סקירות ועדכונים
שני, 03 נובמבר 2008 00:00
תוצאות סקר שימוש בספרייה 2008
כאחד מהצעדים הראשונים במסגרת מאמצי הספריה לבחון ולהעריך את שירותיה הקיימים, וכדי לקבל משוב לגבי שירותים נוספים שניתן להוסיף, נערך בתקופה האחרונה סקר בקרב קהל המשתמשים שלנו. מטרת הסקר היתה למפות את פעילויות קהל המשתמשים, לקבל תמונה עדכנית על השירותים בהם הם נעזרים לאתר את האזורים בהם הם מבקרים בספריה.
הספריה זכתה לשבחים רבים, התוצאות מאשרות את ה"ספריה כמקום": אנשים רבים ישבו ועבדו בספריה, חפשו פריטים במדפים, שאלו/החזרו פריטים וצלמו חומר.
למרות שתוצאות הסקר מעידות על הערכה גבוהה לספריה, היו גם הערות שונות מצד המשתמשים ואליהן נתייחס בהמשך.
מספר הערות התייחסו לנושא הרעש בספריה, לאור זאת התקבלו כמה החלטות:
חדר המורים לכשיצורף לספריה יהיה חדר עבודה בקבוצות.
אכיפת נושא השקט תמשך במתכונת הנוכחית עם אפשרות תגבור (תישקל הגדלת שעות אכיפה של השומרים, או תוספת של "דיילי הסברה" ).
טופל נושא רעש המדפסות ומכונות הצילום, יטופל רעש קבלנים עובדי תחזוקה ומנקים.
הטלפונים בדלפקים ובמידת האפשר במשרדים יופעלו על מצב שקט.
וועדת הערכה תמשיך ותבדוק מה ציפיות הלקוחות שלנו לגבי השקט בספריה.
חלק מהמשתמשים התייחסו לפיזור המחשבים בספריה.
ישנם מקומות בהם יש שימוש מועט במחשבים, לעומת זאת אין מקום לעבודה בקבוצות עם מחשב.
ההחלטות שהתקבלו:
יוזמנו עוד 5 מסופים לחדר המורים – חדר עבודה בקבוצות החדש.
צוות מחשוב + צוות איתור יבחנו היכן בספריה נדרשת הוספת עמדות מחשב.
יבוצע מפוי של מידת השימוש במסופים.
מספר נוסף של משתמשים העיר הערות בנושא איכות והתקנת התוכנות במחשבים הציבוריים.
בהמשך לבקשות שנכתבו הוחלט:
תוכנות אופיס יופיעו על ה Desktop
על מנת למנוע את בעיית השימוש ב-Disk-on-Key הוסיף צוות מחשוב אייקון הסבר לשימוש ב-DOK, ולנושא תיוחד גם התייחסות בהדרכות.
לגבי הערות שהתייחסו למתקני השתיה
יש בעיה להוסיף קולרים בשל חוסר בניקוז, תיבדק אפשרות הצבת מכונות למכירת בקבוקי שתייה.
בנושא קבלת עזרה במדפים: צוות איתור יבחן אפשרות להצבת טלפונים פנימיים לשימוש הקוראים הזקוקים לעזרה בחיפוש.
הכנת הסקירה: ד"ר לין פורת, צוות הערכה
מספר הערות התייחסו לנושא הרעש בספריה, לאור זאת התקבלו כמה החלטות:
חדר המורים לכשיצורף לספריה יהיה חדר עבודה בקבוצות.
אכיפת נושא השקט תמשך במתכונת הנוכחית עם אפשרות תגבור (תישקל הגדלת שעות אכיפה של השומרים, או תוספת של "דיילי הסברה" ).
טופל נושא רעש המדפסות ומכונות הצילום, יטופל רעש קבלנים עובדי תחזוקה ומנקים.
הטלפונים בדלפקים ובמידת האפשר במשרדים יופעלו על מצב שקט.
וועדת הערכה תמשיך ותבדוק מה ציפיות הלקוחות שלנו לגבי השקט בספריה.
חלק מהמשתמשים התייחסו לפיזור המחשבים בספריה.
ישנם מקומות בהם יש שימוש מועט במחשבים, לעומת זאת אין מקום לעבודה בקבוצות עם מחשב.
ההחלטות שהתקבלו:יוזמנו עוד 5 מסופים לחדר המורים – חדר עבודה בקבוצות החדש.
צוות מחשוב + צוות איתור יבחנו היכן בספריה נדרשת הוספת עמדות מחשב.
יבוצע מפוי של מידת השימוש במסופים.
מספר נוסף של משתמשים העיר הערות בנושא איכות והתקנת התוכנות במחשבים הציבוריים.
בהמשך לבקשות שנכתבו הוחלט:תוכנות אופיס יופיעו על ה Desktop
על מנת למנוע את בעיית השימוש ב-Disk-on-Key הוסיף צוות מחשוב אייקון הסבר לשימוש ב-DOK, ולנושא תיוחד גם התייחסות בהדרכות.
לגבי הערות שהתייחסו למתקני השתיה
יש בעיה להוסיף קולרים בשל חוסר בניקוז, תיבדק אפשרות הצבת מכונות למכירת בקבוקי שתייה.
בנושא קבלת עזרה במדפים: צוות איתור יבחן אפשרות להצבת טלפונים פנימיים לשימוש הקוראים הזקוקים לעזרה בחיפוש.
הכנת הסקירה: ד"ר לין פורת, צוות הערכה
Tagged under
שלישי, 15 יולי 2008 00:00
אוסף משה וטרודי שוורץ
יותר מ -1,330 צילומים של משה (ניקולאס) שוורץ (1903-1945 ) ושל רעייתו טרודי הועלו לדף האוספים הדיגיטליים של הספרייה.
משה שוורץ החל לצלם מיד עם הגיעו לישראל בשנת 1939. הוא צילם לקק"ל קרן היסוד ותמונות רבות לכתבות שהתפרסמו בעיתון הגלגל. טרודי ומשה (ניקולאס) שוורץ הועסקו גם ע"י ה-PIO (משרד האינפורמציה המנדטורי בא"י).
מאחר ובתחילה לא היה מעורה בארץ, הרבה להתבונן מהצד ולצלם טיפוסים שונים מהווי הארץ בשלהי תקופת המנדט הבריטי: רוכלים, פועלים, חיילים בריטיים ועוד.
בנוסף לצילומיו האתנוגרפיים, מופיעים באוסף גם צילומים תיאוריים רבים כשהבולטים בהם הם צילומי מפעלים שונים שקמו באותה תקופה.
כמה פרטים מעניינים קשורים לטיפול באוסף זה: איננו יודעים האם כל התמונות באוסף צולמו על ידי משה שוורץ או שיש תמונות שגם אשתו טרודי שורץ-הילר, שהיתה אף היא צלמת צילמה.
שמנו לב שיש תמונות שצולמו בשנים שלאחר מותו והן ממשיכות להופיע תחת שמו, לכן ברשומת הקטלוג מופיע המשפט: "תמונות שצולמו על ידי משה שורץ או על ידי טרודי שורץ-הילר ללא זיהוי ודאי של הצלם"
מלאכת זיהוי התמונות היתה ועודנה משימה מורכבת באוסף זה.
משה שוורץ צילם תמונות רבות בכל רחבי הארץ, הוא סדר אותן בסדר כרונולוגי ולא נושאי ומספר אותן במספור שהתאים לצרכיו. תמונות רבות נסרקו מתשלילים (נגטיבים) כולל תשלילי זכוכית.
לצורך זיהוי ותיארוך וודאי של התצלומים אנו נעזרים במר רוני קניגסברג, שהיה במשך שנים רבות מדריך טיולים, אוהב ומכיר את הארץ והאנשים בה. היו תמונות שרוני זיהה מיד, והיו תמונות שהצריכו נסיעה למקומות שונים בארץ.
לדוגמא: תמונה שעל מנת לודא את זיהויה הנכון הרחיק רוני עד לצפת
שם הוא צילם את אותו המבנה כפי שהוא עומד היום.
לצורך ארגון האוסף במאגר ודלייה אפקטיבית שלו חלקנו אותו לסדרות ותתי סדרות של נושאי התצלומים, חלוקה זו באה לידי ביטוי אף במספר המיון של התמונות (במידה ומבצעים חיפוש -שוורץ ותעשייה - התוצאות מתקבלות על פי תחומי תעשייה שונים).
האוסף נמסר למעבדת ביתמונה על ידי גב' שוורץ כחלק מפרוייקט ביתמונה ( שיתוף פעולה עם נדב מן) והוא מהווה חלק מפעילות הספריה לשימור מורשתה התרבותית של ישראל במטרה להבטיח נגישות למידע גם לדורות הבאים.
הכנת הסקירה: מירב ליבנה
כמה פרטים מעניינים קשורים לטיפול באוסף זה: איננו יודעים האם כל התמונות באוסף צולמו על ידי משה שוורץ או שיש תמונות שגם אשתו טרודי שורץ-הילר, שהיתה אף היא צלמת צילמה.
שמנו לב שיש תמונות שצולמו בשנים שלאחר מותו והן ממשיכות להופיע תחת שמו, לכן ברשומת הקטלוג מופיע המשפט: "תמונות שצולמו על ידי משה שורץ או על ידי טרודי שורץ-הילר ללא זיהוי ודאי של הצלם"
מלאכת זיהוי התמונות היתה ועודנה משימה מורכבת באוסף זה.
משה שוורץ צילם תמונות רבות בכל רחבי הארץ, הוא סדר אותן בסדר כרונולוגי ולא נושאי ומספר אותן במספור שהתאים לצרכיו. תמונות רבות נסרקו מתשלילים (נגטיבים) כולל תשלילי זכוכית.
לצורך זיהוי ותיארוך וודאי של התצלומים אנו נעזרים במר רוני קניגסברג, שהיה במשך שנים רבות מדריך טיולים, אוהב ומכיר את הארץ והאנשים בה. היו תמונות שרוני זיהה מיד, והיו תמונות שהצריכו נסיעה למקומות שונים בארץ.
לדוגמא: תמונה שעל מנת לודא את זיהויה הנכון הרחיק רוני עד לצפת
שם הוא צילם את אותו המבנה כפי שהוא עומד היום.
לצורך ארגון האוסף במאגר ודלייה אפקטיבית שלו חלקנו אותו לסדרות ותתי סדרות של נושאי התצלומים, חלוקה זו באה לידי ביטוי אף במספר המיון של התמונות (במידה ומבצעים חיפוש -שוורץ ותעשייה - התוצאות מתקבלות על פי תחומי תעשייה שונים).
האוסף נמסר למעבדת ביתמונה על ידי גב' שוורץ כחלק מפרוייקט ביתמונה ( שיתוף פעולה עם נדב מן) והוא מהווה חלק מפעילות הספריה לשימור מורשתה התרבותית של ישראל במטרה להבטיח נגישות למידע גם לדורות הבאים.
הכנת הסקירה: מירב ליבנה
Tagged under
חמישי, 10 יולי 2008 00:00
בספריה - אתם משפיעים ! 2008
אנו שמחים מאוד לבשר ששאלון שימוש בספריה זכה להיענות מצויינת מצד קהל לקוחות הספריה.רבים מהם ענו על שאלות הסקר בחפץ לב והוסיפו בקשות, שאלות, פניות ומחמאות רבות לספריה.
לעיונכם: שתי תמונות שצולמו ביום השני לסקר (בכל יום הועבר השאלון במשך שעתיים, בכל פעם בשעות אחרות) לרגל האירוע בלונים ושלטים ססגוניים קדמו את באי הספריה בכניסה המתין למבקרים עובד צוות איתור.
צילום: ג'ני כרמל
צילום: ג'ני כרמל
Tagged under
חמישי, 10 יולי 2008 00:00
בספריה - אתם משפיעים ! 2008
אנו שמחים מאוד לבשר ששאלון שימוש בספריה זכה להיענות מצויינת מצד קהל לקוחות הספריה.רבים מהם ענו על שאלות הסקר בחפץ לב והוסיפו בקשות, שאלות, פניות ומחמאות רבות לספריה.
לעיונכם: שתי תמונות שצולמו ביום השני לסקר (בכל יום הועבר השאלון במשך שעתיים, בכל פעם בשעות אחרות) לרגל האירוע בלונים ושלטים ססגוניים קדמו את באי הספריה בכניסה המתין למבקרים עובד צוות איתור.
צילום: ג'ני כרמל
צילום: ג'ני כרמל
Tagged under
חמישי, 26 יוני 2008 00:00
שאלון שימוש בספרייה 2008
כאחד מהצעדים הראשונים במסגרת מאמצי הספריה לבחון ולהעריך את שירותיה הקיימים, וכדי לקבל משוב לגבי שירותים נוספים שניתן להוסיף, נערוך בשבועות הקרובים סקר בקרב קהל הלקוחות שלנו.
מטרת הסקר למפות את פעילויות קהל המשתמשים, לקבל תמונה עדכנית על השירותים בהם הם נעזרים ולאתר את האזורים בהם הם מבקרים בספריה.
בנוסף לשאלות המתייחסות לביקורם הנוכחי בספריה יוזמנו לקוחות הספריה לשאול, להציע, לבקר ולהעיר בסוף השאלון ככל העולה על דעתם. לנגד עינינו, בין השאר, הרצון להיעזר בדעת הקהל ורצונותיו בתכנון השינויים הצפויים בחלל הספריה במסגרת בניית האגף החדש.
בכניסה לספריה יחלקו עובדי הספריה למבקרים "שאלון שימוש בספריה" קצר ויבקשו מהם למלא את השאלון בתום שהותם בספריה.
כמו כן יוצבו מגשי שאלונים בדלפקים השונים לטובת מבקרים המעוניינים לענות עליהם. הסקר יערך בשעות מסוימות של היום, במשך כשבועיים.
אנו מתכננים מהלכים נוספים הקשורים להערכת שירותי הספריה.
נמשיך לעדכן אתכם באופן שוטף.
הכנת הסקירה: מיכל גרשטיין
כמו כן יוצבו מגשי שאלונים בדלפקים השונים לטובת מבקרים המעוניינים לענות עליהם. הסקר יערך בשעות מסוימות של היום, במשך כשבועיים.
אנו מתכננים מהלכים נוספים הקשורים להערכת שירותי הספריה.
נמשיך לעדכן אתכם באופן שוטף.
הכנת הסקירה: מיכל גרשטיין
Tagged under
חמישי, 26 יוני 2008 00:00
שאלון שימוש בספרייה 2008
כאחד מהצעדים הראשונים במסגרת מאמצי הספריה לבחון ולהעריך את שירותיה הקיימים, וכדי לקבל משוב לגבי שירותים נוספים שניתן להוסיף, נערוך בשבועות הקרובים סקר בקרב קהל הלקוחות שלנו.
מטרת הסקר למפות את פעילויות קהל המשתמשים, לקבל תמונה עדכנית על השירותים בהם הם נעזרים ולאתר את האזורים בהם הם מבקרים בספריה.
בנוסף לשאלות המתייחסות לביקורם הנוכחי בספריה יוזמנו לקוחות הספריה לשאול, להציע, לבקר ולהעיר בסוף השאלון ככל העולה על דעתם. לנגד עינינו, בין השאר, הרצון להיעזר בדעת הקהל ורצונותיו בתכנון השינויים הצפויים בחלל הספריה במסגרת בניית האגף החדש.
בכניסה לספריה יחלקו עובדי הספריה למבקרים "שאלון שימוש בספריה" קצר ויבקשו מהם למלא את השאלון בתום שהותם בספריה.
כמו כן יוצבו מגשי שאלונים בדלפקים השונים לטובת מבקרים המעוניינים לענות עליהם. הסקר יערך בשעות מסוימות של היום, במשך כשבועיים.
אנו מתכננים מהלכים נוספים הקשורים להערכת שירותי הספריה.
נמשיך לעדכן אתכם באופן שוטף.
הכנת הסקירה: מיכל גרשטיין
כמו כן יוצבו מגשי שאלונים בדלפקים השונים לטובת מבקרים המעוניינים לענות עליהם. הסקר יערך בשעות מסוימות של היום, במשך כשבועיים.
אנו מתכננים מהלכים נוספים הקשורים להערכת שירותי הספריה.
נמשיך לעדכן אתכם באופן שוטף.
הכנת הסקירה: מיכל גרשטיין
Tagged under
שלישי, 08 אפריל 2008 00:00
סדנת הספרייה 2008 Performance Measurement in Libraries
מנהלי ספריות אוניברסיטאות ומכללות וספרנים רבים כולל קבוצת ספרנים מחו"ל (רומניה ודרום אפריקה) השתתפו בסדנא שאורגנה ע"י ספריית אוניברסיטת חיפה בכנס טלדן "מידע 2008"
את הסדנא הנחו: Hiller Steve מאוניברסיטת וושינגטון, ספרן העוסק בנושא הערכה ושביעות רצון כבר יותר מעשור, Martha Kyrillidou ספרנית ב ARL - ואחראית על נושא סטטיסטיקות והערכת איכות.
הסדנא הציעה כלים מתקדמים להערכה ולבדיקת פעילות הספריה, במטרה לקדם את הידע בפעילות קריטית זו.בין כלי הערכה הרבים שנדונו בסדנא הוזכר בהרחבה שאלון LibQUAL שאלון המודד שביעות רצון של לקוחות הספריה. LibQUAL הוא שאלון מובנה ותקף שהועבר עד כה מעל 1,000 ספריות ( רב הספריות שבהן הועבר השאלון הן מצפון אמריקה ואירופה אך ישנן ספריות גם בהונג קונג, דרום אפריקה, והאמירויות (כעת עובדים על תרגום השאלון לעוד 17 שפות, ביניהן שוודית ויפנית )
בתחילת הסדנא דברו המרצים על חשיבות ההערכה ובדיקה של פעילויות הספריה, בהמשך בקשו מכל אחד מן המהמשתתפים לעמוד ולציין מהי ה"פרה הקדושה" בספריה שלו, וזאת כדוגמא לסיעור מוחות כשלב מקדים להערכה: Nominal Group Technique
כאן נאמרו משפטים משעשעים מאוד ע"י הנוכחים למשל, ספריה שאסור לעמוד בה (כשעומדים לעיתים גם מפטפטים בקול רם יותר...) ספריה שאסור לישון בה, ספריה שאסור להיכנס אליה יחפים, וכמובן ספריה שאסור לאכול להרעיש ולהכניס אליה תיקים ובעלי חיים.
בהמשך הסדנא ניתן תיאור מקיף לשאלון ולסקרים מאוניברסיטאות אחרות, ולתשובות שקבלו מהם ממשתמשי ספריות שונות בעולם.
ישנם דברים שאנו יודעים אינטואיטיבית אבל שאלון זה מאפשר לנו להעריך את פעילותנו מנקודת המבט של הלקוח.
בתשובות שהתקבלו עד כה מסקרי שביעות רצון של לקוחות הספריה LibQUAL ועוד (במיוחד בארה"ב) רואים הבדל גדול בין השימוש שעושים בספריה סטודנטים לתואר ראשון לבין השימוש שעושים בה סטודנטים לתארים מתקדמים ואנשי סגל.
את הסטודנטים לתארים מתקדמים במיוחד בפקולטות למדעים בארה"ב, לא מעניינת כל כך הספריה, הם מבקשים לקבל הכל בדרך אלקטרונית, במיוחד כתבי-עת, הנשאלים ברובם לא הביעו רצון להיעזר בשירותי הספריה ולרב אינם מגיעים אליה, ונעזרים ברשתות הפנימיות שלהם, יחד עם זאת הנשאלים לא ציינו בשאלון איזה שירות הם כן היו רוצים לקבל בספריה.
הסטודנטים לתואר ראשון ציינו שהם אכן מגיעים לספריה, אך רובם ציינו שהם מעדיפים להסתדר לבד ולא להיעזר בשירותי היעץ. בנוסף כ20% מהנשאלים ציינו שהם מגיעים לספריה אך למטרות בילוי ומפגש. ראוי לציין שבארה"ב ברוב הספריות יש בתי קפה ואזורים רבים לעבודה בקבוצות, סטודנטים רבים גרים במעונות ולכן הספריה משמשת גם כמקום מפגש.
כמו כן הודגמו בפנינו תוצאות שימוש במשאבי הספריה המחולקות לדיסיפלינות שונות:
מדעים- לא משתמשים בקטלוג ולא במאגרי מידע
מדעי החברה- כמו מדעים לא משתמשים בקטלוג ולא במאגרי מידע
מדעי הרוח‑ משתמשים בקטלוג אך ממעטים להשתמש במאגרי מידע
ראוי לציין שבכל התחומים השימוש הראשוני היה באמצעות גוגל.
לעיונכם מצגת שהוצגה בסדנא: Performance Measurement in Libraries
עם סיום הסדנא שהיתה מאירת עיניים ומעוררת מחשבה הגיעו המנחים לספריה שלנו ליומיים מרוכזים על מנת לבחון ולתרום מניסיונם לפעילות צוות ההערכה שלנו בספריה.
במהלך ימים אלו הוחלט ליישם גם אצלנו כמה משיטות הערכה:
יתבצע סקר שימוש בספריה, מעקב אחר קבוצת אנשים ובחינת התמצאותם בספריה
יוקמו קבוצות מיקוד בנושא נוחות התנאים הפיזים והוירטואליים בספריה
יתבצע מבדק שמישות ומבדק שימושיות באתר הספריה ע"י DataMining
לעיונכם מצגת שהוצגה בביקור בספריה: Demonstrating Library Value
הכנת הסקירה: ד"ר לין פורת וזהר ירסלב
את הסדנא הנחו: Hiller Steve מאוניברסיטת וושינגטון, ספרן העוסק בנושא הערכה ושביעות רצון כבר יותר מעשור, Martha Kyrillidou ספרנית ב ARL - ואחראית על נושא סטטיסטיקות והערכת איכות.
הסדנא הציעה כלים מתקדמים להערכה ולבדיקת פעילות הספריה, במטרה לקדם את הידע בפעילות קריטית זו.בין כלי הערכה הרבים שנדונו בסדנא הוזכר בהרחבה שאלון LibQUAL שאלון המודד שביעות רצון של לקוחות הספריה. LibQUAL הוא שאלון מובנה ותקף שהועבר עד כה מעל 1,000 ספריות ( רב הספריות שבהן הועבר השאלון הן מצפון אמריקה ואירופה אך ישנן ספריות גם בהונג קונג, דרום אפריקה, והאמירויות (כעת עובדים על תרגום השאלון לעוד 17 שפות, ביניהן שוודית ויפנית )
בתחילת הסדנא דברו המרצים על חשיבות ההערכה ובדיקה של פעילויות הספריה, בהמשך בקשו מכל אחד מן המהמשתתפים לעמוד ולציין מהי ה"פרה הקדושה" בספריה שלו, וזאת כדוגמא לסיעור מוחות כשלב מקדים להערכה: Nominal Group Technique
כאן נאמרו משפטים משעשעים מאוד ע"י הנוכחים למשל, ספריה שאסור לעמוד בה (כשעומדים לעיתים גם מפטפטים בקול רם יותר...) ספריה שאסור לישון בה, ספריה שאסור להיכנס אליה יחפים, וכמובן ספריה שאסור לאכול להרעיש ולהכניס אליה תיקים ובעלי חיים.
בהמשך הסדנא ניתן תיאור מקיף לשאלון ולסקרים מאוניברסיטאות אחרות, ולתשובות שקבלו מהם ממשתמשי ספריות שונות בעולם.
ישנם דברים שאנו יודעים אינטואיטיבית אבל שאלון זה מאפשר לנו להעריך את פעילותנו מנקודת המבט של הלקוח.
בתשובות שהתקבלו עד כה מסקרי שביעות רצון של לקוחות הספריה LibQUAL ועוד (במיוחד בארה"ב) רואים הבדל גדול בין השימוש שעושים בספריה סטודנטים לתואר ראשון לבין השימוש שעושים בה סטודנטים לתארים מתקדמים ואנשי סגל.
את הסטודנטים לתארים מתקדמים במיוחד בפקולטות למדעים בארה"ב, לא מעניינת כל כך הספריה, הם מבקשים לקבל הכל בדרך אלקטרונית, במיוחד כתבי-עת, הנשאלים ברובם לא הביעו רצון להיעזר בשירותי הספריה ולרב אינם מגיעים אליה, ונעזרים ברשתות הפנימיות שלהם, יחד עם זאת הנשאלים לא ציינו בשאלון איזה שירות הם כן היו רוצים לקבל בספריה.
הסטודנטים לתואר ראשון ציינו שהם אכן מגיעים לספריה, אך רובם ציינו שהם מעדיפים להסתדר לבד ולא להיעזר בשירותי היעץ. בנוסף כ20% מהנשאלים ציינו שהם מגיעים לספריה אך למטרות בילוי ומפגש. ראוי לציין שבארה"ב ברוב הספריות יש בתי קפה ואזורים רבים לעבודה בקבוצות, סטודנטים רבים גרים במעונות ולכן הספריה משמשת גם כמקום מפגש.
כמו כן הודגמו בפנינו תוצאות שימוש במשאבי הספריה המחולקות לדיסיפלינות שונות:
מדעים- לא משתמשים בקטלוג ולא במאגרי מידע
מדעי החברה- כמו מדעים לא משתמשים בקטלוג ולא במאגרי מידע
מדעי הרוח‑ משתמשים בקטלוג אך ממעטים להשתמש במאגרי מידע
ראוי לציין שבכל התחומים השימוש הראשוני היה באמצעות גוגל.
לעיונכם מצגת שהוצגה בסדנא: Performance Measurement in Librariesעם סיום הסדנא שהיתה מאירת עיניים ומעוררת מחשבה הגיעו המנחים לספריה שלנו ליומיים מרוכזים על מנת לבחון ולתרום מניסיונם לפעילות צוות ההערכה שלנו בספריה.
במהלך ימים אלו הוחלט ליישם גם אצלנו כמה משיטות הערכה:
יתבצע סקר שימוש בספריה, מעקב אחר קבוצת אנשים ובחינת התמצאותם בספריה
יוקמו קבוצות מיקוד בנושא נוחות התנאים הפיזים והוירטואליים בספריה
יתבצע מבדק שמישות ומבדק שימושיות באתר הספריה ע"י DataMining
לעיונכם מצגת שהוצגה בביקור בספריה: Demonstrating Library Value הכנת הסקירה: ד"ר לין פורת וזהר ירסלב
Tagged under
שלישי, 08 אפריל 2008 00:00
פעילות ייחודית לתלמידי האולפן לעברית בספריית הילדים
כבר שבע שנים פעמיים בשנה, מגיעים סטודנטים עולים הלומדים באולפן לעברית באוניברסיטה, לפעילות ייחודית בספריית הילדים שלנו.
הסטודנטים באולפן מגיעים מכל מקום בעולם כמעט ובמגוון גילאים רחב, ישנם צעירים מאוד וישנם צעירים ברוחם המגיעים ללמוד עברית בגילאי 60-70.
לפני בוא הסטודנטים לפעילות בספריית הילדים, אני מבקשת לדעת מהיכן הם עלו לישראל ומכינה להם מגוון סיפורי עמים מתורגמים לעברית מארצות מוצאם.
המפגש עם ספרים מוכרים בעברית קלה בלווי תמונות שהם זוכרים מילדותם מהווה אמצעי נוסף המסייע להם ללמוד את השפה.
ישנם סטודנטים המגיעים למפגש ואינם מאמינים לי שאכן נמצאים אצלנו בספריה אגדות מתורגמות וסיפורי עם שהם מכירים, וכשאני מגישה להם ספרים אלו אוחזת בהם התרגשות רבה מאוד.
במהלך הפעילות מתחלקים הסטודנטים לקבוצות וכל קבוצה ממחיזה בעברית סיפור שבחרה, פעילות זו גורמת הנאה רבה למשתתפים וגם לי.
תלמידי האולפן ממחיזים (אנו מתנצלים על איכות התמונה)
רבים מהם אף ממשיכים להגיע אלינו לספריה באופן עצמאי במהלך לימודיהם באולפן וגם לאחריו על מנת לשפר את ידיעותיהם בשפה העברית.
עלי לציין שבתור עולה "ותיקה" פעילות זו מסבה לי הנאה רבה ואני רואה בה חשיבות רבה.
הכנת הסקירה: טטיאנה דרובצקוי
הסטודנטים באולפן מגיעים מכל מקום בעולם כמעט ובמגוון גילאים רחב, ישנם צעירים מאוד וישנם צעירים ברוחם המגיעים ללמוד עברית בגילאי 60-70.
לפני בוא הסטודנטים לפעילות בספריית הילדים, אני מבקשת לדעת מהיכן הם עלו לישראל ומכינה להם מגוון סיפורי עמים מתורגמים לעברית מארצות מוצאם.
המפגש עם ספרים מוכרים בעברית קלה בלווי תמונות שהם זוכרים מילדותם מהווה אמצעי נוסף המסייע להם ללמוד את השפה.
ישנם סטודנטים המגיעים למפגש ואינם מאמינים לי שאכן נמצאים אצלנו בספריה אגדות מתורגמות וסיפורי עם שהם מכירים, וכשאני מגישה להם ספרים אלו אוחזת בהם התרגשות רבה מאוד.
במהלך הפעילות מתחלקים הסטודנטים לקבוצות וכל קבוצה ממחיזה בעברית סיפור שבחרה, פעילות זו גורמת הנאה רבה למשתתפים וגם לי.
תלמידי האולפן ממחיזים (אנו מתנצלים על איכות התמונה)
רבים מהם אף ממשיכים להגיע אלינו לספריה באופן עצמאי במהלך לימודיהם באולפן וגם לאחריו על מנת לשפר את ידיעותיהם בשפה העברית.
עלי לציין שבתור עולה "ותיקה" פעילות זו מסבה לי הנאה רבה ואני רואה בה חשיבות רבה.
הכנת הסקירה: טטיאנה דרובצקוי
Tagged under
שלישי, 08 אפריל 2008 00:00
סדנת הספרייה 2008 Performance Measurement in Libraries
מנהלי ספריות אוניברסיטאות ומכללות וספרנים רבים כולל קבוצת ספרנים מחו"ל (רומניה ודרום אפריקה) השתתפו בסדנא שאורגנה ע"י ספריית אוניברסיטת חיפה בכנס טלדן "מידע 2008"
את הסדנא הנחו: Hiller Steve מאוניברסיטת וושינגטון, ספרן העוסק בנושא הערכה ושביעות רצון כבר יותר מעשור, Martha Kyrillidou ספרנית ב ARL - ואחראית על נושא סטטיסטיקות והערכת איכות.
הסדנא הציעה כלים מתקדמים להערכה ולבדיקת פעילות הספריה, במטרה לקדם את הידע בפעילות קריטית זו.בין כלי הערכה הרבים שנדונו בסדנא הוזכר בהרחבה שאלון LibQUAL שאלון המודד שביעות רצון של לקוחות הספריה. LibQUAL הוא שאלון מובנה ותקף שהועבר עד כה מעל 1,000 ספריות ( רב הספריות שבהן הועבר השאלון הן מצפון אמריקה ואירופה אך ישנן ספריות גם בהונג קונג, דרום אפריקה, והאמירויות (כעת עובדים על תרגום השאלון לעוד 17 שפות, ביניהן שוודית ויפנית )
בתחילת הסדנא דברו המרצים על חשיבות ההערכה ובדיקה של פעילויות הספריה, בהמשך בקשו מכל אחד מן המהמשתתפים לעמוד ולציין מהי ה"פרה הקדושה" בספריה שלו, וזאת כדוגמא לסיעור מוחות כשלב מקדים להערכה: Nominal Group Technique
כאן נאמרו משפטים משעשעים מאוד ע"י הנוכחים למשל, ספריה שאסור לעמוד בה (כשעומדים לעיתים גם מפטפטים בקול רם יותר...) ספריה שאסור לישון בה, ספריה שאסור להיכנס אליה יחפים, וכמובן ספריה שאסור לאכול להרעיש ולהכניס אליה תיקים ובעלי חיים.
בהמשך הסדנא ניתן תיאור מקיף לשאלון ולסקרים מאוניברסיטאות אחרות, ולתשובות שקבלו מהם ממשתמשי ספריות שונות בעולם.
ישנם דברים שאנו יודעים אינטואיטיבית אבל שאלון זה מאפשר לנו להעריך את פעילותנו מנקודת המבט של הלקוח.
בתשובות שהתקבלו עד כה מסקרי שביעות רצון של לקוחות הספריה LibQUAL ועוד (במיוחד בארה"ב) רואים הבדל גדול בין השימוש שעושים בספריה סטודנטים לתואר ראשון לבין השימוש שעושים בה סטודנטים לתארים מתקדמים ואנשי סגל.
את הסטודנטים לתארים מתקדמים במיוחד בפקולטות למדעים בארה"ב, לא מעניינת כל כך הספריה, הם מבקשים לקבל הכל בדרך אלקטרונית, במיוחד כתבי-עת, הנשאלים ברובם לא הביעו רצון להיעזר בשירותי הספריה ולרב אינם מגיעים אליה, ונעזרים ברשתות הפנימיות שלהם, יחד עם זאת הנשאלים לא ציינו בשאלון איזה שירות הם כן היו רוצים לקבל בספריה.
הסטודנטים לתואר ראשון ציינו שהם אכן מגיעים לספריה, אך רובם ציינו שהם מעדיפים להסתדר לבד ולא להיעזר בשירותי היעץ. בנוסף כ20% מהנשאלים ציינו שהם מגיעים לספריה אך למטרות בילוי ומפגש. ראוי לציין שבארה"ב ברוב הספריות יש בתי קפה ואזורים רבים לעבודה בקבוצות, סטודנטים רבים גרים במעונות ולכן הספריה משמשת גם כמקום מפגש.
כמו כן הודגמו בפנינו תוצאות שימוש במשאבי הספריה המחולקות לדיסיפלינות שונות:
מדעים- לא משתמשים בקטלוג ולא במאגרי מידע
מדעי החברה- כמו מדעים לא משתמשים בקטלוג ולא במאגרי מידע
מדעי הרוח‑ משתמשים בקטלוג אך ממעטים להשתמש במאגרי מידע
ראוי לציין שבכל התחומים השימוש הראשוני היה באמצעות גוגל.
לעיונכם מצגת שהוצגה בסדנא: Performance Measurement in Libraries
עם סיום הסדנא שהיתה מאירת עיניים ומעוררת מחשבה הגיעו המנחים לספריה שלנו ליומיים מרוכזים על מנת לבחון ולתרום מניסיונם לפעילות צוות ההערכה שלנו בספריה.
במהלך ימים אלו הוחלט ליישם גם אצלנו כמה משיטות הערכה:
יתבצע סקר שימוש בספריה, מעקב אחר קבוצת אנשים ובחינת התמצאותם בספריה
יוקמו קבוצות מיקוד בנושא נוחות התנאים הפיזים והוירטואליים בספריה
יתבצע מבדק שמישות ומבדק שימושיות באתר הספריה ע"י DataMining
לעיונכם מצגת שהוצגה בביקור בספריה: Demonstrating Library Value
הכנת הסקירה: ד"ר לין פורת וזהר ירסלב
את הסדנא הנחו: Hiller Steve מאוניברסיטת וושינגטון, ספרן העוסק בנושא הערכה ושביעות רצון כבר יותר מעשור, Martha Kyrillidou ספרנית ב ARL - ואחראית על נושא סטטיסטיקות והערכת איכות.
הסדנא הציעה כלים מתקדמים להערכה ולבדיקת פעילות הספריה, במטרה לקדם את הידע בפעילות קריטית זו.בין כלי הערכה הרבים שנדונו בסדנא הוזכר בהרחבה שאלון LibQUAL שאלון המודד שביעות רצון של לקוחות הספריה. LibQUAL הוא שאלון מובנה ותקף שהועבר עד כה מעל 1,000 ספריות ( רב הספריות שבהן הועבר השאלון הן מצפון אמריקה ואירופה אך ישנן ספריות גם בהונג קונג, דרום אפריקה, והאמירויות (כעת עובדים על תרגום השאלון לעוד 17 שפות, ביניהן שוודית ויפנית )
בתחילת הסדנא דברו המרצים על חשיבות ההערכה ובדיקה של פעילויות הספריה, בהמשך בקשו מכל אחד מן המהמשתתפים לעמוד ולציין מהי ה"פרה הקדושה" בספריה שלו, וזאת כדוגמא לסיעור מוחות כשלב מקדים להערכה: Nominal Group Technique
כאן נאמרו משפטים משעשעים מאוד ע"י הנוכחים למשל, ספריה שאסור לעמוד בה (כשעומדים לעיתים גם מפטפטים בקול רם יותר...) ספריה שאסור לישון בה, ספריה שאסור להיכנס אליה יחפים, וכמובן ספריה שאסור לאכול להרעיש ולהכניס אליה תיקים ובעלי חיים.
בהמשך הסדנא ניתן תיאור מקיף לשאלון ולסקרים מאוניברסיטאות אחרות, ולתשובות שקבלו מהם ממשתמשי ספריות שונות בעולם.
ישנם דברים שאנו יודעים אינטואיטיבית אבל שאלון זה מאפשר לנו להעריך את פעילותנו מנקודת המבט של הלקוח.
בתשובות שהתקבלו עד כה מסקרי שביעות רצון של לקוחות הספריה LibQUAL ועוד (במיוחד בארה"ב) רואים הבדל גדול בין השימוש שעושים בספריה סטודנטים לתואר ראשון לבין השימוש שעושים בה סטודנטים לתארים מתקדמים ואנשי סגל.
את הסטודנטים לתארים מתקדמים במיוחד בפקולטות למדעים בארה"ב, לא מעניינת כל כך הספריה, הם מבקשים לקבל הכל בדרך אלקטרונית, במיוחד כתבי-עת, הנשאלים ברובם לא הביעו רצון להיעזר בשירותי הספריה ולרב אינם מגיעים אליה, ונעזרים ברשתות הפנימיות שלהם, יחד עם זאת הנשאלים לא ציינו בשאלון איזה שירות הם כן היו רוצים לקבל בספריה.
הסטודנטים לתואר ראשון ציינו שהם אכן מגיעים לספריה, אך רובם ציינו שהם מעדיפים להסתדר לבד ולא להיעזר בשירותי היעץ. בנוסף כ20% מהנשאלים ציינו שהם מגיעים לספריה אך למטרות בילוי ומפגש. ראוי לציין שבארה"ב ברוב הספריות יש בתי קפה ואזורים רבים לעבודה בקבוצות, סטודנטים רבים גרים במעונות ולכן הספריה משמשת גם כמקום מפגש.
כמו כן הודגמו בפנינו תוצאות שימוש במשאבי הספריה המחולקות לדיסיפלינות שונות:
מדעים- לא משתמשים בקטלוג ולא במאגרי מידע
מדעי החברה- כמו מדעים לא משתמשים בקטלוג ולא במאגרי מידע
מדעי הרוח‑ משתמשים בקטלוג אך ממעטים להשתמש במאגרי מידע
ראוי לציין שבכל התחומים השימוש הראשוני היה באמצעות גוגל.
לעיונכם מצגת שהוצגה בסדנא: Performance Measurement in Librariesעם סיום הסדנא שהיתה מאירת עיניים ומעוררת מחשבה הגיעו המנחים לספריה שלנו ליומיים מרוכזים על מנת לבחון ולתרום מניסיונם לפעילות צוות ההערכה שלנו בספריה.
במהלך ימים אלו הוחלט ליישם גם אצלנו כמה משיטות הערכה:
יתבצע סקר שימוש בספריה, מעקב אחר קבוצת אנשים ובחינת התמצאותם בספריה
יוקמו קבוצות מיקוד בנושא נוחות התנאים הפיזים והוירטואליים בספריה
יתבצע מבדק שמישות ומבדק שימושיות באתר הספריה ע"י DataMining
לעיונכם מצגת שהוצגה בביקור בספריה: Demonstrating Library Value הכנת הסקירה: ד"ר לין פורת וזהר ירסלב
Tagged under
More...
שלישי, 08 אפריל 2008 00:00
פעילות ייחודית לתלמידי האולפן לעברית בספריית הילדים
כבר שבע שנים פעמיים בשנה, מגיעים סטודנטים עולים הלומדים באולפן לעברית באוניברסיטה, לפעילות ייחודית בספריית הילדים שלנו.
הסטודנטים באולפן מגיעים מכל מקום בעולם כמעט ובמגוון גילאים רחב, ישנם צעירים מאוד וישנם צעירים ברוחם המגיעים ללמוד עברית בגילאי 60-70.
לפני בוא הסטודנטים לפעילות בספריית הילדים, אני מבקשת לדעת מהיכן הם עלו לישראל ומכינה להם מגוון סיפורי עמים מתורגמים לעברית מארצות מוצאם.
המפגש עם ספרים מוכרים בעברית קלה בלווי תמונות שהם זוכרים מילדותם מהווה אמצעי נוסף המסייע להם ללמוד את השפה.
ישנם סטודנטים המגיעים למפגש ואינם מאמינים לי שאכן נמצאים אצלנו בספריה אגדות מתורגמות וסיפורי עם שהם מכירים, וכשאני מגישה להם ספרים אלו אוחזת בהם התרגשות רבה מאוד.
במהלך הפעילות מתחלקים הסטודנטים לקבוצות וכל קבוצה ממחיזה בעברית סיפור שבחרה, פעילות זו גורמת הנאה רבה למשתתפים וגם לי.
תלמידי האולפן ממחיזים (אנו מתנצלים על איכות התמונה)
רבים מהם אף ממשיכים להגיע אלינו לספריה באופן עצמאי במהלך לימודיהם באולפן וגם לאחריו על מנת לשפר את ידיעותיהם בשפה העברית.
עלי לציין שבתור עולה "ותיקה" פעילות זו מסבה לי הנאה רבה ואני רואה בה חשיבות רבה.
הכנת הסקירה: טטיאנה דרובצקוי
הסטודנטים באולפן מגיעים מכל מקום בעולם כמעט ובמגוון גילאים רחב, ישנם צעירים מאוד וישנם צעירים ברוחם המגיעים ללמוד עברית בגילאי 60-70.
לפני בוא הסטודנטים לפעילות בספריית הילדים, אני מבקשת לדעת מהיכן הם עלו לישראל ומכינה להם מגוון סיפורי עמים מתורגמים לעברית מארצות מוצאם.
המפגש עם ספרים מוכרים בעברית קלה בלווי תמונות שהם זוכרים מילדותם מהווה אמצעי נוסף המסייע להם ללמוד את השפה.
ישנם סטודנטים המגיעים למפגש ואינם מאמינים לי שאכן נמצאים אצלנו בספריה אגדות מתורגמות וסיפורי עם שהם מכירים, וכשאני מגישה להם ספרים אלו אוחזת בהם התרגשות רבה מאוד.
במהלך הפעילות מתחלקים הסטודנטים לקבוצות וכל קבוצה ממחיזה בעברית סיפור שבחרה, פעילות זו גורמת הנאה רבה למשתתפים וגם לי.
תלמידי האולפן ממחיזים (אנו מתנצלים על איכות התמונה)
רבים מהם אף ממשיכים להגיע אלינו לספריה באופן עצמאי במהלך לימודיהם באולפן וגם לאחריו על מנת לשפר את ידיעותיהם בשפה העברית.
עלי לציין שבתור עולה "ותיקה" פעילות זו מסבה לי הנאה רבה ואני רואה בה חשיבות רבה.
הכנת הסקירה: טטיאנה דרובצקוי
Tagged under
שלישי, 12 פברואר 2008 00:00
אוסף ממוריה לזכר הנעדרים מארגנטינה. פרופ' סופיה מנשה, דיקן ללימודים מתקדמים
כידוע, בין השנים 1975-1986 התקיים בארגנטינה משטר צבאי.
עצם העובדה שהצבא לקח לידיו את השלטון לא הייתה בחינת חידוש, לא בתולדות ארגנטינה ולא בתולדות יבשת דרום-אמריקה, אשר ידעו הפיכות והפיכות נגד רבות. החידוש היה בניהול "המלחמה המלוכלכת", כשה"חונטה" ( (juntaהשולטת דרסה ברגל גסה זכויות אדם ולא הבחינה בין נשים או גברים, זקנים וילדים.
כל חשוד היה בחינת אשם בהשתייכות לתא טרוריסטי עד שיוכיח את חפותו, אם אמנם התאפשר לו לעשות כן, ולרוב עינו, הרגו, ירו ולא נשאלו שאלות.
האוסף שלפנינו הוא ייחודי במובן זה שנאסף בעמל רב על ידי משפחות "הנעלמים", שם הזוי שניתן לאלפי איש ואישה אשר נעלמו, ואשר מעולם לא נשפטו על ידי מערכת כלשהי.
המספרים נעים בין 30,000 ל- 40,000 איש ואישה, בקרבם כ- 1,500 יהודים.
המספרים אינם מקבילים לאחוז היהודים באוכלוסיית ארגנטינה והם מבטאים ללא ספק את הפן האנטישמי שהתלווה למלחמה המלוכלכת. כדאי לציין שבמבצע "קונדור" הוכרז על שיתוף הפעולה בין ארגנטינה, צילה (באותה עת תחת שלטון הרודן פינושה), וברזיל, כך שאנשים שהצליחו לעבור את הגבול הוחזרו לעומת שבאו.
האוסף הגיע לספריית אוניברסיטת חיפה בזכות ארגון ממוריה (Memoria)
ארגון התנדבותי של כל אלו אשר חוו על בשרם את המשטר הצבאי ו/או ביקשו להנציח את יקיריהם. האוסף מתמקד בגזרי עיתון כמו גם דוחות שהתקבלו מאלו ששרדו את זוועות המשטר.
האוסף נמצא בארכיון אבא חושי חדר נדירים בספריה
תודה לעדינה צור ג'יג'י
עצם העובדה שהצבא לקח לידיו את השלטון לא הייתה בחינת חידוש, לא בתולדות ארגנטינה ולא בתולדות יבשת דרום-אמריקה, אשר ידעו הפיכות והפיכות נגד רבות. החידוש היה בניהול "המלחמה המלוכלכת", כשה"חונטה" ( (juntaהשולטת דרסה ברגל גסה זכויות אדם ולא הבחינה בין נשים או גברים, זקנים וילדים.
כל חשוד היה בחינת אשם בהשתייכות לתא טרוריסטי עד שיוכיח את חפותו, אם אמנם התאפשר לו לעשות כן, ולרוב עינו, הרגו, ירו ולא נשאלו שאלות.
האוסף שלפנינו הוא ייחודי במובן זה שנאסף בעמל רב על ידי משפחות "הנעלמים", שם הזוי שניתן לאלפי איש ואישה אשר נעלמו, ואשר מעולם לא נשפטו על ידי מערכת כלשהי.
המספרים נעים בין 30,000 ל- 40,000 איש ואישה, בקרבם כ- 1,500 יהודים.
המספרים אינם מקבילים לאחוז היהודים באוכלוסיית ארגנטינה והם מבטאים ללא ספק את הפן האנטישמי שהתלווה למלחמה המלוכלכת. כדאי לציין שבמבצע "קונדור" הוכרז על שיתוף הפעולה בין ארגנטינה, צילה (באותה עת תחת שלטון הרודן פינושה), וברזיל, כך שאנשים שהצליחו לעבור את הגבול הוחזרו לעומת שבאו.
האוסף הגיע לספריית אוניברסיטת חיפה בזכות ארגון ממוריה (Memoria)
ארגון התנדבותי של כל אלו אשר חוו על בשרם את המשטר הצבאי ו/או ביקשו להנציח את יקיריהם. האוסף מתמקד בגזרי עיתון כמו גם דוחות שהתקבלו מאלו ששרדו את זוועות המשטר.
האוסף נמצא בארכיון אבא חושי חדר נדירים בספריה
תודה לעדינה צור ג'יג'י
שלישי, 12 פברואר 2008 00:00
אוסף ממוריה לזכר הנעדרים מארגנטינה. פרופ' סופיה מנשה, דיקן ללימודים מתקדמים
כידוע, בין השנים 1975-1986 התקיים בארגנטינה משטר צבאי.
עצם העובדה שהצבא לקח לידיו את השלטון לא הייתה בחינת חידוש, לא בתולדות ארגנטינה ולא בתולדות יבשת דרום-אמריקה, אשר ידעו הפיכות והפיכות נגד רבות. החידוש היה בניהול "המלחמה המלוכלכת", כשה"חונטה" ( (juntaהשולטת דרסה ברגל גסה זכויות אדם ולא הבחינה בין נשים או גברים, זקנים וילדים.
כל חשוד היה בחינת אשם בהשתייכות לתא טרוריסטי עד שיוכיח את חפותו, אם אמנם התאפשר לו לעשות כן, ולרוב עינו, הרגו, ירו ולא נשאלו שאלות.
האוסף שלפנינו הוא ייחודי במובן זה שנאסף בעמל רב על ידי משפחות "הנעלמים", שם הזוי שניתן לאלפי איש ואישה אשר נעלמו, ואשר מעולם לא נשפטו על ידי מערכת כלשהי.
המספרים נעים בין 30,000 ל- 40,000 איש ואישה, בקרבם כ- 1,500 יהודים.
המספרים אינם מקבילים לאחוז היהודים באוכלוסיית ארגנטינה והם מבטאים ללא ספק את הפן האנטישמי שהתלווה למלחמה המלוכלכת. כדאי לציין שבמבצע "קונדור" הוכרז על שיתוף הפעולה בין ארגנטינה, צילה (באותה עת תחת שלטון הרודן פינושה), וברזיל, כך שאנשים שהצליחו לעבור את הגבול הוחזרו לעומת שבאו.
האוסף הגיע לספריית אוניברסיטת חיפה בזכות ארגון ממוריה (Memoria)
ארגון התנדבותי של כל אלו אשר חוו על בשרם את המשטר הצבאי ו/או ביקשו להנציח את יקיריהם. האוסף מתמקד בגזרי עיתון כמו גם דוחות שהתקבלו מאלו ששרדו את זוועות המשטר.
האוסף נמצא בארכיון אבא חושי חדר נדירים בספריה
תודה לעדינה צור ג'יג'י
עצם העובדה שהצבא לקח לידיו את השלטון לא הייתה בחינת חידוש, לא בתולדות ארגנטינה ולא בתולדות יבשת דרום-אמריקה, אשר ידעו הפיכות והפיכות נגד רבות. החידוש היה בניהול "המלחמה המלוכלכת", כשה"חונטה" ( (juntaהשולטת דרסה ברגל גסה זכויות אדם ולא הבחינה בין נשים או גברים, זקנים וילדים.
כל חשוד היה בחינת אשם בהשתייכות לתא טרוריסטי עד שיוכיח את חפותו, אם אמנם התאפשר לו לעשות כן, ולרוב עינו, הרגו, ירו ולא נשאלו שאלות.
האוסף שלפנינו הוא ייחודי במובן זה שנאסף בעמל רב על ידי משפחות "הנעלמים", שם הזוי שניתן לאלפי איש ואישה אשר נעלמו, ואשר מעולם לא נשפטו על ידי מערכת כלשהי.
המספרים נעים בין 30,000 ל- 40,000 איש ואישה, בקרבם כ- 1,500 יהודים.
המספרים אינם מקבילים לאחוז היהודים באוכלוסיית ארגנטינה והם מבטאים ללא ספק את הפן האנטישמי שהתלווה למלחמה המלוכלכת. כדאי לציין שבמבצע "קונדור" הוכרז על שיתוף הפעולה בין ארגנטינה, צילה (באותה עת תחת שלטון הרודן פינושה), וברזיל, כך שאנשים שהצליחו לעבור את הגבול הוחזרו לעומת שבאו.
האוסף הגיע לספריית אוניברסיטת חיפה בזכות ארגון ממוריה (Memoria)
ארגון התנדבותי של כל אלו אשר חוו על בשרם את המשטר הצבאי ו/או ביקשו להנציח את יקיריהם. האוסף מתמקד בגזרי עיתון כמו גם דוחות שהתקבלו מאלו ששרדו את זוועות המשטר.
האוסף נמצא בארכיון אבא חושי חדר נדירים בספריה
תודה לעדינה צור ג'יג'י
שלישי, 15 ינואר 2008 00:00
ספרייה, ספרים ונוער עם פיגור
מזה מספר שנים מגיעים לפעילות בספריית הילדים של אוניברסיטת חיפה קבוצות של בני נוער בגילאי 14-21 בעלי פיגור בינוני מביה"ס גיל בחיפה.
הפעילות מתקיימת יום אחד בשבוע, במשך כשעה. התלמידים מגיעים בליווי המורות והסייעות של כל כיתה. מחקרים שונים ממליצים על הגישה הדידקטית טיפולית בשימוש בספריה ובספרים בקרב אוכלוסיה זו שרובה אינה יודעת קרוא וכתוב וחלקה אף אינה מדברת. לפי גישה זו על הספר להיות כלי להעברת מסרים היכולים לקדם את המפגר מבחינת המיומנויות הדרושות בחיי יומיום, ושימוש בספרות דמיונית או כזו בעלת עלילה מופשטת או מורכבת אינו רצוי. ניסיוננו בשטח מראה שהנחה מקובלת זו אינה מדויקת ולעיתים מטעה.
הפעילות שלנו מתקיימת תוך דגש רב על בחירה אישית ועצמאית של התלמידים, ולצורך כך אנו נעזרים באמצעי תיווך שונים ומגוונים, כמו למשל בחירה מתוך כרטיסיות בהן מיוצגים נושאים בתמונות פשוטות וברורות.
שמנו לב שהספרים והסיפורים שנבחרים על-ידי התלמידים וגורמים להם הנאה רבה אינם מתאימים לקריטריונים המומלצים בספרות. הם אוהבים סיפורי אגדות, וגם סיפורים ומוטיבים דמיוניים כמו קוסמים, מכשפות וכו'. רבים מהתלמידים מתעניינים ובוחרים בנושאים בהם מתעניינת אוכלוסיית בני-נוער בדרך כלל, כמו: התאהבות ואהבה, כדורגל וספורט, אקטואליה ועוד.
הנערות בוחרות לעתים קרובות ספרים העוסקים בטיפול בתינוקות, ורבים מתעניינים בספרי מידע עשירים בתמונות ובנושאים כמו בעלי-חיים, גוף האדם, בישול ומזון, ועוד.
במסגרת הפעילות אנו מקיימים הפעלות שונות עם הקבוצות בנושאים שונים: בחירת נושא אישי, סיפור חוויתי כיתתי והספר שלי על עצמי.
אנו משתמשים בתמונות מתוך Google Image כדי ליצור עבור כל אחד מהתלמידים יומן שנתי.
לפני כל חג, אנו מציגים על צג המחשב בספריה, תמונות שונות וסמלים המאפיינים את החג, כל תלמיד בתורו בוחר את התמונה החביבה עליו ומדפיס אותה, דבר המסב להם שמחה רבה.
(המחשב ומדפסת הצבע עליו עובדים התלמידים, תרומת קרן שלם לפעילות ייעודית זו)
אני עוסקת בפעילות זו כבר יותר מ- 10 שנים, עם חלק גדול מהתלמידים המגיעים אלינו יש לי ולצוות העובד איתי קשרים חמים מאוד.
דרך הפעילות בספריה, הבחירה האישית והעצמאית של התלמידים, הצוות החינוכי ואנו עוקבים אחר התפתחות הנערים ולומדים על עולמם הפנימי העשיר ומלא הדמיון.
אני מאמינה שכל אדם שבא במגע קרוב עם אוכלוסיה בעלות מוגבלות, אינו רואה עוד את המוגבלות, אלא את האדם, ותמיד יש לצפות להפתעות!
הכנת הסקירה: תמי צוק
הפעילות שלנו מתקיימת תוך דגש רב על בחירה אישית ועצמאית של התלמידים, ולצורך כך אנו נעזרים באמצעי תיווך שונים ומגוונים, כמו למשל בחירה מתוך כרטיסיות בהן מיוצגים נושאים בתמונות פשוטות וברורות.
שמנו לב שהספרים והסיפורים שנבחרים על-ידי התלמידים וגורמים להם הנאה רבה אינם מתאימים לקריטריונים המומלצים בספרות. הם אוהבים סיפורי אגדות, וגם סיפורים ומוטיבים דמיוניים כמו קוסמים, מכשפות וכו'. רבים מהתלמידים מתעניינים ובוחרים בנושאים בהם מתעניינת אוכלוסיית בני-נוער בדרך כלל, כמו: התאהבות ואהבה, כדורגל וספורט, אקטואליה ועוד.
הנערות בוחרות לעתים קרובות ספרים העוסקים בטיפול בתינוקות, ורבים מתעניינים בספרי מידע עשירים בתמונות ובנושאים כמו בעלי-חיים, גוף האדם, בישול ומזון, ועוד.
במסגרת הפעילות אנו מקיימים הפעלות שונות עם הקבוצות בנושאים שונים: בחירת נושא אישי, סיפור חוויתי כיתתי והספר שלי על עצמי.
אנו משתמשים בתמונות מתוך Google Image כדי ליצור עבור כל אחד מהתלמידים יומן שנתי.
לפני כל חג, אנו מציגים על צג המחשב בספריה, תמונות שונות וסמלים המאפיינים את החג, כל תלמיד בתורו בוחר את התמונה החביבה עליו ומדפיס אותה, דבר המסב להם שמחה רבה.
(המחשב ומדפסת הצבע עליו עובדים התלמידים, תרומת קרן שלם לפעילות ייעודית זו)
אני עוסקת בפעילות זו כבר יותר מ- 10 שנים, עם חלק גדול מהתלמידים המגיעים אלינו יש לי ולצוות העובד איתי קשרים חמים מאוד.
דרך הפעילות בספריה, הבחירה האישית והעצמאית של התלמידים, הצוות החינוכי ואנו עוקבים אחר התפתחות הנערים ולומדים על עולמם הפנימי העשיר ומלא הדמיון.
אני מאמינה שכל אדם שבא במגע קרוב עם אוכלוסיה בעלות מוגבלות, אינו רואה עוד את המוגבלות, אלא את האדם, ותמיד יש לצפות להפתעות!
הכנת הסקירה: תמי צוק
Tagged under