שמי חנה יריב, גדלתי כילדה בשכונת תל חנן בעיר נשר ותמיד סיפרו לי שנשר נוסדה ב-1925.

שנה זאת הופיעה בפרסומים של המועצה המקומית נשר. תל חנן הייתה אחת משכונותיה יחד עם גבעת נשר, בן דור (בילדותי קראנו לה חוואסה) ושכונת הצריפים הוותיקה נשר משני צידי הכביש לעמק יזרעאל ליד בית החרושת למלט נשר. כילדה שלמדה בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 בבית ספר "ישורון" בתל-חנן, שנת 1925 נראתה לי מספיק רחוקה ומאד מזמן. את האבק של ארובות נשר כולנו הכרנו, וגם את אגמי המים של בית החרושת שקראנו להם "מחפרים". כילדה הלכתי עם אבי בשבת לבית הכנסת בשכונת נשר הוותיקה וגם הספרייה שלי הייתה באחד הצריפים של נשר במקום בו שוכן היום אצטדיון נשר. 

שער חוברת שהוציאה המועצה המקומית נשר בשנת 1967 במלאת 15 שנים למועצה שנוסדה בשנת 1952. יש לשים לב לספרה 1 של המספר 15 המופיעה בצורת ארובה. כך התייחסו אז במועצה לבית החרושת, הוא היה כה חשוב ובתודעה של פרנסי העיר. לכן לדעתי שנת 1925 נקבעה כשנת הקמה, כי זו השנה שבית החרושת החל להפיק מלט.

ב-3.5.09 לאחר יציאתי לגמלאות, התחלתי לערוך בוויקיפדיה העברית. בין הערכים הראשונים שכתבתי היה הערך על שכונת תל חנן שבה גדלתי. העריכה הראשונה שלי בערך על העיר נשר נעשתה ב-26.5.09. כל שעשיתי היה לקשר לערך תל חנן אותו כתבתי. באותה עת בוויקיפדיה העברית היה כתוב שנשר נוסדה ב-1925 וכי שכונת תל חנן צורפה לנשר ב-1954. בדצמבר 2009 החלפתי מספר תמונות בערך, אבל הערך עצמו לא השתנה מבחינת תוכנו. הרחבתי קצת את הערך בינואר ובתחילת פברואר 2010. ב-14.2.10, החלטתי להתלבש סופית על הערך ולהרחיבו הרחבה משמעותית והוספתי לו תבנית בעבודה. עבדתי על הערך בחודשים פברואר-מאי 2010, קראתי חומר רב, וב-17 במאי 2010, הסרתי את תבנית בעבודה.

הערך כלל כ-127,405 בתים (פי 12.4 מגודלו כשהתחלתי להרחיבו), ובפתיח היה כתוב שהעיר נוסדה ב-1924. תוך כדי עבודה על הערך נשר, יצרתי גם ערכים נפרדים לשכונת בן-דור וגבעת נשר. את השינוי של שנת ההקמה מ-1925 ל-1924, הכנסתי ב-9.3.10 עם תקציר עריכה "הצריפים הראשונים נבנו ב-1924 ולא 1925", זאת לאחר שקראתי חומר רב והיה ברור מהמקורות שתוך כדי הקמת בית החרושת (בין ספטמבר 1923 לאוקטובר 1925) הוקמה קהילה והיו צריפים ותושבים, ומוסדות יישוביים, ולכן לא נכון היה לכתוב שנשר הוקמה ב-1925 במועד בו הסתיימה בניית בית החרושת למלט. להערכתי ראשי היישוב נשר קבעו את שנת 1925 כשנת הקמה של היישוב, בגלל שבעברם הם היו פועלי בית החרושת, וסיום הקמת בית החרושת היה אירוע מכונן בחיי התושבים, שבו הובטחה להם עבודה גם לאחר השלמת בניית בית החרושת. גם לאחר הורדת תבנית בעבודה המשכתי לעבוד על הערך יחד עם עורכים נוספים וב-8 ביוני 2010 הערך הפך לערך מומלץ, כששנת ההקמה היא 1924.

הייחוד בהקמת היישוב נשר היה שזה ישוב שנוסד לא כהחלטה מסודרת כמו למשל קיבוץ יגור (שמתיישביו הראשונים גרו בחושות של "סלמייה" של בית חרושת נשר), נהלל, או נהרייה, אלא כהתארגנות ספונטנית של פועלי בית החרושת שלא רצו ללכת ברגל מיד יום מחיפה לבית חרושת מרחק הליכה גדול, כשהם עוברים דרך הכפר בלד א-שייח' (היום שכונת תל חנן). במהלך שנת 2014, בעקבות התארגנות מספר תושבי נשר לקבוצה שקראנו לה "נאמני מורשת נשר", חידשתי את התעניינותי בנושא שנת ההקמה המדויקת של העיר נשר. הספרים שעמדו לרשותי היה הספר על בית החרושת נשר שאת המחקר עליו עשה הסופר ישראל לרמן שעבד בבית החרושת, "המלט ויוצריו – נשר ביובלו, מפעלי מלט פורטלנד ישראליים נשר" שיצא ב-1976 הספר של אהרון קמינקר שעבד בבית החרושת שנים רבות מיום היווסדו, "השכונה בצל ארובות העשן " שיצא בחיפה ב-1978, ועוד מספר מחקרים ופרסומים כמו מחקרה של פרופ' דבורה ברנשטיין " נשר יהודים וערבים במפעל" שיצא בקתדרה ב-1995. כל מה שיצא על העיר נשר ושכונותיה בכל ספר שהוא, קראתי, וגם דאגתי שרובו יצטרף לספרייה הפרטית שלי.

בקבוצת "נאמני מורשת נשר" עצמה התעורר הוויכוח לגבי שנת היסוד של נשר, כדי לפתור את בעיית הוויכוח בקבוצה שלא קיבלה את דעתי, הצעתי לפנות לאנשי אקדמיה ולקבל חוות דעת מקצועית. פרופ' דבורה ברנשטיין חזרה אלינו היא ביקשה ממני שאשלח לה חלקים מספרו של קמינקר "השכונה בצל ארובות העשן" אותו הכירה. ולאחר מכן ב-14.9.14 היא כתבה לי את המכתב הבא:

שלום רב
שמחתי לקבל ממך קטעים מספרו של א. קמינקר – השכונה בצל הארובות. קראתי לפני לא מעט שנים את החוברת במלואה והעמודים ששלחת עזרו לי להיזכר בעיקרי הדברים.
שאלתך בדבר שנת הקמת היישוב, לצורך הנצחתו במוזיאון של הישוב, הינה מעניינת וחשובה. הקשר הקרוב ביותר בין המפעל לבין היישוב מעלה שאלות לגבי התזמון. האם לזהות את הקמת היישוב עם המפעל או לבחון אותו בפני עצמו. אין ספק שהקמת היישוב הייתה קשורה להקמת בית חרושת נשר. בניית בית החרושת החלה בשנת 1923 ובמקביל הוקמו צריפים ראשונים עבור העובדים. עם זאת, היישוב 'נשר' איננו התגלמות של המפעל, אלא יישוב שצמח מאותם צריפים ראשונים, תוך רציפות מרשימה והתפתח ליישוב בפני עצמו. האבחנה בין הישוב, או בימים הראשונים, השכונה, לבין בית החרושת ברורה גם בספרו של קמינקר. לדוגמא - "שכונתנו הקטנה שעושה את צעדיה הראשונים על אדמת הטרשים בצילו של בית החרושת העתיד לשמש מנוף כביר לבנין הארץ." (עמ' 30) בצילו אמנם, אך במובחן ממנו. ובכן ישנה שכונה וישנו בית חרושת. כבר לגבי השנים הראשונות אפשר להמחיש את השוני בין עניני השכונה לפעולתו של המפעל. בבית החרושת – עבדו הפועלים בהקמת המפעל בתקווה כי יועסקו בו גם לאחר שיתחיל ייצור המלט. במקביל בשכונה התקיימה פעילות אחרת – בניית צריפים נוספים, מקלחות, תנורים וכיו"ב. במקרה הראשון הוקמה תשתית לייצור מלט, במקרה השני (בשכונה) הוקמה תשתית של חיים קהילתיים. יש לזכור כי בבית החרושת עבדו בעיקר, ואולי רק, הגברים. ואילו ב'שכונה', שהלכה והתרחבה עם השנים, חיו רווקים, אבל גם משפחות, נשים וילדים.
ואסכם, אם כוונתכם להקים מוזיאון של היישוב נשר, הרי אין לי ספק כי יש להתחיל בהקמת הצריפים ולעקוב אחרי הקהילה שצמחה בשכונת הצריפים ואחרי האופן שצריפים אלה הפכו עם הזמן ליישוב מגוון שפיתח חיי קהילה עשירים.
בברכה 

פרופ' דבורה ברנשטיין
החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה 
אוניברסיטת חיפה 

בהמשך ב-14.9.14 בשעה 18:50, הוסיפה את התוספת הבאה:
לחנה שלום
אבהיר שוב
כפי שכתבתי להבנתי יש לקבוע את הקמת נשר על פי צמיחתה של קהילה ולא על פי תהליכי הייצור של המלט.
הקהילה מתחילה בשכונת הצריפים, כפי שמפורט באופן כל כך ברור ושובה לב בחוברת של קמינקר. היות ובניית המפעל החלה בספטמבר 1923 אין לי כל ידיעה אם הצריפים כבר היו קיימים בחדשים אלה, ובמקרה זה השנה ממנה מציינים הקמה תהיה 1923. ייתכן מאד ולא הספיקו להקים את הצריפים כבר בסוף 1923 אלא בחדשים הראשונים של 1924, ואז הספירה מתחילה מ-1924. אלו האפשרויות ונראה לי שייתכן ליתר בטחון לבחור במועד המאוחר יותר, קרי - 1924.
בברכה
פרופ' דבורה ברנשטיין
החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
אוניברסיטת חיפה

את מכתביה של פרופ' ברנשטיין הבאתי בפני חברי לקבוצת נאמני מורשת נשר שקיבלו את חוות הדעת זו, והעתקתי גם לדף השיחה של הערך נשר בוויקיפדיה העברית. הנושא הובא גם לעיריית נשר והיא שינתה בפרסומיה את שנת ההקמה של העיר נשר ל-1924.
אבל...מה שהיה חסר לנו בכל הסיפור הזה היא הוכחה שהיו כבר צריפים ב-1923 כדי להקדים את שנת ההקמה ל-1923. את הנס הביאה מחלקת המדיה של ספריית אוניברסיטת חיפה. אל הספרייה הגיעו אלבומי התמונות של בלה שניטלנדר אחד המהנדסים הראשונים של בית החרושת למלט. את האוסף תרמה בתו נעמי קרוזו שנולדה בנשר וחיה היום בקנדה. אחת התמונות הראתה מספר מועט של צריפים בנשר ועליה הכיתוב 1923. מי שגילה את אוזני בדבר קיום האוסף היה רפי ברייר שסבו היה מבוני בית החרושת והיה אחד מחברי לקבוצת נאמני מורשת נשר. מיד התקשרתי לאורה זהבי מנהלת מחלקת המדיה בספרייה, נפגשנו ב-31 באוקטובר 2017 וסיכמנו על בדיקה נוספת של התמונה כדי להיות בטוחים שאין סיבה לא לקבל את התאריך הרשום עליה.

כביש חיפה נצרת ולצידו בתי הישוב 1923

העברתי את התמונה לפרופ' דבורה ברנשטיין שהסכימה לתת לי חוות דעת מעודכנת בהמשך לחוות הדעת מספטמבר 2014. ב-7.12.17 קיבלתי ממנה את המכתב הבא:
לחנה שלום רב,
שמחתי לשמוע ממך לאחר שחלפו מספר שנים מהתכתבותנו הקודמת וכן שמחתי לראות את הצילום שמצאת מהתקופה המוקדמת של הקמתו של הישוב 'נשר'. בהתכתבותנו הקודמת שיתפת אותי בהתחבטות לגבי קביעת שנת ההקמה של הישוב 'נשר'. נראה היה לי נכון, כפי שכתבתי לך, לקבוע את המועד על פי בניית הצריפים וצעדי ההתיישבות הראשונים, ולא על פי תהליכי הייצור (קרי, שקי המלט הראשונים) שיש להניח כי היו מעט מאוחר יותר. עדיין נשארה אז השאלה האם הצריפים הוקמו כבר ב-1923 עם תחילת בניית המפעל או מעט מאוחר יותר. לפיכך בזמנו, 2014, הערכתי כי סביר ששנת ההקמה הייתה 1924. הצילום שהעברת לי של הצלם בלה שניטלנדר, מהנדס בית חרושת נשר, הינו צילום יפהפה ומרגש. הצלם כתב בבירור בפינה העליונה של התמונה 1923 NESHER . בעזרת צילום זה מוסר הספק לגבי שנת תחילת הקמת הישוב ומועד צעדי ההתיישבות הראשונים. הצריפים למעשה מדברים בשם עצמם, והרישום של הצלם על גבי התמונה פותר את שאלת התארוך. אי לכך אני מעדכנת, בעקבות הצילום, את חוות דעתי מה – 14 לספטמבר, 2014, בה הערכתי ששנת ההקמה הייתה 1924, ומאשרת כי ללא ספק השנה הייתה 1923. אשמח אם תעדכני זאת גם בוויקיפדיה.
בברכה
דבורה ברנשטיין

את המכתב הזה העליתי לדף השיחה של הערך נשר בוויקיפדיה העברית לדיון ולאחר תקופת המתנה, שיניתי את שנת ההקמה של העיר נשר ל-1923.

 חנה יריב, בת העיר נשר, עורכת בוויקיפדיה העברית וחברה בוועד המנהל של ויקימדיה ישראל

The Library invites the University community – students and staff –
to participate in a photography competition on the theme "People Learning in the Library".

Twenty selected entries will be displayed in an exhibition near the Library entrance.
A judging committee headed by Prof. Sharon Poliakine, University Curator, will select the photographs for the exhibition.

Please submit a JPG version of your photograph, noting the measurements of the original and contact information,
to Ms. Jenny Carmel in the Library, email This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it., by 1.2.2018.

Come, take pictures! The Library awaits you….