אהבנו את יאיר בספרייה, הערכנו אותו כאיש מקצוע וכאדם, למדנו ממנו. התפללנו וקיווינו עד לרגע האחרון לנס שישאיר אותו גם איתנו. ב-12.2.13 ליוינו אותו בכאב ועצב גדול בדרכו האחרונה. תחסר לנו מאוד יאיר היקר.
המפגש עם יאיר בעבודה , האיר לי בתקופה האחרונה היכן גלום סוד הכוח האמיתי של הרוח האנושית.
יהודית ירקוני (עמיתה בעבודה 13 שנה)
ישנם גיבורי מלחמה וישנם גיבורים במלחמת החיים. יאיר היה גיבור כזה. הוא העשיר את חיינו כמופת אישי.
את היכולת שלו להמשיך כרגיל במסלול החיים שעליהם חלם, ובחר לחיות אותם כאילו לא פגע בו הברק הקטלני, הוא שאב מתוך מי שהוא היה באמת: כמי ששום דבר לא יעמוד בדרכו להמשיך לחיות את החיים שהיה חי, אפילו לא המחלה הארורה, עד הסוף.
עד אותו רגע כשלא הצליח יותר להתעלם מהכאבים הבלתי נסבלים. ואז, רק אז, הרים ידיים כן, הוא היה גיבור.
חותם זכרו ישאר בלבי כמופת לכוחה של הרוח האנושית הנפלאה שרבים לא זכו בה.
משפחת הספריה היקרה. חומי רקם ראש מנהל הספרייה
את יאיר הכרתי רק ב- 2000, עת הגעתי לספרייה. יאיר היה כבר ותיק בספרייה
13.12.1993 התקבל למדור שמורים בהנהלתה של יונינה רובינוב כממלא מקום ספרנית שיצאה לחופשת לידה, לימור דוד.
21.6.1995 עבר לאגף כתבי עת, בהנהלתה של פנינה ארז, כממלא מקום לדליה דולב, שעברה לטכניון והיום מנהלת את ספריית הטכניון.
מאי 1996, סיים לימודי ספרנות. בשנה זו, לאחר מילוי מקום של שנה באגף כתבי עת, קבל קביעות באוניברסיטה ובאגף כתבי עת, לאחר שהתגלה (על פי מכתבי ההמלצה) " כתוספת מעולה לצוות העובדים באגף, התאקלם מבחינה מקצועית ומבחינת ההשתלבות בצוות.
הוא ספרן מעודכן ביותר בכל החידושים בעולם הספרנות, ואנו מקווים לנצל את כישוריו עם הפיתוח הקרוב של כתבי העת האלקטרוניים והתפנית שהם יעוררו במקצוע ובמחקר."
11.2.2002 סיים בבית הספר לספרנות, ארכיונאות ומידע באוניברסיטת ירושלים תואר מוסמך למדע הספרנות MLS
אוקטובר 2002 – 2012 יו"ר תת הוועדה הארצית לכתבי עת
1.4.2006 – 10.2.2013 ראש תחום כתבי עת
כתב מאמרים, יצג אותנו בכנסים וימי עיון בארץ ובעולם, ניהל מו"מ ביד רמה ובמקצועיות מיוחדת עם ספקי כתבי עת ומאגרים, עבור הספרייה ועבור מלמ"ד. שמו ומקצועיותו יצאו מעבר לספריה בארץ ובעולם.
כבר מתחילת דרכו התגלה כדמות מיוחדת במינה, ולאורך כל השנים בלט בתכונותיו וכישוריו הגלויים לעין והמוצנעים אך מורגשים בשטח, מקצוען ברמה, מנהל מצטיין, חבר טוב, נעים הליכות ורגיש, ודמות לחיקוי מבחינת התנהלותו לאורך כל הדרך.
בשלוש השנים האחרונות נלחם במחלה, אולם אנו בספריה כמעט ולא הרגשנו זאת, המשיך לעבוד ולנהל את המחלקה בשלמות. עבד עד הימים האחרונים, באומץ לב ובגבורה. זוכרים אותו באהבה, חומי
דברי פרידה מעובדיו בתחום כתבי-עת.
גלי יקרה, נועם, ליאור ואייל,
אתמול ישבנו במחלקה, כמו משפחה.
נזכרנו בתלתלים, בחולצה המשובצת והג'ינס שיאיר היה מגיע איתם לכבוד אירועים חגיגיים. השיחות המקסימות שלו בטלפון עם הילדים כשהיו חוזרים מבית הספר, הדאגה כשהאוטובוס היה מאחר והשאלה אם אכלו או לא אכלו מול הטלויזיה.
אנחנו, מחלקת כתבי-עת הרגשנו כמו משפחה שנייה. יאיר תמיד היה סובלני לבעיותינו האישיות; תמיד ראה את הקשיים והבין שלכולנו יש משפחות, ילדים והורים שצריך לדאוג להם.
הדלת בחדרו של יאיר תמיד היתה פתוחה, רק לעיתים נדירות ראה צורך לסגור אותה. כולנו פנינו אליו בכל שאלה, אפילו השטותית ביותר ותמיד קיבלנו הכוונה ותשובה רצינית וחכמה, כזאת שמיד תהינו איך לא חשבנו עליה בעצמנו.
יאיר היה יוצא מחדרו ומשתלב בשיחות המחלקתיות: על בתי ספר, טיולים חתונות, גידול ילדים, פוליטיקה וכל נושא שדיברנו עליו.
לאחרונה התחלנו לדאוג ליאיר. דאגנו איתו, שמחנו איתו כשהוא שמח וכאבנו כשהוא כאב;
ביום ראשון, כשנודע לנו שיאיר איננו, בכינו. יאיר תמיד יהיה בליבנו.
נטלי, שרון, חוה, ג'ולין, עאמר, מנהל, נטע, אביגיל ויהודית
הספד בלוויה
שקט ועצב גדול ירדו על הספרייה אתמול עם היוודע הבשורה הקשה.
בצער רב ובכאב עמוק אנו נפרדים היום מחבר יקר לנו מאד – יאיר. יאיר היה נכס מקצועי ואישי בספרייה. החל עבודתו לפני יותר מ-20 שנה ואט אט פילס מקומו להיות ממוביליה.
יאיר היה ספרן מקצועי בכל רמ"ח איבריו, ידע להבחין בין עיקר ותפל, שמר על מדיניות הספרייה המסורתית והיה תמיד עם הפנים לשירותים וקהלים חדשים.
יאיר הוביל את הספריה לחדשנות בדמות כתבי העת האלקטרוניים ומאגרי המידע המקוונים.
המקצועיות שלו באה לידי ביטוי בהתנהלותו מול ספקי המידע, מול וועדות ופורומים בינספרייתיים וגם כלפי עמיתיו לעבודה.
בהיותו איש מקצוע ומומחה בתחומו, תמיד ידע לתת משוב ואף ביקורת שתמיד הייתה בונה ומאתגרת. יאיר ידע לנווט בצורה חכמה ואחראית את נושא הרכישות והתקציב (ולפעמים התגלה כאלכימאי אמיתי..).
תמיד אפשר היה לסמוך עליו שיאמר את דעתו הכנה, האמיתית ותמיד בנועם הליכות באופן רגוע ומכובד.
בהיותו גבר גבה קומה, אירופאי ואף נמנה על המין החזק, וכמובן גבר נאה לכל הדעות, הוא תמיד בלט בנוף הספרייה. נוכחותו בלטה לא רק בדברים שאמר, אלא, בקולו העמוק והבוטח, בעל המבטא הזר ואופן דיבורו השקול והמכבד.
בשנים האחרונות הרגשנו את הסבל העמוק שיאיר חווה, הוא התמודד עם המחלה בצורה המעוררת כבוד, כפי שנהג בכל דבר ועניין בחייו. הוא היה ונשאר בעיננו גיבור אמיתי ודוגמא להתמודדות וגדלות נפש.
העובדה שיאיר התעקש להמשיך ולעבוד עד הימים האחרונים מעידה על אופיו המיוחד , על מחויבותו לספריה ועל העובדה שהוא היה "חפץ חיים" בכל מאודו.
יאיר משאיר בספרייה חלל גדול מאד שקשה יהיה למלאו הן ברמת האישיות המיוחדת והן בשל התפקידים הרבים אותם נשא. אנו חווים אובדן עמוק וצער גדול מאד על לכתו מאיתנו.
אנו רוצים לבטא למשפחה הנהדרת של יאיר - לגלי, לילדיו, לאחיו ולכל המשפחה, הרבה סימפטיה והערכה על ההתמודדות, ולחבק אתכם בניחומים על האובדן הגדול...
שלא תדעו יותר צער. באהבה - מכל משפחת הספרייה.
המפגש עם יאיר בעבודה , האיר לי בתקופה האחרונה היכן גלום סוד הכוח האמיתי של הרוח האנושית.
יהודית ירקוני (עמיתה בעבודה 13 שנה)
ישנם גיבורי מלחמה וישנם גיבורים במלחמת החיים. יאיר היה גיבור כזה. הוא העשיר את חיינו כמופת אישי.
את היכולת שלו להמשיך כרגיל במסלול החיים שעליהם חלם, ובחר לחיות אותם כאילו לא פגע בו הברק הקטלני, הוא שאב מתוך מי שהוא היה באמת: כמי ששום דבר לא יעמוד בדרכו להמשיך לחיות את החיים שהיה חי, אפילו לא המחלה הארורה, עד הסוף.
עד אותו רגע כשלא הצליח יותר להתעלם מהכאבים הבלתי נסבלים. ואז, רק אז, הרים ידיים כן, הוא היה גיבור.
חותם זכרו ישאר בלבי כמופת לכוחה של הרוח האנושית הנפלאה שרבים לא זכו בה.
משפחת הספריה היקרה. חומי רקם ראש מנהל הספרייה
את יאיר הכרתי רק ב- 2000, עת הגעתי לספרייה. יאיר היה כבר ותיק בספרייה
13.12.1993 התקבל למדור שמורים בהנהלתה של יונינה רובינוב כממלא מקום ספרנית שיצאה לחופשת לידה, לימור דוד.
21.6.1995 עבר לאגף כתבי עת, בהנהלתה של פנינה ארז, כממלא מקום לדליה דולב, שעברה לטכניון והיום מנהלת את ספריית הטכניון.
מאי 1996, סיים לימודי ספרנות. בשנה זו, לאחר מילוי מקום של שנה באגף כתבי עת, קבל קביעות באוניברסיטה ובאגף כתבי עת, לאחר שהתגלה (על פי מכתבי ההמלצה) " כתוספת מעולה לצוות העובדים באגף, התאקלם מבחינה מקצועית ומבחינת ההשתלבות בצוות.
הוא ספרן מעודכן ביותר בכל החידושים בעולם הספרנות, ואנו מקווים לנצל את כישוריו עם הפיתוח הקרוב של כתבי העת האלקטרוניים והתפנית שהם יעוררו במקצוע ובמחקר."
11.2.2002 סיים בבית הספר לספרנות, ארכיונאות ומידע באוניברסיטת ירושלים תואר מוסמך למדע הספרנות MLS
אוקטובר 2002 – 2012 יו"ר תת הוועדה הארצית לכתבי עת
1.4.2006 – 10.2.2013 ראש תחום כתבי עת
כתב מאמרים, יצג אותנו בכנסים וימי עיון בארץ ובעולם, ניהל מו"מ ביד רמה ובמקצועיות מיוחדת עם ספקי כתבי עת ומאגרים, עבור הספרייה ועבור מלמ"ד. שמו ומקצועיותו יצאו מעבר לספריה בארץ ובעולם.
כבר מתחילת דרכו התגלה כדמות מיוחדת במינה, ולאורך כל השנים בלט בתכונותיו וכישוריו הגלויים לעין והמוצנעים אך מורגשים בשטח, מקצוען ברמה, מנהל מצטיין, חבר טוב, נעים הליכות ורגיש, ודמות לחיקוי מבחינת התנהלותו לאורך כל הדרך.
בשלוש השנים האחרונות נלחם במחלה, אולם אנו בספריה כמעט ולא הרגשנו זאת, המשיך לעבוד ולנהל את המחלקה בשלמות. עבד עד הימים האחרונים, באומץ לב ובגבורה. זוכרים אותו באהבה, חומי
דברי פרידה מעובדיו בתחום כתבי-עת.
גלי יקרה, נועם, ליאור ואייל,
אתמול ישבנו במחלקה, כמו משפחה.
נזכרנו בתלתלים, בחולצה המשובצת והג'ינס שיאיר היה מגיע איתם לכבוד אירועים חגיגיים. השיחות המקסימות שלו בטלפון עם הילדים כשהיו חוזרים מבית הספר, הדאגה כשהאוטובוס היה מאחר והשאלה אם אכלו או לא אכלו מול הטלויזיה.
אנחנו, מחלקת כתבי-עת הרגשנו כמו משפחה שנייה. יאיר תמיד היה סובלני לבעיותינו האישיות; תמיד ראה את הקשיים והבין שלכולנו יש משפחות, ילדים והורים שצריך לדאוג להם.
הדלת בחדרו של יאיר תמיד היתה פתוחה, רק לעיתים נדירות ראה צורך לסגור אותה. כולנו פנינו אליו בכל שאלה, אפילו השטותית ביותר ותמיד קיבלנו הכוונה ותשובה רצינית וחכמה, כזאת שמיד תהינו איך לא חשבנו עליה בעצמנו.
יאיר היה יוצא מחדרו ומשתלב בשיחות המחלקתיות: על בתי ספר, טיולים חתונות, גידול ילדים, פוליטיקה וכל נושא שדיברנו עליו.
לאחרונה התחלנו לדאוג ליאיר. דאגנו איתו, שמחנו איתו כשהוא שמח וכאבנו כשהוא כאב;
ביום ראשון, כשנודע לנו שיאיר איננו, בכינו. יאיר תמיד יהיה בליבנו.
נטלי, שרון, חוה, ג'ולין, עאמר, מנהל, נטע, אביגיל ויהודית
הספד בלוויה
שקט ועצב גדול ירדו על הספרייה אתמול עם היוודע הבשורה הקשה.
בצער רב ובכאב עמוק אנו נפרדים היום מחבר יקר לנו מאד – יאיר. יאיר היה נכס מקצועי ואישי בספרייה. החל עבודתו לפני יותר מ-20 שנה ואט אט פילס מקומו להיות ממוביליה.
יאיר היה ספרן מקצועי בכל רמ"ח איבריו, ידע להבחין בין עיקר ותפל, שמר על מדיניות הספרייה המסורתית והיה תמיד עם הפנים לשירותים וקהלים חדשים.
יאיר הוביל את הספריה לחדשנות בדמות כתבי העת האלקטרוניים ומאגרי המידע המקוונים.
המקצועיות שלו באה לידי ביטוי בהתנהלותו מול ספקי המידע, מול וועדות ופורומים בינספרייתיים וגם כלפי עמיתיו לעבודה.
בהיותו איש מקצוע ומומחה בתחומו, תמיד ידע לתת משוב ואף ביקורת שתמיד הייתה בונה ומאתגרת. יאיר ידע לנווט בצורה חכמה ואחראית את נושא הרכישות והתקציב (ולפעמים התגלה כאלכימאי אמיתי..).
תמיד אפשר היה לסמוך עליו שיאמר את דעתו הכנה, האמיתית ותמיד בנועם הליכות באופן רגוע ומכובד.
בהיותו גבר גבה קומה, אירופאי ואף נמנה על המין החזק, וכמובן גבר נאה לכל הדעות, הוא תמיד בלט בנוף הספרייה. נוכחותו בלטה לא רק בדברים שאמר, אלא, בקולו העמוק והבוטח, בעל המבטא הזר ואופן דיבורו השקול והמכבד.
בשנים האחרונות הרגשנו את הסבל העמוק שיאיר חווה, הוא התמודד עם המחלה בצורה המעוררת כבוד, כפי שנהג בכל דבר ועניין בחייו. הוא היה ונשאר בעיננו גיבור אמיתי ודוגמא להתמודדות וגדלות נפש.
העובדה שיאיר התעקש להמשיך ולעבוד עד הימים האחרונים מעידה על אופיו המיוחד , על מחויבותו לספריה ועל העובדה שהוא היה "חפץ חיים" בכל מאודו.
יאיר משאיר בספרייה חלל גדול מאד שקשה יהיה למלאו הן ברמת האישיות המיוחדת והן בשל התפקידים הרבים אותם נשא. אנו חווים אובדן עמוק וצער גדול מאד על לכתו מאיתנו.
אנו רוצים לבטא למשפחה הנהדרת של יאיר - לגלי, לילדיו, לאחיו ולכל המשפחה, הרבה סימפטיה והערכה על ההתמודדות, ולחבק אתכם בניחומים על האובדן הגדול...
שלא תדעו יותר צער. באהבה - מכל משפחת הספרייה.