן אחר).
לסיום היא המליצה לנו לצפות בסרטו של אפרים קישון - "תעלת בלאומיך" גם כדרך להתמודדות עם המצב אך גם בשל העובדה שתנאי הצפייה הנוכחיים במדיה לא רק שלא יפריעו לצפייה בסרט, במקומות רבים בסרט הם אף עדיפים על הפסקול המקורי.
09.11.07 בדיקת רמת חמצן ו CO2 במחלקה
איש גדול ונמרץ נכנס בצהרים למחלקה ועשה תנועות החלטיות עם ידיו כלפי כל מיני כיוונים.
לשאלתי על פשר תנועותיו הוא הראה על מכשיר קטן שהחזיק באחת מידיו ואמר שהוא בודק את רמת החמצן ופליטת הCO2 במחלקה.
"כל המדדים תקינים" הוא אמר.
"יפה", אמרתי "אני שמח לשמוע"
"ואיך נראים לך האנשים? מתנהגים כרגיל?"
" Are you talking to me?" שאלתי
הסתכלנו כה וכה אך לא נמצא אף אחד מלבדי בחדר.
"לחלוטין" עניתי "תפקוד ושפיות האנשים במחלקה לא השתנו כהוא זה במהלך החודשים האחרונים"
" ושתדע לך" הוספתי "שכמידענים הנמצאים בחוד החנית של הטכנולוגיה, אנו ערוכים להתגבר גם על מצבי סביבה המשתנים קיצונית ואנו נמשיך לרכוש, לקטלג ולמיין ספרים ולהכניסם לאוסף בכל מצב, מלבד כמובן בימי ו"
19.11.07 גנרל חורף
גנרל חורף חזר אלינו ליום אחד וכאשר הגענו בבוקר למחלקה מצאנו שלוליות מים אשר ניקוו ליד שולחנה של יסמין ממקום הנזילה הקבוע.
דמעות אושר הציפוני והתרגשות שאין לתאר אחזה בי לנוכח שלוליות אלו של יציבות בתוך הכאוס המשתולל של השינוי אותו אנו חווים בחודשים האחרונים.
26.11.07 יומני היקר
אכן ימים קשים עוברים עלינו לאחרונה.
לעיתים זה נראה כאילו מצויים אנו בחשכת ימי הביניים של הספריה, לפני המעבר לעת החדשה/ אגף החדש.
וכאשר נעבור...
קרני השמש החמימות ישובו לחמם ולהאיר את משכננו.
משבי רוח קרירים ישובו להרעיד את שערות החישה העדינות שבאפנו.
משבי רוח אשר יביאו אלינו את להג האנשים המשוחחים בפטיו
ואשר ישאו אלינו את ניחוחות הקפה המעוררים ואת ריחם המתקתק של המאפים, אותם קנו האנשים בבית הקפה של הספריה - The Library coffee shop
Tagged under
שני, 09 יולי 2007 00:00
הכירו אותנו: צילה הראל ראש תחום לועזי ואחראית פתוח אוסף ומתנות, ענף שירותים טכניים
ניו יורק: ספרנות בשנות השבעים
כשגרתי בבפלו, ניו יורק וסיימתי את לימודיי בפסיכולוגיה ובצרפתית לתואר ראשון, חיפשתי בשנתוני האוניברסיטאות מה ללמוד לתואר שני. תיאור תחום הספרנות כמקצוע רב תחומי, הדורש ידיעת שפות וידע כללי נרחב מחד, ועיסוק באנשים מאידך, נראה לי מעניין ואף מרתק - ואכן הוא נשאר כך עבורי עד היום לאחר כ-37 שנים במקצוע...
למדתי לתואר שני בספרנות ב-SUNY at Buffalo
בתחילת שנות ה-70, בתקופה שהחל בה, לראשונה, התהליך של מעבר לחומר לא ספרי (אז עוד לא שמעו על "אלקטרוני"), ומחשוב בספריות היה עדיין בחיתוליו.
חיפה: עליה וקליטה מהירה בספריה
כשעליתי לארץ ב- 1974, מייד התחלתי לעבוד בספריה של אוניברסיטת חיפה במחלקת היעץ, אותה גם ניהלתי מ- 1975 עד 1977 ובה הייתי אחראית, בין השאר, על שירות Dialog - שירות של חיפושים ממוחשבים במאגרי מידע שנערך רק על-ידי הספרנים עבור הלקוחות באמצעות תקשורת בלתי מקוונת. שירות זה נחשב אז לחדשני.
כשהוזמנתי לראשונה, בהיותי עולה חדשה שאינה בקיאה בשפה ואינה מתמצאת בגיאוגרפיה המקומית, להרצות ביום עיון מקצועי של ASI-ASMI , נחרדתי לגלות, כשהגעתי לספריה הציבורית בנהריה, שעשיתי טעות גורלית - יום העיון התקיים בנתניה!
גם אחרי השתתפות באינספור כנסים, את ההרצאה שהוחמצה לא אשכח...
במהלך השנים השתתפתי בכנסים בארץ ובחו"ל, ובמסגרת נסיעותיי עם בעלי לשבתונים בארה"ב ובקנדה - הזדמן לי לעבוד בספריות מסוגים שונים, כגון הספריה הממשלתית של מדינת מישיגן, הספריה של מכללת אוקסידנטל בלוס אנג'לס, ספריית האוניברסיטה של בפלו ומרכז המידע של PetroCanada, חברת הנפט הלאומית של קנדה. התנסויות מקצועיות אלה הרחיבו את נסיוני ואת השכלתי.
משבתון למחלקת הרכש בספריה
כשחזרנו משבתון ב- 1992 עברתי לעבוד במחלקת הרכש שבספריה, שבענף השירותים הטכניים בה אני עובדת עד היום. במסגרת תפקידי, אני אחראית על:
תחום רכש לועזי: כולל איתור והפצת מידע על פריטים לרכישה, ועל הקשר עם הספקים השונים כדי לקבל תנאי מסחר טובים ושירות הולם עבור הספריה.
מתנות וחילופין: קיום קשר עם תורמים פוטנציאליים לספריה, קבלת ספרים במתנה ופיקוח על הטיפול בהם, עדכון האתר של ידידי הספריה, ארגון מכירות ספרים, וטיפול בתרומות של ספרים לגופים ציבוריים ובהסדרי חילופין עם ספריות אחרות.
פיתוח אוסף: ריכוז צוות אנשי הקשר של הספריה עם חוגי הלימוד השונים באוניברסיטה, ובניית אוסף הספריה, במיוחד בתחומי לימוד חדשים.
עיסוק זה מהווה מקור לסיפוק רב בעבודה: החל בפגישה עם נציגי החוג וקביעת מדיניות הרכישה, בחירת החומרים הדרושים, תקצוב הרכישה, בחירת הספק והזמנת החומר וקבלתו, וכלה בהעמדת החומר שהתקבל, בסופו של התהליך, לרשות המשתמשים.
במהלך השנים הייתי פעילה בוועדות לאומיות, שדרכן התאפשר לי ליזום ולהשפיע:
הקמתי ועדה בינאוניברסיטאית לענייני יעץ והדרכה.
כיהנתי כיו"ר של תת-הוועדה הבינאוניברסיטאית לרכש.
כיהנתי כיו"ר ועדת הרכש של קונסורציום הצפון.
עבודה מגוונת ומאתגרת:
בזכות היותה של ספריית אוניברסיטת חיפה ספריה מרכזית, העבודה בה מספקת הזדמנות להכיר את כל תחומי הלימודים והמחקר, ולהיות בקשר עם חוקרים רבים.
העבודה מעניקה לי, כספרנית, זווית ראייה רחבה של הצרכים האקדמיים, אך גם מקשה עליי לתמרן בין דרישות הסגל האקדמי לחומרים למחקר ולהוראה לבין מגבלות תקציביות.
השינויים והחידושים הבלתי פוסקים שקורים בתחום המידע והספרנות - הם שעושים את העבודה למגוונת ולמאתגרת.
הכנת הסקירה: יסמין אלעד
Tagged under
ראשון, 24 יוני 2007 00:00
ספרים, ספרייה וילדים עם אוטיזם
מזה מספר שנים מגיעים לפעילות בספריית הילדים של אוניברסיטת חיפה תלמידים אוטיסטים בדרגת פיגור בגילאי בי"ס יסודי מביה"ס "עופר" שבחיפה. רובם אינם קוראים, וחלקם אינם מדברים כלל.
הפעילות מתקיימת יום אחד בשבוע במשך כשעה, במהלך כל שנת הלימודים. קבוצת הילדים מגיעה עם מורה וסייעת.
בספריית הילדים מקבלים את פניהם ספרנית ופרקטיקנית ללימודי ספרנות. בתחילת הדרך היה נראה שחלק מן התלמידים הגיבו באדישות ובקהות לגבי הספרים.
לעיתים נוצרה תחושה שהספרים, בדומה לגירויים אחרים, כלל אינם מעוררים בהם עניין.
חיפשנו מחקרים בנושא זה במאגרי מידע שונים, אולם לא מצאנו מחקרים הדנים בפעילויות ספריה עם אוכלוסיה דומה, שאינה קוראת וכותבת, וכמעט אינה מדברת.
לאט לאט ניסינו למצוא אפיקים ודרכים להגיע לילדים. לאחר שנוכחנו כי לגבי חלק מהילדים האוטיסטים גירוי של טקסט ותמונה בלבד אינו מספיק, החלטנו לפנות לספרים הכוללים לא רק טקסט ותמונה, אלא גם גירויים נוספים, כגון: צלילים, מגע (טקסטורה מחומרים שונים), ספרים תלת מימדיים (התמונה נפתחת עם פתיחת הדף), ספרים הכוללים חלקים נעים הניתנים להזזה, או אפקטים ויזואליים כגון חלקים נוצצים.
ספרים מסוג זה עוררו עניין ותגובות כגון: מיקוד חזק יותר של המבט, הקשבה רבה יותר לטקסט, הצבעה על פריטים עפ"י בקשה, ודפדוף עצמאי פעיל. ספרים אלה נבחרו בבחירה עצמאית של התלמידים - יותר מהספרים ה"קונבנציונליים": לספרים אלה יש יתרון ברור בקרב ילדים אלה, הסובלים, לעיתים קרובות, מתת-רגישות או מרגישות-יתר לגירויים חיצוניים.
גילינו כי, בכל מקרה, רצוי ללוות כל סיפור בהמחשה או בהפעלה כלשהי. לדוגמא: בזמן הצגת ספר העוסק במשחק מחבואים של חיות - החבאנו בספריה בעלי חיים מפלסטיק, וליווינו את הסיפור בחיפוש הממשי אחר החיות.
חלק מהתלמידים גילו משיכה מיוחדת לספרי וולט דיסני (ספרים היוצאים בעקבות סרטיו). בעקבות כך יצרנו כעין "קטלוג ויזואלי" על פלקט גדול, המורכב מכריכות צבעוניות של ספרים שיצאו בתקופה האחרונה. תלמידים ניגשים ומצביעים על ספר שהם מעוניינים בו, ואנו מביאים אותו עבורם.
כמי שמלווה פעילות זו כבר מספר שנים, אני נפעמת ומרותקת בכל פעם מחדש כשאני מתבוננת בילדים. אני רואה שישנם ילדים המחכים בכיליון עיניים למפגש; ישנם כאלו היוצרים איתנו קשר ומחפשים אותנו, והמורות והסייעות מספרות לנו שאם, בשל סיבה כלשהי, מתבטלת הפעילות והנסיעה אלינו, ישנם ילדים המראים אכזבה גדולה.
ישנם ילדים המדברים מעט מאוד, אך פתאום שמנו לב שהם מצביעים על החיות שהם רואים, ומציינים את שמותיהם.
ילדים אחרים ידעו לחזור ולמצוא את הספרים האהובים עליהם באוסף הספריה, ואף היו מקרים בהם ילדים שכמעט ואינם מתקשרים באמצעות דיבור, מצאו ספרים הקשורים לתחומי התעניינותם או לחוויות אישיות שלהם, וחזרו אליהם שוב ושוב.
רואים בבירור עד כמה הם מרותקים לספרים, אולי אף יותר מבני גילם הרגילים.
הפעילות שלנו בספריית הילדים היא פעילות קהילתית התנדבותית, בשיתוף מישא"ל - מרכז ישראלי אוניברסיטאי לנכויות.
הכנת הסקירה: תמי צוק
הפעילות מתקיימת יום אחד בשבוע במשך כשעה, במהלך כל שנת הלימודים. קבוצת הילדים מגיעה עם מורה וסייעת.
בספריית הילדים מקבלים את פניהם ספרנית ופרקטיקנית ללימודי ספרנות. בתחילת הדרך היה נראה שחלק מן התלמידים הגיבו באדישות ובקהות לגבי הספרים.
לעיתים נוצרה תחושה שהספרים, בדומה לגירויים אחרים, כלל אינם מעוררים בהם עניין.
חיפשנו מחקרים בנושא זה במאגרי מידע שונים, אולם לא מצאנו מחקרים הדנים בפעילויות ספריה עם אוכלוסיה דומה, שאינה קוראת וכותבת, וכמעט אינה מדברת.
לאט לאט ניסינו למצוא אפיקים ודרכים להגיע לילדים. לאחר שנוכחנו כי לגבי חלק מהילדים האוטיסטים גירוי של טקסט ותמונה בלבד אינו מספיק, החלטנו לפנות לספרים הכוללים לא רק טקסט ותמונה, אלא גם גירויים נוספים, כגון: צלילים, מגע (טקסטורה מחומרים שונים), ספרים תלת מימדיים (התמונה נפתחת עם פתיחת הדף), ספרים הכוללים חלקים נעים הניתנים להזזה, או אפקטים ויזואליים כגון חלקים נוצצים.
ספרים מסוג זה עוררו עניין ותגובות כגון: מיקוד חזק יותר של המבט, הקשבה רבה יותר לטקסט, הצבעה על פריטים עפ"י בקשה, ודפדוף עצמאי פעיל. ספרים אלה נבחרו בבחירה עצמאית של התלמידים - יותר מהספרים ה"קונבנציונליים": לספרים אלה יש יתרון ברור בקרב ילדים אלה, הסובלים, לעיתים קרובות, מתת-רגישות או מרגישות-יתר לגירויים חיצוניים.
גילינו כי, בכל מקרה, רצוי ללוות כל סיפור בהמחשה או בהפעלה כלשהי. לדוגמא: בזמן הצגת ספר העוסק במשחק מחבואים של חיות - החבאנו בספריה בעלי חיים מפלסטיק, וליווינו את הסיפור בחיפוש הממשי אחר החיות.
חלק מהתלמידים גילו משיכה מיוחדת לספרי וולט דיסני (ספרים היוצאים בעקבות סרטיו). בעקבות כך יצרנו כעין "קטלוג ויזואלי" על פלקט גדול, המורכב מכריכות צבעוניות של ספרים שיצאו בתקופה האחרונה. תלמידים ניגשים ומצביעים על ספר שהם מעוניינים בו, ואנו מביאים אותו עבורם.
כמי שמלווה פעילות זו כבר מספר שנים, אני נפעמת ומרותקת בכל פעם מחדש כשאני מתבוננת בילדים. אני רואה שישנם ילדים המחכים בכיליון עיניים למפגש; ישנם כאלו היוצרים איתנו קשר ומחפשים אותנו, והמורות והסייעות מספרות לנו שאם, בשל סיבה כלשהי, מתבטלת הפעילות והנסיעה אלינו, ישנם ילדים המראים אכזבה גדולה.
ישנם ילדים המדברים מעט מאוד, אך פתאום שמנו לב שהם מצביעים על החיות שהם רואים, ומציינים את שמותיהם.
ילדים אחרים ידעו לחזור ולמצוא את הספרים האהובים עליהם באוסף הספריה, ואף היו מקרים בהם ילדים שכמעט ואינם מתקשרים באמצעות דיבור, מצאו ספרים הקשורים לתחומי התעניינותם או לחוויות אישיות שלהם, וחזרו אליהם שוב ושוב.
רואים בבירור עד כמה הם מרותקים לספרים, אולי אף יותר מבני גילם הרגילים.
הפעילות שלנו בספריית הילדים היא פעילות קהילתית התנדבותית, בשיתוף מישא"ל - מרכז ישראלי אוניברסיטאי לנכויות.
הכנת הסקירה: תמי צוק
Tagged under
שישי, 20 אפריל 2007 00:00
הספרייה ואני מנחם קלנר 2007
בתור חוקר הנשוי לספרנית, אני מרבה לשמוע על חידושים בספריה דרך הספרנית האישית שלי.
לפני כמה ימים אמרה לי ג'ולין: "אתה פשוט חייב להיכנס לאתר של ISI!" אמרתי: "בטח יש שם רק חומר במדעי הטבע."
אבל בתור בעל ניסיון ידעתי שאשתי תמיד צודקת, אז נכנסתי לאתר, או, ליתר דיוק, ניסיתי.
הקישור פשוט לא עבד. פניתי ליעל גולן והיא מיד השיבה: "תנסה ללחוץ על CTRL בזמן שאתה לוחץ על הקישור."
וואלה! זה עבד. (אני אומר תמיד לתלמידי שחלק גדול מאד במחקר זה לדעת את מי לשאול...)
אז נכנסתי ל ISI (שירות של Web of Knowledge), וכמובן חיפשתי קודם כל את עצמי (בשירות "author finder") -
אם אומר לכם חוקר שהוא לא מחפש את עצמו דבר ראשון כשנתקל בקטלוג או במפתח של ספר - אז דעו לכם שיש לכם עסק עם אדם שאינו בדיוק מקיים את המצווה "מ?ד??ב?ר ש??ק?ר ת??ר?ח?ק".
בכל אופן, אחרי שגאוותי שבעה, חיפשתי דמויות שאני מרבה לחקור אותם, דוגמת הרמב"ם, רלב"ג ואברבנאל - וממש הופתעתי לטובה מכמות המחקרים הרשומים שם.
אני מנסה לעקוב בקפדנות על הנעשה בתחום שלי (בעצם, לא כל כך קשה - אני מכיר אישית כמעט כל מי שעוסק בפילוסופיה יהודית ביניימית בכל ה- United Federation of Planets, ובכל זאת מצאתי מאמרים שלא ידעתי על קיומם.
עוד דבר נחמד: ניתן "לייצא" (export) פריטים ישר מ ISI אל Endnote - דבר שחוסך הקלדה רבה!
אני מאחל לכולכם חיפושים מעניינים!
מנחם
הערה: כאשר אין כל תגובה כשלוחצים על קישורים לכניסה למאגרי מידע - יש להחזיק את מקש ה-control, ואז ללחוץ על העכבר (אפשרות זו היא דרך לעקוף את הבעיה, אך אינה עובדת בכל המקרים).
הסבר לתופעה: קיימת כנראה חסימת POP-UPS במחשב או בהגדרות הדפדפן עצמו.
חסימה כזו נגרמת ע"י תוכנות כגון: Firewall, Hotbar, Toolbar
לפני כמה ימים אמרה לי ג'ולין: "אתה פשוט חייב להיכנס לאתר של ISI!" אמרתי: "בטח יש שם רק חומר במדעי הטבע."
אבל בתור בעל ניסיון ידעתי שאשתי תמיד צודקת, אז נכנסתי לאתר, או, ליתר דיוק, ניסיתי.
הקישור פשוט לא עבד. פניתי ליעל גולן והיא מיד השיבה: "תנסה ללחוץ על CTRL בזמן שאתה לוחץ על הקישור."
וואלה! זה עבד. (אני אומר תמיד לתלמידי שחלק גדול מאד במחקר זה לדעת את מי לשאול...)
אז נכנסתי ל ISI (שירות של Web of Knowledge), וכמובן חיפשתי קודם כל את עצמי (בשירות "author finder") -
אם אומר לכם חוקר שהוא לא מחפש את עצמו דבר ראשון כשנתקל בקטלוג או במפתח של ספר - אז דעו לכם שיש לכם עסק עם אדם שאינו בדיוק מקיים את המצווה "מ?ד??ב?ר ש??ק?ר ת??ר?ח?ק".
בכל אופן, אחרי שגאוותי שבעה, חיפשתי דמויות שאני מרבה לחקור אותם, דוגמת הרמב"ם, רלב"ג ואברבנאל - וממש הופתעתי לטובה מכמות המחקרים הרשומים שם.
אני מנסה לעקוב בקפדנות על הנעשה בתחום שלי (בעצם, לא כל כך קשה - אני מכיר אישית כמעט כל מי שעוסק בפילוסופיה יהודית ביניימית בכל ה- United Federation of Planets, ובכל זאת מצאתי מאמרים שלא ידעתי על קיומם.
עוד דבר נחמד: ניתן "לייצא" (export) פריטים ישר מ ISI אל Endnote - דבר שחוסך הקלדה רבה!
אני מאחל לכולכם חיפושים מעניינים!
מנחם
הערה: כאשר אין כל תגובה כשלוחצים על קישורים לכניסה למאגרי מידע - יש להחזיק את מקש ה-control, ואז ללחוץ על העכבר (אפשרות זו היא דרך לעקוף את הבעיה, אך אינה עובדת בכל המקרים).
הסבר לתופעה: קיימת כנראה חסימת POP-UPS במחשב או בהגדרות הדפדפן עצמו.
חסימה כזו נגרמת ע"י תוכנות כגון: Firewall, Hotbar, Toolbar
Tagged under
ראשון, 15 אפריל 2007 00:00
מבדקי שמישות באתר הספריה 15.4.07
מבדקי שמישות בודקים את חווית המשתמש כשהוא מנסה להתמצא באתר כלשהו. מומלץ לערוך אותם בפרקי זמן קבועים, כדי להמשיך ולוודא את רלוונטיות האתר.
אנו עורכים מבדקי שמישות של אתר הספריה אחת לשנה, או עם השקת אתר חדש. לקראת סוף שנת הלימודים אנו מתכוונים לבצע מבדק נוסף.
עלות המבדק אינה גדולה יחסית - מדובר בעלות שעות עבודה של אנשי צווות האתר.
המיקום: בתוך הספריה, בחדר שקט.
האביזרים הנדרשים: עמדת מחשב עבור הנבדק, מצלמת וידאו שתתעד את פעולותיו, כלי כתיבה לבוחן וסטופר לבדיקת הזמן שאורכת כל מטלה ומטלה.
איך מתכוננים:
1. צוות האתר מחליט על אסטרטגיה ומטרה
2. האם השאלות תהיינה פתוחות או סגורות
3. מהן המשימות הנדרשות
4. מה יהיה אורך המבדק
5. מה מבקשים לבדוק - האם שירות ספציפי, או התמצאות כללית באתר
חיבור השאלות נעשה ע"י צוות האתר.
מבחן תקפות נעשה ע"י צוות ראשי היחידות או ספרנים עמיתים, ובעקבותיו נערכים מספר שינויים בשאלות.
המשימה הבאה הינה לגייס מתנדבים שיסכימו להיבדק - נציגי כל אוכלוסיות המשתמשים באתר (כשממוצע המשתתפים נע בין 7 ל-10), לפי האחוז שהם מהווים באוכלוסיית המשתמשים הכללית (אנו נוהגים לפנות ל-4 סטודנטים לתואר ראשון - כשרצוי שלפחות אחד מהם אינו דובר עברית כשפת אם, ל-2 סטודנטים לתואר שני, לשניים מאנשי הסגל האקדמי ולאחד מן הסגל המינהלי).
עכשיו נותר לשריין חדר וזמן פנוי לבוחנים, ולקבוע מועד לכל אחד מהנבחנים.
יש לוודא שיהיה מרווח בין נבדק לנבדק כדי לא להלחיץ את הנבחנים, וגם כדי לאפשר לבוחן לבצע עיבוד ראשוני של המבדק.
כל המבדקים חייבים להתבצע באותו יום, כדי להבטיח תנאים שווים לכולם.
תרשים של חדר המבדק:
לעיון נוסף:
תרשים זרימה של תהליך מבדק השמישות, כפי שמוצג באתר usability.gov
איגוד השמישות הישראלי
ארגון שמישות וחווית משתמש
ארגון usability.net
הכנת הסקירה: ריקי גרינברג
אנו עורכים מבדקי שמישות של אתר הספריה אחת לשנה, או עם השקת אתר חדש. לקראת סוף שנת הלימודים אנו מתכוונים לבצע מבדק נוסף.
עלות המבדק אינה גדולה יחסית - מדובר בעלות שעות עבודה של אנשי צווות האתר.
המיקום: בתוך הספריה, בחדר שקט.
האביזרים הנדרשים: עמדת מחשב עבור הנבדק, מצלמת וידאו שתתעד את פעולותיו, כלי כתיבה לבוחן וסטופר לבדיקת הזמן שאורכת כל מטלה ומטלה.
איך מתכוננים:
1. צוות האתר מחליט על אסטרטגיה ומטרה
2. האם השאלות תהיינה פתוחות או סגורות
3. מהן המשימות הנדרשות
4. מה יהיה אורך המבדק
5. מה מבקשים לבדוק - האם שירות ספציפי, או התמצאות כללית באתר
חיבור השאלות נעשה ע"י צוות האתר.
מבחן תקפות נעשה ע"י צוות ראשי היחידות או ספרנים עמיתים, ובעקבותיו נערכים מספר שינויים בשאלות.
המשימה הבאה הינה לגייס מתנדבים שיסכימו להיבדק - נציגי כל אוכלוסיות המשתמשים באתר (כשממוצע המשתתפים נע בין 7 ל-10), לפי האחוז שהם מהווים באוכלוסיית המשתמשים הכללית (אנו נוהגים לפנות ל-4 סטודנטים לתואר ראשון - כשרצוי שלפחות אחד מהם אינו דובר עברית כשפת אם, ל-2 סטודנטים לתואר שני, לשניים מאנשי הסגל האקדמי ולאחד מן הסגל המינהלי).
עכשיו נותר לשריין חדר וזמן פנוי לבוחנים, ולקבוע מועד לכל אחד מהנבחנים.
יש לוודא שיהיה מרווח בין נבדק לנבדק כדי לא להלחיץ את הנבחנים, וגם כדי לאפשר לבוחן לבצע עיבוד ראשוני של המבדק.
כל המבדקים חייבים להתבצע באותו יום, כדי להבטיח תנאים שווים לכולם.
תרשים של חדר המבדק:
לעיון נוסף:
תרשים זרימה של תהליך מבדק השמישות, כפי שמוצג באתר usability.gov
איגוד השמישות הישראלי
ארגון שמישות וחווית משתמש
ארגון usability.net
הכנת הסקירה: ריקי גרינברג
Tagged under
שלישי, 05 דצמבר 2006 00:00
על אוסף ספרי הילדים והמפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער
אוסף ספרי הילדים שבאוניברסיטת חיפה הוקם ביוזמתה של פרופ' אירן סבר בשנת 1982, ומתקיימות בו פעילויות הקשורות בילדים, ספרים וספריות. האוסף כולל כ-13,000 ספרי ילדים בעברית וכ-2000 ספרים בערבית, ובו ספרות יפה וספרי-מידע.
האוסף מרוכז בחלל אחד, ומסודר לפי א"ב של שמות הכותרים, ולפי הקריטריונים הבאים: טקסט מועט או רב, מנוקד או בלתי-מנוקד.
נושאים ייחודיים במפתח הנושאי:
משנת 1994 אנו ממפתחים את ספרי הילדים בעברית הכלולים באוסף שלנו.
המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער שנבנה על-ידנו מיועד לקהל יעד של ספרנים, מטפלים, ביבליותרפיסטים, אנשי חינוך (מורים, גננות, חוקרי חינוך), חוקרי ספרות ילדים, הורים, וילדים ונוער, המעוניינים לחפש ספרים על פי נושאים, וזאת לצרכי מחקר, הוראה, צרכים טיפוליים או קריאה להנאה.
המפתח הוא חלק מקטלוג ספריית אוניברסיטת חיפה, ופתוח לשימוש חופשי באינטרנט.
המפתח כולל מעל אלף נושאים ומוטיבים, הלקוחים ברובם מתוך המפתח למאמרים בעברית של אוניברסיטת חיפה. יחד עם זאת, נאלצנו, במקרים רבים, להתאים את הנושאים הללו לספרות ילדים, ולהוסיף נושאים ייחודיים, לדוגמא - ספרי משחק מסוגים שונים:
ספרי משחק - אפקטים ויזואליים (כגון ספרים שבהם חלקים נוצצים)
ספרי משחק - מישוש (ספרי מגע בעלי טקסטורות שונות)
ספרי משחק - קולות
ספרי משחק - תלת-ממדיים
נושאים ייחודיים נוספים הם:
ספרים שנכתבו על ידי ילדים
ספרים על פי סרטים וסדרות טלוויזיה (כאלה שנכתבו בעקבות סרט או סדרה)
סיפורי עם - עיבוד מודרני (עיבודים מודרניים ופמיניסטיים לאגדות ידועות)
ספרי תמונות ללא מלל
תדמית המבוגר (איך אנו, המבוגרים, מוצגים בספרות הילדים)
בין עברית לערבית
נושאים ייחודיים בספרות ילדים בערבית
לאחרונה התחלנו למפתח גם את ספרי הילדים בערבית הכלולים באוסף. עד מהרה נוכחנו כי עלינו להוסיף נושאים מסוימים הייחודיים לתרבות הערבית, כגון חגים אסלאמיים ונוצריים, אישים, היסטוריה של האסלאם ועוד. כמו-כן, מושם דגש רב בספרות הילדים בערבית על הספר ככלי חינוכי, המעביר מסרים דידקטיים דוגמת כיבוד אב ואם, חשיבות הלימוד וההשכלה ועוד.
דיאטה, הסתגלות לגן וזהירות מפני זרים
סטודנטים, מרצים ואזרחים מגיעים לספריה ומבקשים ספרים מסוימים, או ספרים בנושאים מסוימים. לדוגמא:
נושאים מבוקשים על-ידי סטודנטים הם : פמיניזם, חלוקת תפקידים במשפחה, עקרי בית ועוד.
נושאים המבוקשים על-ידי הורים הם: דיאטה והרגלי אכילה, מעבר מגורים, הסתגלות לגן או לבי"ס, הסתגלות הורה לבן-זוג חדש, מות סבים ועוד.
לעתים, מחפשים אצלנו חומר להמחזה לתיאטרון, לתיאטרון-בובות או לסדנאות בנושאים שונים, כדוגמת הבקשה לספרים בנושאים "זהירות מפני זרים" ו-"עבירות מין" שהגיעה מעמותה המעבירה סדנאות לגננות ולמורות בנושא של ניצול מיני, וזאת כיוון שקל יותר לפתוח בנושא דרך סיפור.
מגיעים גם אנשים מבוגרים כדי לחפש ספר מסוים שקראו בילדותם. לא תמיד הם זוכרים את שם הספר או את מחברו, ולעתים הם זוכרים במטושטש רק את תמונת הכריכה או את נושא הספר. גם במקרים אלו אנו נעזרים במפתח הנושאים כדי לנסות לאתר את הספר.
הכנת הסקירה: תמי צוק. תודה ליסמין אלעד
האוסף מרוכז בחלל אחד, ומסודר לפי א"ב של שמות הכותרים, ולפי הקריטריונים הבאים: טקסט מועט או רב, מנוקד או בלתי-מנוקד.
נושאים ייחודיים במפתח הנושאי:
משנת 1994 אנו ממפתחים את ספרי הילדים בעברית הכלולים באוסף שלנו.
המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער שנבנה על-ידנו מיועד לקהל יעד של ספרנים, מטפלים, ביבליותרפיסטים, אנשי חינוך (מורים, גננות, חוקרי חינוך), חוקרי ספרות ילדים, הורים, וילדים ונוער, המעוניינים לחפש ספרים על פי נושאים, וזאת לצרכי מחקר, הוראה, צרכים טיפוליים או קריאה להנאה.
המפתח הוא חלק מקטלוג ספריית אוניברסיטת חיפה, ופתוח לשימוש חופשי באינטרנט.
המפתח כולל מעל אלף נושאים ומוטיבים, הלקוחים ברובם מתוך המפתח למאמרים בעברית של אוניברסיטת חיפה. יחד עם זאת, נאלצנו, במקרים רבים, להתאים את הנושאים הללו לספרות ילדים, ולהוסיף נושאים ייחודיים, לדוגמא - ספרי משחק מסוגים שונים:
ספרי משחק - אפקטים ויזואליים (כגון ספרים שבהם חלקים נוצצים)
ספרי משחק - מישוש (ספרי מגע בעלי טקסטורות שונות)
ספרי משחק - קולות
ספרי משחק - תלת-ממדיים
נושאים ייחודיים נוספים הם:
ספרים שנכתבו על ידי ילדים
ספרים על פי סרטים וסדרות טלוויזיה (כאלה שנכתבו בעקבות סרט או סדרה)
סיפורי עם - עיבוד מודרני (עיבודים מודרניים ופמיניסטיים לאגדות ידועות)
ספרי תמונות ללא מלל
תדמית המבוגר (איך אנו, המבוגרים, מוצגים בספרות הילדים)
בין עברית לערבית
נושאים ייחודיים בספרות ילדים בערבית
לאחרונה התחלנו למפתח גם את ספרי הילדים בערבית הכלולים באוסף. עד מהרה נוכחנו כי עלינו להוסיף נושאים מסוימים הייחודיים לתרבות הערבית, כגון חגים אסלאמיים ונוצריים, אישים, היסטוריה של האסלאם ועוד. כמו-כן, מושם דגש רב בספרות הילדים בערבית על הספר ככלי חינוכי, המעביר מסרים דידקטיים דוגמת כיבוד אב ואם, חשיבות הלימוד וההשכלה ועוד.
דיאטה, הסתגלות לגן וזהירות מפני זרים
סטודנטים, מרצים ואזרחים מגיעים לספריה ומבקשים ספרים מסוימים, או ספרים בנושאים מסוימים. לדוגמא:
נושאים מבוקשים על-ידי סטודנטים הם : פמיניזם, חלוקת תפקידים במשפחה, עקרי בית ועוד.
נושאים המבוקשים על-ידי הורים הם: דיאטה והרגלי אכילה, מעבר מגורים, הסתגלות לגן או לבי"ס, הסתגלות הורה לבן-זוג חדש, מות סבים ועוד.
לעתים, מחפשים אצלנו חומר להמחזה לתיאטרון, לתיאטרון-בובות או לסדנאות בנושאים שונים, כדוגמת הבקשה לספרים בנושאים "זהירות מפני זרים" ו-"עבירות מין" שהגיעה מעמותה המעבירה סדנאות לגננות ולמורות בנושא של ניצול מיני, וזאת כיוון שקל יותר לפתוח בנושא דרך סיפור.
מגיעים גם אנשים מבוגרים כדי לחפש ספר מסוים שקראו בילדותם. לא תמיד הם זוכרים את שם הספר או את מחברו, ולעתים הם זוכרים במטושטש רק את תמונת הכריכה או את נושא הספר. גם במקרים אלו אנו נעזרים במפתח הנושאים כדי לנסות לאתר את הספר.
הכנת הסקירה: תמי צוק. תודה ליסמין אלעד
Tagged under
ראשון, 19 נובמבר 2006 00:00
ספרנים בספריית אוניברסיטת חיפה כמחברי ספרים
אמירה קהת, חיברה בשנים האחרונות שני ספרים. ביקשנו אותה לפרט את הנסיבות שהובילו אותה לכתיבת הספרים, ולהלן סיפורה:
"לאחר פטירתה של אמי בשנת 1999, נוכחתי שלא נותר לי יותר את מי לשאול על תולדות משפחתי.
בתקופה בה גדלתי לא הרבו להזכיר את הגולה, את השואה ואת הנספים בה, אם מתוך רגשות אשם כלפי בני המשפחה שנותרו מאחור, או בשל הרצון לגונן עלינו, הצברים.
החלטתי לקחת על עצמי את המשימה לחקור את תולדות משפחתי ומשפחת בעלי.
במשך שנים מספר עסקתי בחקר השורשים של ארבע משפחות: אלו שלי - שפיר וקריגר, ושל בעלי חיים - קהת וגולדברג.
יצאתי למסע מרתק בעזרת תעודות שמצאתי בבית, מאגרי מידע באינטרנט ושיחות רבות עם בני ארבע המשפחות.
במהלכו של מסע השורשים התוודעתי לקרובי משפחה רחוקים, ואף יצרתי קשרים עם בני דודים שלי מדרג שני, שגיליתי בארצות הברית, בבלגיה ובצרפת.
כולם שמחו להשתתף איתי ביצירת אילנות יוחסין למשפחותינו. עם חלק מהם נפגשתי, ואני שומרת על קשרים עם כולם.
במהלך המחקר התוועדתי לקרובה רחוקה של בעלי מטופולצ'ני שבסלובקיה,
שסיפרה לי סיפור מרתק על היותה פרטיזנית בשואה, ועל כך שמחנה שלם בסלובקיה יצא לחופשי והצטרף לפרטיזנים בשנת 1944.
תחקרתי אותה במשך חמישה חודשים, וכתבתי את סיפורה במחנה נובאקי, ואת סיפור משפחתה.
קראתי ספרים בנושא, העברתי את החומר לעיון חוקר נוסף, וכך נולד הספר שושנה כספי - קורות חיים, שהתפרסם בעזרת "יד ושם" בשנת 2004. התנסות זו דרבנה אותי להמשיך ולהעמיק את המחקר שלי.
אמו של בעלי הייתה אז עדיין בחיים, וכך שוחחתי עמה במשך שעות רבות ודליתי ממנה פרטים רבים על משפחתה וחייה בבודפשט.
נסעתי לסיור שורשים בהונגריה ובסלובקיה, פגשתי את חברותיה, ביקרתי את קברי המשפחה ואת כל אותם מקומות שחמותי הזכירה בסיפוריה: בית הכנסת ובית הספר בבודפשט, ביתה ברובע היהודי ובית המשפחה לאחר נישואיה.
נסעתי גם לעיירות בהן נולדו הוריה. רק לאחר פטירתה של חמותי עלה בידי לסיים את סיפורה: מרים קהת - סיפור חיים, שפרסמתי בשנת 2005 בהוצאה עצמית.
שני הספרים מלווים בתמונות רבות, ומצורפים להם נספחים הסוקרים את קורותיהם של שאר בני המשפחה.
העבודה על שני הספרים וכן מחקר השורשים בכללותו גרמו לי סיפוק רב, והעשירו אותי במידע לא רק על משפחותינו, אלא גם על קורות יהודי הונגריה וסלובקיה בתקופת השואה ולפניה".
"לאחר פטירתה של אמי בשנת 1999, נוכחתי שלא נותר לי יותר את מי לשאול על תולדות משפחתי.
בתקופה בה גדלתי לא הרבו להזכיר את הגולה, את השואה ואת הנספים בה, אם מתוך רגשות אשם כלפי בני המשפחה שנותרו מאחור, או בשל הרצון לגונן עלינו, הצברים.
החלטתי לקחת על עצמי את המשימה לחקור את תולדות משפחתי ומשפחת בעלי.
במשך שנים מספר עסקתי בחקר השורשים של ארבע משפחות: אלו שלי - שפיר וקריגר, ושל בעלי חיים - קהת וגולדברג.
יצאתי למסע מרתק בעזרת תעודות שמצאתי בבית, מאגרי מידע באינטרנט ושיחות רבות עם בני ארבע המשפחות.
במהלכו של מסע השורשים התוודעתי לקרובי משפחה רחוקים, ואף יצרתי קשרים עם בני דודים שלי מדרג שני, שגיליתי בארצות הברית, בבלגיה ובצרפת.
כולם שמחו להשתתף איתי ביצירת אילנות יוחסין למשפחותינו. עם חלק מהם נפגשתי, ואני שומרת על קשרים עם כולם.
במהלך המחקר התוועדתי לקרובה רחוקה של בעלי מטופולצ'ני שבסלובקיה,
שסיפרה לי סיפור מרתק על היותה פרטיזנית בשואה, ועל כך שמחנה שלם בסלובקיה יצא לחופשי והצטרף לפרטיזנים בשנת 1944.
תחקרתי אותה במשך חמישה חודשים, וכתבתי את סיפורה במחנה נובאקי, ואת סיפור משפחתה.
קראתי ספרים בנושא, העברתי את החומר לעיון חוקר נוסף, וכך נולד הספר שושנה כספי - קורות חיים, שהתפרסם בעזרת "יד ושם" בשנת 2004. התנסות זו דרבנה אותי להמשיך ולהעמיק את המחקר שלי.
אמו של בעלי הייתה אז עדיין בחיים, וכך שוחחתי עמה במשך שעות רבות ודליתי ממנה פרטים רבים על משפחתה וחייה בבודפשט.
נסעתי לסיור שורשים בהונגריה ובסלובקיה, פגשתי את חברותיה, ביקרתי את קברי המשפחה ואת כל אותם מקומות שחמותי הזכירה בסיפוריה: בית הכנסת ובית הספר בבודפשט, ביתה ברובע היהודי ובית המשפחה לאחר נישואיה.
נסעתי גם לעיירות בהן נולדו הוריה. רק לאחר פטירתה של חמותי עלה בידי לסיים את סיפורה: מרים קהת - סיפור חיים, שפרסמתי בשנת 2005 בהוצאה עצמית.
שני הספרים מלווים בתמונות רבות, ומצורפים להם נספחים הסוקרים את קורותיהם של שאר בני המשפחה.
העבודה על שני הספרים וכן מחקר השורשים בכללותו גרמו לי סיפוק רב, והעשירו אותי במידע לא רק על משפחותינו, אלא גם על קורות יהודי הונגריה וסלובקיה בתקופת השואה ולפניה".
Tagged under
שני, 06 נובמבר 2006 00:00
שימור אוסף הצילומים בנושא פיסול צלבני בא"י
ביוני 2005 - התקבלה בספריה תרומה מעזבונה של ד"ר זהבה יעקבי ז"ל, מרצה בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה בשנים 1973-1999. התרומה כוללת כ-700 צילומים שצולמו על ידי הצלם זאב רדובן, בהנחיית ד"ר יעקבי.
ד"ר יעקבי התמחתה בחקר ארכיטקטורה צלבנית בארץ-ישראל, והתעתדה לפרסם קורפוס וספר בנושא הפיסול הצלבני בישראל. לשם כך נדדה במשך זמן רב בארץ, ותיעדה פסלים ומוטיבים צלבניים.
באוסף הצילומים פיסול מבנים או חלקי מבנים, כגון כנסיית הקבר הקדוש, כנסיית הבשורה, אולמות האבירים בעכו ועוד, או שרידי מבנים ממקומות שונים.
במהלך תיעוד הפריטים וצילומם, רשמה ד"ר יעקבי הערות שונות על גבי כרטיסיות, וזאת לצורך כתיבת ספר עתידי בנושא.
ד"ר יעקבי ז"ל הספיקה לכתוב הקדמה לספר שבו ציינה: " הפיסול הצלבני נוצר ע"י אומנים שבמקורם היו מדרום מערב אירופה, אך היצירה שלהם בארץ הקודש היא יחודית ואין דומה לה."
עם מותה נותר אוסף תמונות וכרטיסיות, ובני משפחתה וגב' יעל אמר תרמו את האוסף לספריה.
בו בזמן החל בספריה פרויקט הדיגיטציה, וניתן היה לבצע את פעולת שימור התמונות הפיזי במקביל לדיגיטציה שלהן.
גב יהודית צנר, ספרנית בתחום מדיה, קיבלה על עצמה את הטיפול בשימור התמונות, בניית קורפוס ממשי עבורן, ארגון המידע וההערות מתוך הכרטיסיות, ושימוש במידע זה לצורך של זיהוי ופענוח כל פרט ופרט בתמונות. העבודה הייתה מרתקת, וכללה שעות רבות של מחקר דקדקני על התמונות השונות.
פעילות השימור והדיגיטציה במדיה בוצעו מתוך מטרה לבנות תשתית להצגת המקורות הויזואליים של הפיסול הצלבני ברוח דבריה של ד"ר יעקבי:
"פיסול זה צריך להיכלל כחלק מתופעה חברתית, דתית, אומנותית, הקושרות את הנצרות המערבית ללבנט במשך שתי מאות של שלטון המערב בארץ הקודש סביב 1100."
במסגרת הפרויקט קוטלגו ונסרקו 700 הצילומים באוסף.
לכל הפריטים הוכנסו נושאים באנגלית ובעברית בהתאם למערכת הנושאית של ספריית הקונגרס (באנגלית) והמפתחות למאמרים (בעברית), מתוך מטרה לקשור את כל החומרים הדיגיטליים יחד, לאפשר למשתמשים להגיע לקבוצות התמונות המעניינות אותן לא רק מאוסף זה, ולצרפן למאגר הספריה בנושא מורשת התרבות.
על מנת לאפשר לציבור החוקרים והמתעניינים בארץ ובעולם לצפות בתמונות, יוקם בקרוב אתר מקיף לאוסף, שתתאפשר בו נגישות לתמונות על פי מיקום גיאוגרפי.
כמו כן, ייכלל האוסף במערכת חדשה בספריה אשר תנהל את כל הפריטים הדיגיטליים. בשלב זה, הגישה לאוסף הינה מקטלוג הספריה וממאגר התמונות תו"ת.
בנוסף למידע הדיגיטלי, נשמרו הצילומים המקוריים בתוך תיקיות. לכל מקום גיאוגרפי יש תיקיה (קורפוס) משלו, ובה שמורות התמונות והמידע עליהן.
הספריה כבר קיבלה פניות מחוקרים העוסקים בפיסול צלבני המבקשים להשתמש בחומרים מאוסף זה.
בקרוב יתפרסם מאמרה של גב' יהודית צנר, ובו תינתן סקירה מקיפה על הפרויקט וניהולו.
לעיונכם מבחר מספריה ומאמריה של ד"ר יעקבי ז"ל מתוך אוסף הספריה:
הפסול בכנסיה ובמנזר של אנזי-לה-דוק : על רקע היצירה הרומנסקית בבורוגן
Les "fleuves du Paradis" a Anzy-Le-Duc (Bourgogne); un benitier roma transformé en chapiteau?, Storia dell'Arte, 33 (1978), pp. 95-105.
La sculpture a Cluny, Vezelay et Anzy-Le-Duc: un aspect de l'evolution
stylistique en Bourgogne, Storia dell'Arte, 34 (1978), pp. 197-205.
The Tomb of Baldwin V, King of Jerusalem (1185-1186) and the Workshop
of the temple Area, Gesta, 18/2 (1979), pp. 3-14.
A Newly Discovered Crusader Fragment in Jerusalem, Israel Exploration Journal, 30 (1980), pp. 202-204.
The Workshop of the Temple Area in Jerusalem in the Twelfth Century: Its
Origin, Evolution and Impact, Zeitschrift fur Kunstgeschichte, 45 (1982), pp. 325-394.
The Provencal Impact on Crusader Sculpture in Jerusalem: More Evidence on the
Temple Area Atelier, Zeitschrift für Kunstgeschichte, 48 (1985), pp. 442-450.
The "Beard pullers" in Romanesque Art: an Islamic Motif and its Evolution in
the West, Arte Medievale, 3 (1986), pp. 65-85
הכנת הסקירה: אורה זהבי, ראש תחום מדיה
ד"ר יעקבי התמחתה בחקר ארכיטקטורה צלבנית בארץ-ישראל, והתעתדה לפרסם קורפוס וספר בנושא הפיסול הצלבני בישראל. לשם כך נדדה במשך זמן רב בארץ, ותיעדה פסלים ומוטיבים צלבניים.
באוסף הצילומים פיסול מבנים או חלקי מבנים, כגון כנסיית הקבר הקדוש, כנסיית הבשורה, אולמות האבירים בעכו ועוד, או שרידי מבנים ממקומות שונים.
במהלך תיעוד הפריטים וצילומם, רשמה ד"ר יעקבי הערות שונות על גבי כרטיסיות, וזאת לצורך כתיבת ספר עתידי בנושא.
ד"ר יעקבי ז"ל הספיקה לכתוב הקדמה לספר שבו ציינה: " הפיסול הצלבני נוצר ע"י אומנים שבמקורם היו מדרום מערב אירופה, אך היצירה שלהם בארץ הקודש היא יחודית ואין דומה לה."
עם מותה נותר אוסף תמונות וכרטיסיות, ובני משפחתה וגב' יעל אמר תרמו את האוסף לספריה.
בו בזמן החל בספריה פרויקט הדיגיטציה, וניתן היה לבצע את פעולת שימור התמונות הפיזי במקביל לדיגיטציה שלהן.
גב יהודית צנר, ספרנית בתחום מדיה, קיבלה על עצמה את הטיפול בשימור התמונות, בניית קורפוס ממשי עבורן, ארגון המידע וההערות מתוך הכרטיסיות, ושימוש במידע זה לצורך של זיהוי ופענוח כל פרט ופרט בתמונות. העבודה הייתה מרתקת, וכללה שעות רבות של מחקר דקדקני על התמונות השונות.
פעילות השימור והדיגיטציה במדיה בוצעו מתוך מטרה לבנות תשתית להצגת המקורות הויזואליים של הפיסול הצלבני ברוח דבריה של ד"ר יעקבי:
"פיסול זה צריך להיכלל כחלק מתופעה חברתית, דתית, אומנותית, הקושרות את הנצרות המערבית ללבנט במשך שתי מאות של שלטון המערב בארץ הקודש סביב 1100."
במסגרת הפרויקט קוטלגו ונסרקו 700 הצילומים באוסף.
לכל הפריטים הוכנסו נושאים באנגלית ובעברית בהתאם למערכת הנושאית של ספריית הקונגרס (באנגלית) והמפתחות למאמרים (בעברית), מתוך מטרה לקשור את כל החומרים הדיגיטליים יחד, לאפשר למשתמשים להגיע לקבוצות התמונות המעניינות אותן לא רק מאוסף זה, ולצרפן למאגר הספריה בנושא מורשת התרבות.
על מנת לאפשר לציבור החוקרים והמתעניינים בארץ ובעולם לצפות בתמונות, יוקם בקרוב אתר מקיף לאוסף, שתתאפשר בו נגישות לתמונות על פי מיקום גיאוגרפי.
כמו כן, ייכלל האוסף במערכת חדשה בספריה אשר תנהל את כל הפריטים הדיגיטליים. בשלב זה, הגישה לאוסף הינה מקטלוג הספריה וממאגר התמונות תו"ת.
בנוסף למידע הדיגיטלי, נשמרו הצילומים המקוריים בתוך תיקיות. לכל מקום גיאוגרפי יש תיקיה (קורפוס) משלו, ובה שמורות התמונות והמידע עליהן.
הספריה כבר קיבלה פניות מחוקרים העוסקים בפיסול צלבני המבקשים להשתמש בחומרים מאוסף זה.
בקרוב יתפרסם מאמרה של גב' יהודית צנר, ובו תינתן סקירה מקיפה על הפרויקט וניהולו.
לעיונכם מבחר מספריה ומאמריה של ד"ר יעקבי ז"ל מתוך אוסף הספריה:
הפסול בכנסיה ובמנזר של אנזי-לה-דוק : על רקע היצירה הרומנסקית בבורוגן
Les "fleuves du Paradis" a Anzy-Le-Duc (Bourgogne); un benitier roma transformé en chapiteau?, Storia dell'Arte, 33 (1978), pp. 95-105.
La sculpture a Cluny, Vezelay et Anzy-Le-Duc: un aspect de l'evolution
stylistique en Bourgogne, Storia dell'Arte, 34 (1978), pp. 197-205.
The Tomb of Baldwin V, King of Jerusalem (1185-1186) and the Workshop
of the temple Area, Gesta, 18/2 (1979), pp. 3-14.
A Newly Discovered Crusader Fragment in Jerusalem, Israel Exploration Journal, 30 (1980), pp. 202-204.
The Workshop of the Temple Area in Jerusalem in the Twelfth Century: Its
Origin, Evolution and Impact, Zeitschrift fur Kunstgeschichte, 45 (1982), pp. 325-394.
The Provencal Impact on Crusader Sculpture in Jerusalem: More Evidence on the
Temple Area Atelier, Zeitschrift für Kunstgeschichte, 48 (1985), pp. 442-450.
The "Beard pullers" in Romanesque Art: an Islamic Motif and its Evolution in
the West, Arte Medievale, 3 (1986), pp. 65-85
הכנת הסקירה: אורה זהבי, ראש תחום מדיה
Tagged under
שני, 30 אוקטובר 2006 00:00
מבט על אוסף הספריה בערבית
לספריה אוסף עשיר ומגוון בשפה הערבית, יש האומרים שהוא אחד האוספים הטובים והגדולים ביותר במזרח התיכון.
האוסף כולל ספרות מקור בערבית, ביקורת ספרותית, וספרים וכתבי-עת בנושאי המזרח התיכון.
מרבית האוסף בשפה הערבית, חלקו בתורכית עות'מאנית (תורכית באותיות ערביות), וחלקו בשפה הפרסית (בעיקר ספרים הדנים בהיסטוריה של איראן מן התקופה הקג'ארית ואילך), וקצב גידולו בשנים האחרונות הוא בממוצע 2000 כותרים בשנה.
האוסף נבנה ע"י צוות הספריה, בהתייעצות ובשיתוף פעולה מלא עם חברי החוג לשפה וספרות ערבית והחוג להיסטוריה של המזרח התיכון.
מידי פעם מתקבלות בקשות גם מחוגים נוספים כגון משפטים וסוציולוגיה, עפ"י תחומי העניין הנלמדים בחוגים השונים.
הספרים מגיעים דרך ספקים בארץ המייבאים ספרים מארצות ערב, וגם ישירות דרך ספק במצרים המספק חומר מכל מדינות ערב.
האוסף מתפתח למרות הקושי הרב והיעדר קשרי מסחר נאותים עם חלק ממדינות האזור, ולשם כך אנו נאלצים להשתמש, לעיתים, במתווכים להשגת החומר הנדרש, ורוכשים ספרים וכתבי-עת גם באירופה וארצות הברית, דבר המייקר את עלות רכישת החומר.
לשמחתנו הצלחנו להגיע לאוסף מכובד ועשיר הזוכה לביקוש רב גם ע"י אוניברסיטאות רבות בארץ, ואף בעולם. על פי נתוני ההשאלה הבין ספרייתית אצלנו - מספר הפניות להשאלת ספרים ומאמרים מן האוסף מגיע לכמה מאות בשנה.
כחלק ממדיניות פיתוח אוספים בספריה יצרנו שני אתרי ספריה לחוגים הבאים: לחוג לשפה וספרות ערבית, ולחוג למזרח תיכון. באתרים לוקטו מקורות אינטרנט מומלצים ומקורות ספרייתים רבים המשיקים לנושאים הנלמדים בחוגים.
אחד האוספים הייחודיים שלנו הינו אוסף גדול של שנתונים מן האימפריה העות'מאנית הנמצאים בספריית הנדירים, אשר מספקים, בין השאר, מידע על ארץ ישראל בתקופה זו.
לדוגמא: שנתון של מחוז ביירות 1883
ניתן להגיע לכותרים נוספים באמצעות חיפוש נושאי בקטלוג הספריה: TURKEY-YEARBOOK
להרחבה על אוסף זה, ניתן לקרוא במאמר המצורף
בנוסף, אנו מאפשרים גישה דרך קטלוג הספריה לכ-300 טקסטים אלקטרוניים בערבית ובפרסית, הנגישים ברשת באופן חופשי. לדוגמא: ספרו של הרפורמיסט והוגה הדעות מישל עפלק.
בספריה נמצאת המהדורה המודפסת של הספר, ואליה קישרנו את הטקסט האלקטרוני שלו
גם האוסף האלקטרוני מתעדכן באופן שוטף.
הכנת הסקירה: ירדנה לוינברג, אחראית צוות ערבית, שירותים טכניים
האוסף כולל ספרות מקור בערבית, ביקורת ספרותית, וספרים וכתבי-עת בנושאי המזרח התיכון.
מרבית האוסף בשפה הערבית, חלקו בתורכית עות'מאנית (תורכית באותיות ערביות), וחלקו בשפה הפרסית (בעיקר ספרים הדנים בהיסטוריה של איראן מן התקופה הקג'ארית ואילך), וקצב גידולו בשנים האחרונות הוא בממוצע 2000 כותרים בשנה.
האוסף נבנה ע"י צוות הספריה, בהתייעצות ובשיתוף פעולה מלא עם חברי החוג לשפה וספרות ערבית והחוג להיסטוריה של המזרח התיכון.
מידי פעם מתקבלות בקשות גם מחוגים נוספים כגון משפטים וסוציולוגיה, עפ"י תחומי העניין הנלמדים בחוגים השונים.
הספרים מגיעים דרך ספקים בארץ המייבאים ספרים מארצות ערב, וגם ישירות דרך ספק במצרים המספק חומר מכל מדינות ערב.
האוסף מתפתח למרות הקושי הרב והיעדר קשרי מסחר נאותים עם חלק ממדינות האזור, ולשם כך אנו נאלצים להשתמש, לעיתים, במתווכים להשגת החומר הנדרש, ורוכשים ספרים וכתבי-עת גם באירופה וארצות הברית, דבר המייקר את עלות רכישת החומר.
לשמחתנו הצלחנו להגיע לאוסף מכובד ועשיר הזוכה לביקוש רב גם ע"י אוניברסיטאות רבות בארץ, ואף בעולם. על פי נתוני ההשאלה הבין ספרייתית אצלנו - מספר הפניות להשאלת ספרים ומאמרים מן האוסף מגיע לכמה מאות בשנה.
כחלק ממדיניות פיתוח אוספים בספריה יצרנו שני אתרי ספריה לחוגים הבאים: לחוג לשפה וספרות ערבית, ולחוג למזרח תיכון. באתרים לוקטו מקורות אינטרנט מומלצים ומקורות ספרייתים רבים המשיקים לנושאים הנלמדים בחוגים.
אחד האוספים הייחודיים שלנו הינו אוסף גדול של שנתונים מן האימפריה העות'מאנית הנמצאים בספריית הנדירים, אשר מספקים, בין השאר, מידע על ארץ ישראל בתקופה זו.
לדוגמא: שנתון של מחוז ביירות 1883
ניתן להגיע לכותרים נוספים באמצעות חיפוש נושאי בקטלוג הספריה: TURKEY-YEARBOOK
להרחבה על אוסף זה, ניתן לקרוא במאמר המצורף
בנוסף, אנו מאפשרים גישה דרך קטלוג הספריה לכ-300 טקסטים אלקטרוניים בערבית ובפרסית, הנגישים ברשת באופן חופשי. לדוגמא: ספרו של הרפורמיסט והוגה הדעות מישל עפלק.
בספריה נמצאת המהדורה המודפסת של הספר, ואליה קישרנו את הטקסט האלקטרוני שלו
גם האוסף האלקטרוני מתעדכן באופן שוטף.
הכנת הסקירה: ירדנה לוינברג, אחראית צוות ערבית, שירותים טכניים
Tagged under