סקירות ועדכונים
סקירות ועדכונים
שישי, 20 אפריל 2007 00:00

הספרייה ואני מנחם קלנר 2007

בתור חוקר הנשוי לספרנית, אני מרבה לשמוע על חידושים בספריה דרך הספרנית האישית שלי.
לפני כמה ימים אמרה לי ג'ולין: "אתה פשוט חייב להיכנס לאתר של ISI!" אמרתי: "בטח יש שם רק חומר במדעי הטבע."
אבל בתור בעל ניסיון ידעתי שאשתי תמיד צודקת, אז נכנסתי לאתר, או, ליתר דיוק, ניסיתי.
הקישור פשוט לא עבד. פניתי ליעל גולן והיא מיד השיבה: "תנסה ללחוץ על CTRL בזמן שאתה לוחץ על הקישור."
וואלה! זה עבד. (אני אומר תמיד לתלמידי שחלק גדול מאד במחקר זה לדעת את מי לשאול...)
אז נכנסתי ל ISI (שירות של Web of Knowledge), וכמובן חיפשתי קודם כל את עצמי (בשירות "author finder") -
אם אומר לכם חוקר שהוא לא מחפש את עצמו דבר ראשון כשנתקל בקטלוג או במפתח של ספר - אז דעו לכם שיש לכם עסק עם אדם שאינו בדיוק מקיים את המצווה "מ?ד??ב?ר ש??ק?ר ת??ר?ח?ק".
בכל אופן, אחרי שגאוותי שבעה, חיפשתי דמויות שאני מרבה לחקור אותם, דוגמת הרמב"ם, רלב"ג ואברבנאל - וממש הופתעתי לטובה מכמות המחקרים הרשומים שם.
אני מנסה לעקוב בקפדנות על הנעשה בתחום שלי (בעצם, לא כל כך קשה - אני מכיר אישית כמעט כל מי שעוסק בפילוסופיה יהודית ביניימית בכל ה- United Federation of Planets, ובכל זאת מצאתי מאמרים שלא ידעתי על קיומם.
עוד דבר נחמד: ניתן "לייצא" (export) פריטים ישר מ ISI אל Endnote - דבר שחוסך הקלדה רבה!

אני מאחל לכולכם חיפושים מעניינים!

מנחם

הערה: כאשר אין כל תגובה כשלוחצים על קישורים לכניסה למאגרי מידע - יש להחזיק את מקש ה-control, ואז ללחוץ על העכבר (אפשרות זו היא דרך לעקוף את הבעיה, אך אינה עובדת בכל המקרים).

הסבר לתופעה: קיימת כנראה חסימת POP-UPS במחשב או בהגדרות הדפדפן עצמו.
חסימה כזו נגרמת ע"י תוכנות כגון: Firewall, Hotbar, Toolbar
ראשון, 15 אפריל 2007 00:00

מבדקי שמישות באתר הספריה 15.4.07

מבדקי שמישות בודקים את חווית המשתמש כשהוא מנסה להתמצא באתר כלשהו. מומלץ לערוך אותם בפרקי זמן קבועים, כדי להמשיך ולוודא את רלוונטיות האתר.
אנו עורכים מבדקי שמישות של אתר הספריה אחת לשנה, או עם השקת אתר חדש. לקראת סוף שנת הלימודים אנו מתכוונים לבצע מבדק נוסף.
עלות המבדק אינה גדולה יחסית - מדובר בעלות שעות עבודה של אנשי צווות האתר.
המיקום: בתוך הספריה, בחדר שקט.

האביזרים הנדרשים: עמדת מחשב עבור הנבדק, מצלמת וידאו שתתעד את פעולותיו, כלי כתיבה לבוחן וסטופר לבדיקת הזמן שאורכת כל מטלה ומטלה.
איך מתכוננים:
1. צוות האתר מחליט על אסטרטגיה ומטרה
2. האם השאלות תהיינה פתוחות או סגורות
3. מהן המשימות הנדרשות
4. מה יהיה אורך המבדק
5. מה מבקשים לבדוק - האם שירות ספציפי, או התמצאות כללית באתר
חיבור השאלות נעשה ע"י צוות האתר.
מבחן תקפות נעשה ע"י צוות ראשי היחידות או ספרנים עמיתים, ובעקבותיו נערכים מספר שינויים בשאלות.

המשימה הבאה הינה לגייס מתנדבים שיסכימו להיבדק - נציגי כל אוכלוסיות המשתמשים באתר (כשממוצע המשתתפים נע בין 7 ל-10), לפי האחוז שהם מהווים באוכלוסיית המשתמשים הכללית (אנו נוהגים לפנות ל-4 סטודנטים לתואר ראשון - כשרצוי שלפחות אחד מהם אינו דובר עברית כשפת אם, ל-2 סטודנטים לתואר שני, לשניים מאנשי הסגל האקדמי ולאחד מן הסגל המינהלי).
עכשיו נותר לשריין חדר וזמן פנוי לבוחנים, ולקבוע מועד לכל אחד מהנבחנים.
יש לוודא שיהיה מרווח בין נבדק לנבדק כדי לא להלחיץ את הנבחנים, וגם כדי לאפשר לבוחן לבצע עיבוד ראשוני של המבדק.
כל המבדקים חייבים להתבצע באותו יום, כדי להבטיח תנאים שווים לכולם.

תרשים של חדר המבדק:

usability1

לעיון נוסף:
תרשים זרימה של תהליך מבדק השמישות, כפי שמוצג באתר usability.gov

red_bullet.jpg איגוד השמישות הישראלי

red_bullet.jpg ארגון שמישות וחווית משתמש

red_bullet.jpg ארגון usability.net

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: ריקי גרינברג
ראשון, 15 אפריל 2007 00:00

מבדקי שמישות באתר הספריה 15.4.07

מבדקי שמישות בודקים את חווית המשתמש כשהוא מנסה להתמצא באתר כלשהו. מומלץ לערוך אותם בפרקי זמן קבועים, כדי להמשיך ולוודא את רלוונטיות האתר.
אנו עורכים מבדקי שמישות של אתר הספריה אחת לשנה, או עם השקת אתר חדש. לקראת סוף שנת הלימודים אנו מתכוונים לבצע מבדק נוסף.
עלות המבדק אינה גדולה יחסית - מדובר בעלות שעות עבודה של אנשי צווות האתר.
המיקום: בתוך הספריה, בחדר שקט.

האביזרים הנדרשים: עמדת מחשב עבור הנבדק, מצלמת וידאו שתתעד את פעולותיו, כלי כתיבה לבוחן וסטופר לבדיקת הזמן שאורכת כל מטלה ומטלה.
איך מתכוננים:
1. צוות האתר מחליט על אסטרטגיה ומטרה
2. האם השאלות תהיינה פתוחות או סגורות
3. מהן המשימות הנדרשות
4. מה יהיה אורך המבדק
5. מה מבקשים לבדוק - האם שירות ספציפי, או התמצאות כללית באתר
חיבור השאלות נעשה ע"י צוות האתר.
מבחן תקפות נעשה ע"י צוות ראשי היחידות או ספרנים עמיתים, ובעקבותיו נערכים מספר שינויים בשאלות.

המשימה הבאה הינה לגייס מתנדבים שיסכימו להיבדק - נציגי כל אוכלוסיות המשתמשים באתר (כשממוצע המשתתפים נע בין 7 ל-10), לפי האחוז שהם מהווים באוכלוסיית המשתמשים הכללית (אנו נוהגים לפנות ל-4 סטודנטים לתואר ראשון - כשרצוי שלפחות אחד מהם אינו דובר עברית כשפת אם, ל-2 סטודנטים לתואר שני, לשניים מאנשי הסגל האקדמי ולאחד מן הסגל המינהלי).
עכשיו נותר לשריין חדר וזמן פנוי לבוחנים, ולקבוע מועד לכל אחד מהנבחנים.
יש לוודא שיהיה מרווח בין נבדק לנבדק כדי לא להלחיץ את הנבחנים, וגם כדי לאפשר לבוחן לבצע עיבוד ראשוני של המבדק.
כל המבדקים חייבים להתבצע באותו יום, כדי להבטיח תנאים שווים לכולם.

תרשים של חדר המבדק:

usability1

לעיון נוסף:
תרשים זרימה של תהליך מבדק השמישות, כפי שמוצג באתר usability.gov

red_bullet.jpg איגוד השמישות הישראלי

red_bullet.jpg ארגון שמישות וחווית משתמש

red_bullet.jpg ארגון usability.net

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: ריקי גרינברג
אוסף ספרי הילדים שבאוניברסיטת חיפה הוקם ביוזמתה של פרופ' אירן סבר בשנת 1982, ומתקיימות בו פעילויות הקשורות בילדים, ספרים וספריות. האוסף כולל כ-13,000 ספרי ילדים בעברית וכ-2000 ספרים בערבית, ובו ספרות יפה וספרי-מידע.

האוסף מרוכז בחלל אחד, ומסודר לפי א"ב של שמות הכותרים, ולפי הקריטריונים הבאים: טקסט מועט או רב, מנוקד או בלתי-מנוקד.

red bullet נושאים ייחודיים במפתח הנושאי:
משנת 1994 אנו ממפתחים את ספרי הילדים בעברית הכלולים באוסף שלנו.
המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער שנבנה על-ידנו מיועד לקהל יעד של ספרנים, מטפלים, ביבליותרפיסטים, אנשי חינוך (מורים, גננות, חוקרי חינוך), חוקרי ספרות ילדים, הורים, וילדים ונוער, המעוניינים לחפש ספרים על פי נושאים, וזאת לצרכי מחקר, הוראה, צרכים טיפוליים או קריאה להנאה.
המפתח הוא חלק מקטלוג ספריית אוניברסיטת חיפה, ופתוח לשימוש חופשי באינטרנט.
המפתח כולל מעל אלף נושאים ומוטיבים, הלקוחים ברובם מתוך המפתח למאמרים בעברית של אוניברסיטת חיפה. יחד עם זאת, נאלצנו, במקרים רבים, להתאים את הנושאים הללו לספרות ילדים, ולהוסיף נושאים ייחודיים, לדוגמא - ספרי משחק מסוגים שונים:

ספרי משחק - אפקטים ויזואליים (כגון ספרים שבהם חלקים נוצצים)

ספרי משחק - מישוש (ספרי מגע בעלי טקסטורות שונות)

ספרי משחק - קולות

ספרי משחק - תלת-ממדיים

נושאים ייחודיים נוספים הם:

ספרים שנכתבו על ידי ילדים

ספרים על פי סרטים וסדרות טלוויזיה (כאלה שנכתבו בעקבות סרט או סדרה)

סיפורי עם - עיבוד מודרני (עיבודים מודרניים ופמיניסטיים לאגדות ידועות)

ספרי תמונות ללא מלל

תדמית המבוגר (איך אנו, המבוגרים, מוצגים בספרות הילדים)

red bullet בין עברית לערבית
נושאים ייחודיים בספרות ילדים בערבית
לאחרונה התחלנו למפתח גם את ספרי הילדים בערבית הכלולים באוסף. עד מהרה נוכחנו כי עלינו להוסיף נושאים מסוימים הייחודיים לתרבות הערבית, כגון חגים אסלאמיים ונוצריים, אישים, היסטוריה של האסלאם ועוד. כמו-כן, מושם דגש רב בספרות הילדים בערבית על הספר ככלי חינוכי, המעביר מסרים דידקטיים דוגמת כיבוד אב ואם, חשיבות הלימוד וההשכלה ועוד.

דיאטה, הסתגלות לגן וזהירות מפני זרים
סטודנטים, מרצים ואזרחים מגיעים לספריה ומבקשים ספרים מסוימים, או ספרים בנושאים מסוימים. לדוגמא:
נושאים מבוקשים על-ידי סטודנטים הם : פמיניזם, חלוקת תפקידים במשפחה, עקרי בית ועוד.

נושאים המבוקשים על-ידי הורים הם: דיאטה והרגלי אכילה, מעבר מגורים, הסתגלות לגן או לבי"ס, הסתגלות הורה לבן-זוג חדש, מות סבים ועוד.

לעתים, מחפשים אצלנו חומר להמחזה לתיאטרון, לתיאטרון-בובות או לסדנאות בנושאים שונים, כדוגמת הבקשה לספרים בנושאים "זהירות מפני זרים" ו-"עבירות מין" שהגיעה מעמותה המעבירה סדנאות לגננות ולמורות בנושא של ניצול מיני, וזאת כיוון שקל יותר לפתוח בנושא דרך סיפור.

מגיעים גם אנשים מבוגרים כדי לחפש ספר מסוים שקראו בילדותם. לא תמיד הם זוכרים את שם הספר או את מחברו, ולעתים הם זוכרים במטושטש רק את תמונת הכריכה או את נושא הספר. גם במקרים אלו אנו נעזרים במפתח הנושאים כדי לנסות לאתר את הספר.

red bullet הכנת הסקירה: תמי צוק. תודה ליסמין אלעד

אוסף ספרי הילדים שבאוניברסיטת חיפה הוקם ביוזמתה של פרופ' אירן סבר בשנת 1982, ומתקיימות בו פעילויות הקשורות בילדים, ספרים וספריות. האוסף כולל כ-13,000 ספרי ילדים בעברית וכ-2000 ספרים בערבית, ובו ספרות יפה וספרי-מידע.

האוסף מרוכז בחלל אחד, ומסודר לפי א"ב של שמות הכותרים, ולפי הקריטריונים הבאים: טקסט מועט או רב, מנוקד או בלתי-מנוקד.

red bullet נושאים ייחודיים במפתח הנושאי:
משנת 1994 אנו ממפתחים את ספרי הילדים בעברית הכלולים באוסף שלנו.
המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער שנבנה על-ידנו מיועד לקהל יעד של ספרנים, מטפלים, ביבליותרפיסטים, אנשי חינוך (מורים, גננות, חוקרי חינוך), חוקרי ספרות ילדים, הורים, וילדים ונוער, המעוניינים לחפש ספרים על פי נושאים, וזאת לצרכי מחקר, הוראה, צרכים טיפוליים או קריאה להנאה.
המפתח הוא חלק מקטלוג ספריית אוניברסיטת חיפה, ופתוח לשימוש חופשי באינטרנט.
המפתח כולל מעל אלף נושאים ומוטיבים, הלקוחים ברובם מתוך המפתח למאמרים בעברית של אוניברסיטת חיפה. יחד עם זאת, נאלצנו, במקרים רבים, להתאים את הנושאים הללו לספרות ילדים, ולהוסיף נושאים ייחודיים, לדוגמא - ספרי משחק מסוגים שונים:

ספרי משחק - אפקטים ויזואליים (כגון ספרים שבהם חלקים נוצצים)

ספרי משחק - מישוש (ספרי מגע בעלי טקסטורות שונות)

ספרי משחק - קולות

ספרי משחק - תלת-ממדיים

נושאים ייחודיים נוספים הם:

ספרים שנכתבו על ידי ילדים

ספרים על פי סרטים וסדרות טלוויזיה (כאלה שנכתבו בעקבות סרט או סדרה)

סיפורי עם - עיבוד מודרני (עיבודים מודרניים ופמיניסטיים לאגדות ידועות)

ספרי תמונות ללא מלל

תדמית המבוגר (איך אנו, המבוגרים, מוצגים בספרות הילדים)

red bullet בין עברית לערבית
נושאים ייחודיים בספרות ילדים בערבית
לאחרונה התחלנו למפתח גם את ספרי הילדים בערבית הכלולים באוסף. עד מהרה נוכחנו כי עלינו להוסיף נושאים מסוימים הייחודיים לתרבות הערבית, כגון חגים אסלאמיים ונוצריים, אישים, היסטוריה של האסלאם ועוד. כמו-כן, מושם דגש רב בספרות הילדים בערבית על הספר ככלי חינוכי, המעביר מסרים דידקטיים דוגמת כיבוד אב ואם, חשיבות הלימוד וההשכלה ועוד.

דיאטה, הסתגלות לגן וזהירות מפני זרים
סטודנטים, מרצים ואזרחים מגיעים לספריה ומבקשים ספרים מסוימים, או ספרים בנושאים מסוימים. לדוגמא:
נושאים מבוקשים על-ידי סטודנטים הם : פמיניזם, חלוקת תפקידים במשפחה, עקרי בית ועוד.

נושאים המבוקשים על-ידי הורים הם: דיאטה והרגלי אכילה, מעבר מגורים, הסתגלות לגן או לבי"ס, הסתגלות הורה לבן-זוג חדש, מות סבים ועוד.

לעתים, מחפשים אצלנו חומר להמחזה לתיאטרון, לתיאטרון-בובות או לסדנאות בנושאים שונים, כדוגמת הבקשה לספרים בנושאים "זהירות מפני זרים" ו-"עבירות מין" שהגיעה מעמותה המעבירה סדנאות לגננות ולמורות בנושא של ניצול מיני, וזאת כיוון שקל יותר לפתוח בנושא דרך סיפור.

מגיעים גם אנשים מבוגרים כדי לחפש ספר מסוים שקראו בילדותם. לא תמיד הם זוכרים את שם הספר או את מחברו, ולעתים הם זוכרים במטושטש רק את תמונת הכריכה או את נושא הספר. גם במקרים אלו אנו נעזרים במפתח הנושאים כדי לנסות לאתר את הספר.

red bullet הכנת הסקירה: תמי צוק. תודה ליסמין אלעד

אמירה קהת, חיברה בשנים האחרונות שני ספרים. ביקשנו אותה לפרט את הנסיבות שהובילו אותה לכתיבת הספרים, ולהלן סיפורה:
"לאחר פטירתה של אמי בשנת 1999, נוכחתי שלא נותר לי יותר את מי לשאול על תולדות משפחתי.
בתקופה בה גדלתי לא הרבו להזכיר את הגולה, את השואה ואת הנספים בה, אם מתוך רגשות אשם כלפי בני המשפחה שנותרו מאחור, או בשל הרצון לגונן עלינו, הצברים.
החלטתי לקחת על עצמי את המשימה לחקור את תולדות משפחתי ומשפחת בעלי.
במשך שנים מספר עסקתי בחקר השורשים של ארבע משפחות: אלו שלי - שפיר וקריגר, ושל בעלי חיים - קהת וגולדברג.
יצאתי למסע מרתק בעזרת תעודות שמצאתי בבית, מאגרי מידע באינטרנט ושיחות רבות עם בני ארבע המשפחות.
במהלכו של מסע השורשים התוודעתי לקרובי משפחה רחוקים, ואף יצרתי קשרים עם בני דודים שלי מדרג שני, שגיליתי בארצות הברית, בבלגיה ובצרפת.
כולם שמחו להשתתף איתי ביצירת אילנות יוחסין למשפחותינו. עם חלק מהם נפגשתי, ואני שומרת על קשרים עם כולם.

במהלך המחקר התוועדתי לקרובה רחוקה של בעלי מטופולצ'ני שבסלובקיה,
שסיפרה לי סיפור מרתק על היותה פרטיזנית בשואה, ועל כך שמחנה שלם בסלובקיה יצא לחופשי והצטרף לפרטיזנים בשנת 1944.
תחקרתי אותה במשך חמישה חודשים, וכתבתי את סיפורה במחנה נובאקי, ואת סיפור משפחתה.
קראתי ספרים בנושא, העברתי את החומר לעיון חוקר נוסף, וכך נולד הספר שושנה כספי - קורות חיים, שהתפרסם בעזרת "יד ושם" בשנת 2004. התנסות זו דרבנה אותי להמשיך ולהעמיק את המחקר שלי.
אמו של בעלי הייתה אז עדיין בחיים, וכך שוחחתי עמה במשך שעות רבות ודליתי ממנה פרטים רבים על משפחתה וחייה בבודפשט.
נסעתי לסיור שורשים בהונגריה ובסלובקיה, פגשתי את חברותיה, ביקרתי את קברי המשפחה ואת כל אותם מקומות שחמותי הזכירה בסיפוריה: בית הכנסת ובית הספר בבודפשט, ביתה ברובע היהודי ובית המשפחה לאחר נישואיה.
נסעתי גם לעיירות בהן נולדו הוריה. רק לאחר פטירתה של חמותי עלה בידי לסיים את סיפורה: מרים קהת - סיפור חיים, שפרסמתי בשנת 2005 בהוצאה עצמית.
שני הספרים מלווים בתמונות רבות, ומצורפים להם נספחים הסוקרים את קורותיהם של שאר בני המשפחה.

amirabook

העבודה על שני הספרים וכן מחקר השורשים בכללותו גרמו לי סיפוק רב, והעשירו אותי במידע לא רק על משפחותינו, אלא גם על קורות יהודי הונגריה וסלובקיה בתקופת השואה ולפניה".

אמירה קהת, חיברה בשנים האחרונות שני ספרים. ביקשנו אותה לפרט את הנסיבות שהובילו אותה לכתיבת הספרים, ולהלן סיפורה:
"לאחר פטירתה של אמי בשנת 1999, נוכחתי שלא נותר לי יותר את מי לשאול על תולדות משפחתי.
בתקופה בה גדלתי לא הרבו להזכיר את הגולה, את השואה ואת הנספים בה, אם מתוך רגשות אשם כלפי בני המשפחה שנותרו מאחור, או בשל הרצון לגונן עלינו, הצברים.
החלטתי לקחת על עצמי את המשימה לחקור את תולדות משפחתי ומשפחת בעלי.
במשך שנים מספר עסקתי בחקר השורשים של ארבע משפחות: אלו שלי - שפיר וקריגר, ושל בעלי חיים - קהת וגולדברג.
יצאתי למסע מרתק בעזרת תעודות שמצאתי בבית, מאגרי מידע באינטרנט ושיחות רבות עם בני ארבע המשפחות.
במהלכו של מסע השורשים התוודעתי לקרובי משפחה רחוקים, ואף יצרתי קשרים עם בני דודים שלי מדרג שני, שגיליתי בארצות הברית, בבלגיה ובצרפת.
כולם שמחו להשתתף איתי ביצירת אילנות יוחסין למשפחותינו. עם חלק מהם נפגשתי, ואני שומרת על קשרים עם כולם.

במהלך המחקר התוועדתי לקרובה רחוקה של בעלי מטופולצ'ני שבסלובקיה,
שסיפרה לי סיפור מרתק על היותה פרטיזנית בשואה, ועל כך שמחנה שלם בסלובקיה יצא לחופשי והצטרף לפרטיזנים בשנת 1944.
תחקרתי אותה במשך חמישה חודשים, וכתבתי את סיפורה במחנה נובאקי, ואת סיפור משפחתה.
קראתי ספרים בנושא, העברתי את החומר לעיון חוקר נוסף, וכך נולד הספר שושנה כספי - קורות חיים, שהתפרסם בעזרת "יד ושם" בשנת 2004. התנסות זו דרבנה אותי להמשיך ולהעמיק את המחקר שלי.
אמו של בעלי הייתה אז עדיין בחיים, וכך שוחחתי עמה במשך שעות רבות ודליתי ממנה פרטים רבים על משפחתה וחייה בבודפשט.
נסעתי לסיור שורשים בהונגריה ובסלובקיה, פגשתי את חברותיה, ביקרתי את קברי המשפחה ואת כל אותם מקומות שחמותי הזכירה בסיפוריה: בית הכנסת ובית הספר בבודפשט, ביתה ברובע היהודי ובית המשפחה לאחר נישואיה.
נסעתי גם לעיירות בהן נולדו הוריה. רק לאחר פטירתה של חמותי עלה בידי לסיים את סיפורה: מרים קהת - סיפור חיים, שפרסמתי בשנת 2005 בהוצאה עצמית.
שני הספרים מלווים בתמונות רבות, ומצורפים להם נספחים הסוקרים את קורותיהם של שאר בני המשפחה.

amirabook

העבודה על שני הספרים וכן מחקר השורשים בכללותו גרמו לי סיפוק רב, והעשירו אותי במידע לא רק על משפחותינו, אלא גם על קורות יהודי הונגריה וסלובקיה בתקופת השואה ולפניה".

ביוני 2005 - התקבלה בספריה תרומה מעזבונה של ד"ר זהבה יעקבי ז"ל, מרצה בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה בשנים 1973-1999. התרומה כוללת כ-700 צילומים שצולמו על ידי הצלם זאב רדובן, בהנחיית ד"ר יעקבי.
ד"ר יעקבי התמחתה בחקר ארכיטקטורה צלבנית בארץ-ישראל, והתעתדה לפרסם קורפוס וספר בנושא הפיסול הצלבני בישראל. לשם כך נדדה במשך זמן רב בארץ, ותיעדה פסלים ומוטיבים צלבניים.
באוסף הצילומים פיסול מבנים או חלקי מבנים, כגון כנסיית הקבר הקדוש, כנסיית הבשורה, אולמות האבירים בעכו ועוד, או שרידי מבנים ממקומות שונים.

k
במהלך תיעוד הפריטים וצילומם, רשמה ד"ר יעקבי הערות שונות על גבי כרטיסיות, וזאת לצורך כתיבת ספר עתידי בנושא.
ד"ר יעקבי ז"ל הספיקה לכתוב הקדמה לספר שבו ציינה: " הפיסול הצלבני נוצר ע"י אומנים שבמקורם היו מדרום מערב אירופה, אך היצירה שלהם בארץ הקודש היא יחודית ואין דומה לה."
עם מותה נותר אוסף תמונות וכרטיסיות, ובני משפחתה וגב' יעל אמר תרמו את האוסף לספריה.
בו בזמן החל בספריה פרויקט הדיגיטציה, וניתן היה לבצע את פעולת שימור התמונות הפיזי במקביל לדיגיטציה שלהן.
גב יהודית צנר, ספרנית בתחום מדיה, קיבלה על עצמה את הטיפול בשימור התמונות, בניית קורפוס ממשי עבורן, ארגון המידע וההערות מתוך הכרטיסיות, ושימוש במידע זה לצורך של זיהוי ופענוח כל פרט ופרט בתמונות. העבודה הייתה מרתקת, וכללה שעות רבות של מחקר דקדקני על התמונות השונות.
פעילות השימור והדיגיטציה במדיה בוצעו מתוך מטרה לבנות תשתית להצגת המקורות הויזואליים של הפיסול הצלבני ברוח דבריה של ד"ר יעקבי:
"פיסול זה צריך להיכלל כחלק מתופעה חברתית, דתית, אומנותית, הקושרות את הנצרות המערבית ללבנט במשך שתי מאות של שלטון המערב בארץ הקודש סביב 1100."
במסגרת הפרויקט קוטלגו ונסרקו 700 הצילומים באוסף.
לכל הפריטים הוכנסו נושאים באנגלית ובעברית בהתאם למערכת הנושאית של ספריית הקונגרס (באנגלית) והמפתחות למאמרים (בעברית), מתוך מטרה לקשור את כל החומרים הדיגיטליים יחד, לאפשר למשתמשים להגיע לקבוצות התמונות המעניינות אותן לא רק מאוסף זה, ולצרפן למאגר הספריה בנושא מורשת התרבות.
על מנת לאפשר לציבור החוקרים והמתעניינים בארץ ובעולם לצפות בתמונות, יוקם בקרוב אתר מקיף לאוסף, שתתאפשר בו נגישות לתמונות על פי מיקום גיאוגרפי.
כמו כן, ייכלל האוסף במערכת חדשה בספריה אשר תנהל את כל הפריטים הדיגיטליים. בשלב זה, הגישה לאוסף הינה מקטלוג הספריה וממאגר התמונות תו"ת.
בנוסף למידע הדיגיטלי, נשמרו הצילומים המקוריים בתוך תיקיות. לכל מקום גיאוגרפי יש תיקיה (קורפוס) משלו, ובה שמורות התמונות והמידע עליהן.
הספריה כבר קיבלה פניות מחוקרים העוסקים בפיסול צלבני המבקשים להשתמש בחומרים מאוסף זה.
בקרוב יתפרסם מאמרה של גב' יהודית צנר, ובו תינתן סקירה מקיפה על הפרויקט וניהולו.
לעיונכם מבחר מספריה ומאמריה של ד"ר יעקבי ז"ל מתוך אוסף הספריה:
הפסול בכנסיה ובמנזר של אנזי-לה-דוק : על רקע היצירה הרומנסקית בבורוגן

Les "fleuves du Paradis" a Anzy-Le-Duc (Bourgogne); un benitier roma transformé en chapiteau?, Storia dell'Arte, 33 (1978), pp. 95-105.

La sculpture a Cluny, Vezelay et Anzy-Le-Duc: un aspect de l'evolution
stylistique en Bourgogne, Storia dell'Arte, 34 (1978), pp. 197-205.

The Tomb of Baldwin V, King of Jerusalem (1185-1186) and the Workshop
of the temple Area, Gesta, 18/2 (1979), pp. 3-14.

A Newly Discovered Crusader Fragment in Jerusalem, Israel Exploration Journal, 30 (1980), pp. 202-204.
The Workshop of the Temple Area in Jerusalem in the Twelfth Century: Its
Origin, Evolution and Impact, Zeitschrift fur Kunstgeschichte, 45 (1982), pp. 325-394.

The Provencal Impact on Crusader Sculpture in Jerusalem: More Evidence on the
Temple Area Atelier, Zeitschrift für Kunstgeschichte, 48 (1985), pp. 442-450.
The "Beard pullers" in Romanesque Art: an Islamic Motif and its Evolution in
the West, Arte Medievale, 3 (1986), pp. 65-85

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: אורה זהבי, ראש תחום מדיה

ביוני 2005 - התקבלה בספריה תרומה מעזבונה של ד"ר זהבה יעקבי ז"ל, מרצה בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה בשנים 1973-1999. התרומה כוללת כ-700 צילומים שצולמו על ידי הצלם זאב רדובן, בהנחיית ד"ר יעקבי.
ד"ר יעקבי התמחתה בחקר ארכיטקטורה צלבנית בארץ-ישראל, והתעתדה לפרסם קורפוס וספר בנושא הפיסול הצלבני בישראל. לשם כך נדדה במשך זמן רב בארץ, ותיעדה פסלים ומוטיבים צלבניים.
באוסף הצילומים פיסול מבנים או חלקי מבנים, כגון כנסיית הקבר הקדוש, כנסיית הבשורה, אולמות האבירים בעכו ועוד, או שרידי מבנים ממקומות שונים.

k
במהלך תיעוד הפריטים וצילומם, רשמה ד"ר יעקבי הערות שונות על גבי כרטיסיות, וזאת לצורך כתיבת ספר עתידי בנושא.
ד"ר יעקבי ז"ל הספיקה לכתוב הקדמה לספר שבו ציינה: " הפיסול הצלבני נוצר ע"י אומנים שבמקורם היו מדרום מערב אירופה, אך היצירה שלהם בארץ הקודש היא יחודית ואין דומה לה."
עם מותה נותר אוסף תמונות וכרטיסיות, ובני משפחתה וגב' יעל אמר תרמו את האוסף לספריה.
בו בזמן החל בספריה פרויקט הדיגיטציה, וניתן היה לבצע את פעולת שימור התמונות הפיזי במקביל לדיגיטציה שלהן.
גב יהודית צנר, ספרנית בתחום מדיה, קיבלה על עצמה את הטיפול בשימור התמונות, בניית קורפוס ממשי עבורן, ארגון המידע וההערות מתוך הכרטיסיות, ושימוש במידע זה לצורך של זיהוי ופענוח כל פרט ופרט בתמונות. העבודה הייתה מרתקת, וכללה שעות רבות של מחקר דקדקני על התמונות השונות.
פעילות השימור והדיגיטציה במדיה בוצעו מתוך מטרה לבנות תשתית להצגת המקורות הויזואליים של הפיסול הצלבני ברוח דבריה של ד"ר יעקבי:
"פיסול זה צריך להיכלל כחלק מתופעה חברתית, דתית, אומנותית, הקושרות את הנצרות המערבית ללבנט במשך שתי מאות של שלטון המערב בארץ הקודש סביב 1100."
במסגרת הפרויקט קוטלגו ונסרקו 700 הצילומים באוסף.
לכל הפריטים הוכנסו נושאים באנגלית ובעברית בהתאם למערכת הנושאית של ספריית הקונגרס (באנגלית) והמפתחות למאמרים (בעברית), מתוך מטרה לקשור את כל החומרים הדיגיטליים יחד, לאפשר למשתמשים להגיע לקבוצות התמונות המעניינות אותן לא רק מאוסף זה, ולצרפן למאגר הספריה בנושא מורשת התרבות.
על מנת לאפשר לציבור החוקרים והמתעניינים בארץ ובעולם לצפות בתמונות, יוקם בקרוב אתר מקיף לאוסף, שתתאפשר בו נגישות לתמונות על פי מיקום גיאוגרפי.
כמו כן, ייכלל האוסף במערכת חדשה בספריה אשר תנהל את כל הפריטים הדיגיטליים. בשלב זה, הגישה לאוסף הינה מקטלוג הספריה וממאגר התמונות תו"ת.
בנוסף למידע הדיגיטלי, נשמרו הצילומים המקוריים בתוך תיקיות. לכל מקום גיאוגרפי יש תיקיה (קורפוס) משלו, ובה שמורות התמונות והמידע עליהן.
הספריה כבר קיבלה פניות מחוקרים העוסקים בפיסול צלבני המבקשים להשתמש בחומרים מאוסף זה.
בקרוב יתפרסם מאמרה של גב' יהודית צנר, ובו תינתן סקירה מקיפה על הפרויקט וניהולו.
לעיונכם מבחר מספריה ומאמריה של ד"ר יעקבי ז"ל מתוך אוסף הספריה:
הפסול בכנסיה ובמנזר של אנזי-לה-דוק : על רקע היצירה הרומנסקית בבורוגן

Les "fleuves du Paradis" a Anzy-Le-Duc (Bourgogne); un benitier roma transformé en chapiteau?, Storia dell'Arte, 33 (1978), pp. 95-105.

La sculpture a Cluny, Vezelay et Anzy-Le-Duc: un aspect de l'evolution
stylistique en Bourgogne, Storia dell'Arte, 34 (1978), pp. 197-205.

The Tomb of Baldwin V, King of Jerusalem (1185-1186) and the Workshop
of the temple Area, Gesta, 18/2 (1979), pp. 3-14.

A Newly Discovered Crusader Fragment in Jerusalem, Israel Exploration Journal, 30 (1980), pp. 202-204.
The Workshop of the Temple Area in Jerusalem in the Twelfth Century: Its
Origin, Evolution and Impact, Zeitschrift fur Kunstgeschichte, 45 (1982), pp. 325-394.

The Provencal Impact on Crusader Sculpture in Jerusalem: More Evidence on the
Temple Area Atelier, Zeitschrift für Kunstgeschichte, 48 (1985), pp. 442-450.
The "Beard pullers" in Romanesque Art: an Islamic Motif and its Evolution in
the West, Arte Medievale, 3 (1986), pp. 65-85

red_bullet.jpg הכנת הסקירה: אורה זהבי, ראש תחום מדיה