סרטים ישראלים באוסף הסרטים בספרייה
ראוי לציון שמתוך 40 הסרטים המופעים בסקירה כ-37 סרטים נמצאים אצלנו באוסף הוידאו. אתם מוזמנים להגיע אלינו לצפייה בסרטים אלו ובסרטים נוספים בעמדות הצפייה היעודיות בקומת הכניסה לספרייה ליד דלפק שמורים מדיה.
לרשימת אוסף הסרטים הישראלי בספרייה
מתחם האזנה וצפייה בקומת הכניסה לספרייה (ליד דלפק האוספים השמורים)
רגע בספרייה: סטודנטים צופים ולומדים בצוותא במתחם האזנה והצפייה (צילום בנייד)
הכנת הסקירה: נעמי תירושסרטים ישראלים באוסף הסרטים בספרייה
ראוי לציון שמתוך 40 הסרטים המופעים בסקירה כ-37 סרטים נמצאים אצלנו באוסף הוידאו. אתם מוזמנים להגיע אלינו לצפייה בסרטים אלו ובסרטים נוספים בעמדות הצפייה היעודיות בקומת הכניסה לספרייה ליד דלפק שמורים מדיה.
לרשימת אוסף הסרטים הישראלי בספרייה
מתחם האזנה וצפייה בקומת הכניסה לספרייה (ליד דלפק שמורים-מדיה)
רגע בספרייה: סטודנטים צופים ולומדים בצוותא במתחם האזנה והצפייה (צילום בנייד)
הכנת הסקירה: נעמי תירושמתעדים מפיצים ולומדים
איסוף, סריקה וקטלוג של תמונות היסטוריות של ארץ ישראל הוא פרויקט הדגל של מחלקת המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה במהלך העשור האחרון.
מה שהחל כשיתוף פעולה יזום עם מעבדת ביתמונה, והחוג ללימודי ארץ ישראל, נמשך במאמץ שילוב אוספי תמונות היסטוריות ממוסדות ואנשים פרטיים, באמצעות המתווך ומדריך טיולים לשעבר מר רוני קניגסברג, אשר אף מסייע רבות בזיהויי החומר שמתקבל.
בהמשך לקליטה וטיפול בעשרות אלפי תמונות, בכללן אוספים של גופים כמו ההסתדרות החדשה במרחב חיפה, קרית מוצקין, ארכיונים עירונים וקיבוציים לצד אוספים פרטיים, והפרסום הנלווה לכך, הפכנו למבוקשים ואנו מקבלים פניות ממוסדות ציבוריים ואנשים פרטיים בבקשה לשמר את אוספי התמונות שלהם, בדרך השיטתית והמעמיקה המאפיינת את עבודתנו.
התעניינות זו נובעת בראש ובראשונה מהתבוננות באוספים הדיגיטליים של הספרייה, מהכרה בגודל ובמשמעות המפעל, והן מדלייה אקראית של תמונות שלנו בחיפוש בגוגל.
הצימאון לתיעוד ויזואלי גדל. התשתיות הטכנולוגיות והיכולות של הספרייה ממלאות בדיוק את הנישה שנוצרה כתוצאה מצימאון זה. ההכרה בחשיבות של עבודתנו, שיש בה משום שליחות היסטורית, מקננת בנו ספרני המדיה, אך החיבור לקהל וניסיון להבין את צרכיו תמיד היו בין המשימות העיקריות שנשא בחובו הפרויקט.
לאורך זמן חשנו פעמים תסכול מסוים כמפיצי מידע ללא תגובת הקהל. ואולם לאחרונה, במיוחד בעקבות הכנסת חידוש של אייקון "משוב על האובייקט" לצד כל תמונה במרכז למדיה דיגיטלית, קיבלנו מספר תגובות המאירות, מתקנות, והמרחיבות את המידע אודות התמונות השונות.
הציבור החל לשתף אתנו פעולה תוך מתן אישור ועדות לשימוש באוספים. תופעה זו מתבררת כחובקת הן את העולם האקדמי והן את הציבור הרחב.
אחת ההתקשרויות המשמעותיות עד כה הייתה עם ד"ר אסתר ינקלביץ, חוקרת המתמחה בחקר בתי הספר החקלאים בארץ ישראל בתקופת הישוב. ד"ר ינקלביץ פנתה אלינו באמצעות המשוב ובהמשך זיהתה חלק מתמונות בנושאים חקלאים באוסף מיקו (משה) שורץ, שהיה חסר להם מיקום מדויק או המיקום היה שגוי, כצילומי בית הספר החקלאי כדורי הר תבור. לדוגמא, התמונה שזוהתה אצלנו כ"עובדי המשתלה" תוקנה כ"משתלה בכדורי הר תבור", או לצילום בשם "יוצאים לעבודה בשדה חיטה" התווסף זיהוי המקום "תלמידים יוצאים לעבודה בשדה בית הספר החקלאי כדורי הר תבור"; כמו כן, התמונה שזוהתה באופן שגוי כ"מבנה בית הספר החקלאי כדורי, אילניה", תוקנה כ"הבניין המרכזי של בית הספר החקלאי כדורי הר תבור". לתמונות נוספות מבית הספר כדורי אף נוסף זיהוי מדויק של אנשים הנראים בתמונה, כמו התמונה עם זיהוי חלקי מאוד "בדיקת זפק העופות" זוהתה על ידי ד"ר אסתר ינקלביץ כ"מדריך העופות זאב גורפינקל עם תלמידי מחזור ח' בבית הספר החקלאי כדורי הר תבור"
מדריך העופות זאב גורפינקל עם תלמידי מחזור ח' בבית הספר החקלאי כדורי הר תבור
בנוסף, במקום "שעור מעבדה, בית הספר החקלאי כדורי, אילניה" – "המורה לכימיה ד"ר אברהם רוזנברג במעבדה עם תלמידי מחזור ח', בית הספר החקלאי כדור הר תבור". מלבד בית הספר החקלאי כדורי הר תבור, ד"ר ינקלביץ זיהתה גם תמונות מבית הספר החקלאי כדורי אשר בטול כרם, והוסיפה לתמונה "טרקטור מתוצרת אנטרנשיונל" זיהוי המקום: "טרקטור מתוצרת אנטרנשיונל, בית הספר החקלאי כדורי טול כרם", בעוד שם התמונה "מקצרה מכנית" שונה ל"מקצרה מכנית, בית הספר החקלאי כדורי טול כרם". למדנו מד"ר ינקלביץ כי בפועל היו שני בתי ספר על שם כדורי, אחד בטול כרם ששימש אוכלוסייה ערבית ואחד בכפר תבור עבור היהודים. בנוסף לבתי הספר החקלאים, התעניינותה של ד"ר ינקלביץ בישוב חקלאי סג'רה (אילניה), הניבה זיהויים לתמונות מישוב זה, ביניהן הצילום של "רועת אוזים" שהתברר כדיוקנה של "שרה עפרוני חוזרת ממרעה האווזים בסג'רה"
שרה עפרוני חוזרת ממרעה האווזים בסג'רה
להקת ברווזים בדרך למרעה" שונה ל " אווזים חוזרים מהמרעה, סג'רה (אילניה).
לסיכום, בעקבות פגישתנו עם ד"ר ינקלביץ, התבררו פרטים חדשים ושונו זיהויים של כ 30 תמונות של בתי ספר חקלאיים וכן של הישוב סג'רה (אילניה). ד"ר אסתר ינקלביץ העניקה לנו מהידע וההתמחות שלה, ובעיקר השתמשה בתמונות לצורך מחקרה.
גם מהציבורי הרחב, התקבלו פניות חשובות המתקנות מידע בנוגע לתמונות.
לדוגמא, המשתמשת בשם חנה ענבי הגיבה לתמונה מאלבום המשפחתי של משפחת כהן מהמושבה כנרת וכתבה כי היא נצר למשפחה זו, בתה של עדנה כהן ונכדה של יהודה צבי ואשתו חנה, הנראים בתמונה. בעקבות עדות לארוע משפחתי המופיע בתמונה, הציעה חנה כי תאריך התמונה הוא לפחות 1940 או יותר, ולא 1938 כפי שתוארך קודם לכן. בנוסף, תיקנה חנה מתוך ידע אישי ומשפחתי את תיארוך התמונה "ילדי המושבה עם הגננת לאה במרכז, במהלך אירוע ברית מילה לישראל כהן, הבן של צבי וחנה כהן", משנת 1928 לשנת 1932.
ילדי המושבה עם הגננת לאה במרכז, במהלך אירוע ברית מילה לישראל כהן, הבן של צבי וחנה כהן
משתמש אחר, רביע חמיסה, הצביע על זיהוי שגוי של כפר ערבי בגליל המערבי כשפרעם, כאשר למעשה מדובר בכפר מעליא, כ 15 ק"מ ממזרח לנהרייה, ובתמונה נראה הגרעין העתיק של הכפר ובלבו המבצר הצלבני .
לשיתוף המשתמשים ולתגובות שהגיעו מחוקרים באקדמיה ומהמגזר הרחב ערך רב והם עדות לחשיבות שיתוף מידע בטיוב מאגר התמונות ההיסטוריות, במיוחד לאור העובדה כי בראשית הדרך קיבלנו אוספי תמונות גדולים ללא זיהויים מספקים, כמו האוספים של אופנהיים ושוורץ. למעשה, חיכינו לתגובות המומחים וגם אנשים בעלי הכרות אישית עם הדמויות המופיעות בתמונות.
כולנו תקווה כי שיתוף פעולה זה וסיוע מהקהילה ימשך ואף יגדל. בנימה אישית ברצוני להוסיף, כי אין סיפוק רב יותר למקטלגת מההכרה כי עבודתה נחוצה ומשמשת קהלים רחבים.
הכנת הסקירה: אביבה לוין-בלואוסוב
מושב הספרייה בכנס טלדן: INFO 2013
מזה שנים רבות מארגנת הספרייה יום עיון בכנס המידע - "טלדן" ומבקשת להביא באמצעותו לקהל המשתתפים חידושים והיבטים מגוונים בנושא עולם הספריות ותרבות המידע.
השנה פנינו להעברה חזותית של התכנים, לתכנים האור-קוליים והחזותיים ולישומם בספרייה במוזיאון ובערש התרבותי והמחקרי בכלל.
במושב נדון בין השאר על מקום הטקסט בעידן ההעברה החזותית, נתאר קורס מתוקשב שנבנה בספרייה באמצעות סרטונים, אוספי וידיאו ותמונות ונדבר על הערך החינוכי חברתי של תיעוד וקולנוע תיעודי בפרט.
בחלקו השני של יום העיון יושם דשג על נושא האינפוגרפיקה: המחשה חזותית של מידע, באמצעות איורים, תרשימים, תצלומים.להתראות ביום רביעי 8.5.2013 בכנס המידע 2013
מושב הספרייה בכנס טלדן: INFO 2013
מזה שנים רבות מארגנת הספרייה יום עיון בכנס המידע - "טלדן" ומבקשת להביא באמצעותו לקהל המשתתפים חידושים והיבטים מגוונים בנושא עולם הספריות ותרבות המידע.
השנה פנינו להעברה חזותית של התכנים, לתכנים האור-קוליים והחזותיים ולישומם בספרייה במוזיאון ובערש התרבותי והמחקרי בכלל.
במושב נדון בין השאר על מקום הטקסט בעידן ההעברה החזותית, נתאר קורס מתוקשב שנבנה בספרייה באמצעות סרטונים, אוספי וידיאו ותמונות ונדבר על הערך החינוכי חברתי של תיעוד וקולנוע תיעודי בפרט.
בחלקו השני של יום העיון יושם דשג על נושא האינפוגרפיקה: המחשה חזותית של מידע, באמצעות איורים, תרשימים, תצלומים.להתראות ביום רביעי 8.5.2013 בכנס המידע 2013
שימוש באוספי הספרייה - פינה חדשה בבלוג
תמיד מעניין ומשמח אותנו לראות את השימוש של קהל המשתמשים: קהיליית האוניברסיטה והקהל הרחב באוסף העשיר בספרייה, אנו רואים זאת במגוון דרכים גם באמצעות דוא"לים שאתם שולחים לנו. פינה חדשה בפרסום שלנו "תחשוף" אחת לתקופה כמה מן המכתבים שאנו מקבלים המתיחסים לשימוש באוספים השונים שלנו. (השמות שמורים במערכת...)
הדוא"ל הראשון דן בשימוש באוסף המפות בספרייה:"אני רוצה להודות על הסיוע שקיבלתי לצורך עבודת התיעוד שאני עורך עבור מינהל התכנון במשרד הפנים.
עבודת התעוד של הבניה והתכנון ביהודה ושומרון, מהתקופה העותומנית ועד לימינו, היא ייחודית במכלול התחומים שהיא עוסקת בהם.
החומר שמצאתי בספרייתכם, הוסיף לי פרטים שחיפשתי ולא מצאתי במקומות אחרים.
הייתי שמח, לו יכולתי לקבל את המפות לסריקה מקצועית, אולם אני מבין את המדיניות שלכם בנושא זה (בדומה למרבית הארכיונים) ועל כן הסתפקתי בצילום שלהם.
כמובן שכל חומר שיוטמע בעבודתי, אציין את מקורו.
אני מקווה שעם גמר הפקת הספר/החוברת, יימסרו עותקים גם לארכיונים /ספריות שמהם קיבלתי סיוע באיחזור."
הדוא"ל השני דן בשימוש באוסף התמונות הדיגיטליות "חיפה וסביבתה - מאגר מקורות חזותיים":
בתמונה: אחוזה, מבט לאזור מרכז חורב, 1924 - צלם לא ידוע. לכל האוסף
"במסגרת פרויקט במגמת צילום כיתה י"א בבית ספרנו התבקשו התלמידים לבחור רחוב , שכונה או מקום חיפאי ולתעד אותו.
השלב הראשון בעבודה לפני היציאה לצילומים כלל עבודת תחקיר על המקום , ההיסטוריה שלו מהותו ,המרקם האנושי שבו וחיפוש חומרים כתובים ומצולמים אודותיו.
שמחנו לגלות את אפשרות השימוש בארכיון המרכז למדיה דיגיטלית של אוניברסיטת חיפה . הארכיון אליו הפננו את התלמידים פתח בפניהם אפשרות גילוי חומרים והבנה היסטורית של מראות חיפה..."
נמשיך בפעם הבאה...מוזמנים להמשיך ולכתוב לנו! This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.שימוש באוספי הספרייה - פינה חדשה בבלוג
תמיד מעניין ומשמח אותנו לראות את השימוש של קהל המשתמשים: קהיליית האוניברסיטה והקהל הרחב באוסף העשיר בספרייה, אנו רואים זאת במגוון דרכים גם באמצעות דוא"לים שאתם שולחים לנו. פינה חדשה בפרסום שלנו "תחשוף" אחת לתקופה כמה מן המכתבים שאנו מקבלים המתיחסים לשימוש באוספים השונים שלנו. (השמות שמורים במערכת...)
הדוא"ל הראשון דן בשימוש באוסף המפות בספרייה:"אני רוצה להודות על הסיוע שקיבלתי לצורך עבודת התיעוד שאני עורך עבור מינהל התכנון במשרד הפנים.
עבודת התעוד של הבניה והתכנון ביהודה ושומרון, מהתקופה העותומנית ועד לימינו, היא ייחודית במכלול התחומים שהיא עוסקת בהם.
החומר שמצאתי בספרייתכם, הוסיף לי פרטים שחיפשתי ולא מצאתי במקומות אחרים.
הייתי שמח, לו יכולתי לקבל את המפות לסריקה מקצועית, אולם אני מבין את המדיניות שלכם בנושא זה (בדומה למרבית הארכיונים) ועל כן הסתפקתי בצילום שלהם.
כמובן שכל חומר שיוטמע בעבודתי, אציין את מקורו.
אני מקווה שעם גמר הפקת הספר/החוברת, יימסרו עותקים גם לארכיונים /ספריות שמהם קיבלתי סיוע באיחזור."
הדוא"ל השני דן בשימוש באוסף התמונות הדיגיטליות "חיפה וסביבתה - מאגר מקורות חזותיים":בתמונה: אחוזה, מבט לאזור מרכז חורב, 1924 - צלם לא ידוע. לכל האוסף
"במסגרת פרויקט במגמת צילום כיתה י"א בבית ספרנו התבקשו התלמידים לבחור רחוב , שכונה או מקום חיפאי ולתעד אותו.
השלב הראשון בעבודה לפני היציאה לצילומים כלל עבודת תחקיר על המקום , ההיסטוריה שלו מהותו ,המרקם האנושי שבו וחיפוש חומרים כתובים ומצולמים אודותיו.
שמחנו לגלות את אפשרות השימוש בארכיון המרכז למדיה דיגיטלית של אוניברסיטת חיפה . הארכיון אליו הפננו את התלמידים פתח בפניהם אפשרות גילוי חומרים והבנה היסטורית של מראות חיפה..."
נמשיך בפעם הבאה...מוזמנים להמשיך ולכתוב לנו! This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.מנודים – סיפור אהבה
אירוע השקת התכנית בנוכחות נציגי המשפחה, תלמידי התכנית ומוזמנים, החל באגף החדש של הספרייה. יצחק לבנת, ראש המשפחה, הציג בפני האורחים את ההיסטוריה המשפחתית שלו, על רקע תערוכת תמונות שנאצרו על-ידי צוות הספרייה ומבוססת על הספר "מנודים - סיפור אהבה" המבוסס על סיפורה של המשפחה. על רקע התמונות ממחנות הריכוז סיפר יצחק: "עד שהגענו למחנה, לא הייתה לי זהות. כשהטביעו לי את המספר על היד, שמחתי כי סוף-סוף הייתה לי זהות; אמנם לא היה לי שם אבל הייתה לי זהות"...המשך קריאה
יצחק לבנת באירוע פתיחת התערוכה בספרייה.
זהו סיפורם של הדי ויס (Hedy Weisz) וטיבור שרדר (Tibor Schroeder) אשר חיו עד למלחמת העולם השנייה בעיירה נודג'סולוש ( Nagyszolos ) לרגלי הרי הקרפטים (סעליש בפי היהודים). בעיירה - מיקרוקוסמוס רב-תרבותי – חיו בסובלנות הדדית במשך דורות רבים הונגרים, רותנים, גרמנים, צוענים ויהודים.
הדי, השלישית מבין חמשת ילדי משפחת ויס היהודייה, ואהובה הנוצרי טיבור שרדר נפגשו והתאהבו לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה, תקופה בה יחסים רומנטיים ונישואין בין יהודים לנוצרים הוצאו אל מחוץ לחוק וגררו עונשים מרחיקי לכת.
טיבור היה בנו החורג של אחד מהקצינים הבכירים ביותר בצבא ההונגרי ששיתף פעולה עם הצבא הנאצי - הקצין הממונה על יחידת העיתונות והדוברות של הצבא ההונגרי האחראי על הפצת ידיעות מטעם הצבא. עובדה זו הקשתה אף יותר על זוג האוהבים.
למרות המציאות הקשה, כשפנה טיבור לאביו החורג וביקש את ברכתו לנישואין עם הדי, הסכים האב, אך ביקש לשמור את דבר האירוסין בסוד עד לתום המלחמה. בראשית 1944, פנה טיבור לאביה של הדי וביקש את ידה. לאחר שהאב, ווילמוש, ווידא כי אביו של טיבור והדי עצמה רוצים בשידוך, נתן אף הוא את ברכתו.
בעוד הדי ומשפחתה מוכנסים לגטו ועומדים בפני גירוש אל הלא נודע, הוגה טיבור תכנית להצלתה ומעמיד בכך את חייו בסכנה מיידית. הוא מבריח את הדי אל מחוץ לגטו, לקרון רכבת ששימש כמקום מסתור ומבקש ממנה לחכות לו עד שובו בבוקר. הדי נותרת לבדה בקרון אך מקץ מספר שעות בוחרת לחזור לגטו, לאביה, אחיותיה ואחיה בגטו. היא משאירה לטיבור מכתב:
טיבור היקר לי מכול,
סלח לי שאני כותבת לך את הדברים הללו. אני עושה זאת משום שלא הייתי מסוגלת לעמוד מול העצב בעיניך, לו הייתי ניצבת מולך ומספרת לך על החלטתי. אינני יודעת אם חזרתי לגטו תשנה משהו או תשפיע איכשהו על עתידה של משפחתי, או על גורלנו. אני רק יודעת שעלי לשוב ולהתייצב יחד איתם מול הגורל הזה. אינני יכולה לנטוש עכשיו את אחי, את אחיותיי ואת אבי, בשעה זו, שעת מצוקתם הגדולה מכול.
סלח לי יקירי
באהבה,
הדי
בהחלטתה זו, לחזור לגטו ולמשפחתה, הצילה למעשה הדי את אחותה עליזה ואת אחיה שנדור (שותי). ללא תמיכתה ומסירותה להם – הם לא היו שורדים את המאורעות שעמדו להתרגש עליהם.
האב וארבעה מילדי המשפחה גורשו לאושוויץ-בירקנאו, שם נרצחה איצוקה האחות הצעירה והיא בת 12 בלבד. שנדור, אחיה הצעיר של הדי, שרד את מחנה בירקנאו והגיע בינואר 45' בצעדת מוות למאוטהאוזן, שם פגש את אביו ווילמוש. משם, בצעדת מוות שנייה - ביום הולדתו ה-15 – הגיע למחנה גונסקירכן שבאוסטריה. ביחד עם אביו שוחרר על ידי האמריקנים. ווילמוש, אביו, מת מרעב ומטיפוס כשבועיים לאחר השחרור.
שנדור, אשר שינה את שמו לאיציק (כסמל לכינוי הגנאי ליהודים בהונגריה), הגיע בשחייה מאוניית מעפילים לחופי ארץ ישראל. הוא הצטרף למחתרת בנובמבר 47', ושירת עשר שנים בצה"ל. בישראל הקים משפחה וביסס עם אחיו מערכת עסקים מצליחה. הדי, בעלה אמיל ובתם חביבה היגרו לקנדה בשנות החמישים.
לאחר 25 שנה הדי (כעת כבר אלמנה), נפגשה עם טיבור בקנדה. הוא מעולם לא הפסיק לחפשה ולאהוב אותה. עבורה הרומן, תקופת החיזור והאירוסים לטיבור היו עכשיו "חלום נעים, אך רחוק". היא חשבה שטיבור מאוהב באישה שאינה קיימת עוד ולעולם לא תוכל להסביר לו את הדברים האיומים שחוותה. ומתוך מחשבה כי "היא לעולם לא תהיה עוד מי שהייתה" נישאה הדי לגבר אחר.
לעיונכם תמונות אחדות מאירוע פתיחת התערוכה (צילום: ג'ני כרמל)
מנודים – סיפור אהבה
אירוע השקת התכנית בנוכחות נציגי המשפחה, תלמידי התכנית ומוזמנים, החל באגף החדש של הספרייה. יצחק לבנת, ראש המשפחה, הציג בפני האורחים את ההיסטוריה המשפחתית שלו, על רקע תערוכת תמונות שנאצרו על-ידי צוות הספרייה ומבוססת על הספר "מנודים - סיפור אהבה" המבוסס על סיפורה של המשפחה. על רקע התמונות ממחנות הריכוז סיפר יצחק: "עד שהגענו למחנה, לא הייתה לי זהות. כשהטביעו לי את המספר על היד, שמחתי כי סוף-סוף הייתה לי זהות; אמנם לא היה לי שם אבל הייתה לי זהות"...המשך קריאה
יצחק לבנת באירוע פתיחת התערוכה בספרייה.
זהו סיפורם של הדי ויס (Hedy Weisz) וטיבור שרדר (Tibor Schroeder) אשר חיו עד למלחמת העולם השנייה בעיירה נודג'סולוש ( Nagyszolos ) לרגלי הרי הקרפטים (סעליש בפי היהודים). בעיירה - מיקרוקוסמוס רב-תרבותי – חיו בסובלנות הדדית במשך דורות רבים הונגרים, רותנים, גרמנים, צוענים ויהודים.
הדי, השלישית מבין חמשת ילדי משפחת ויס היהודייה, ואהובה הנוצרי טיבור שרדר נפגשו והתאהבו לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה, תקופה בה יחסים רומנטיים ונישואין בין יהודים לנוצרים הוצאו אל מחוץ לחוק וגררו עונשים מרחיקי לכת.
טיבור היה בנו החורג של אחד מהקצינים הבכירים ביותר בצבא ההונגרי ששיתף פעולה עם הצבא הנאצי - הקצין הממונה על יחידת העיתונות והדוברות של הצבא ההונגרי האחראי על הפצת ידיעות מטעם הצבא. עובדה זו הקשתה אף יותר על זוג האוהבים.
למרות המציאות הקשה, כשפנה טיבור לאביו החורג וביקש את ברכתו לנישואין עם הדי, הסכים האב, אך ביקש לשמור את דבר האירוסין בסוד עד לתום המלחמה. בראשית 1944, פנה טיבור לאביה של הדי וביקש את ידה. לאחר שהאב, ווילמוש, ווידא כי אביו של טיבור והדי עצמה רוצים בשידוך, נתן אף הוא את ברכתו.
בעוד הדי ומשפחתה מוכנסים לגטו ועומדים בפני גירוש אל הלא נודע, הוגה טיבור תכנית להצלתה ומעמיד בכך את חייו בסכנה מיידית. הוא מבריח את הדי אל מחוץ לגטו, לקרון רכבת ששימש כמקום מסתור ומבקש ממנה לחכות לו עד שובו בבוקר. הדי נותרת לבדה בקרון אך מקץ מספר שעות בוחרת לחזור לגטו, לאביה, אחיותיה ואחיה בגטו. היא משאירה לטיבור מכתב:
טיבור היקר לי מכול,
סלח לי שאני כותבת לך את הדברים הללו. אני עושה זאת משום שלא הייתי מסוגלת לעמוד מול העצב בעיניך, לו הייתי ניצבת מולך ומספרת לך על החלטתי. אינני יודעת אם חזרתי לגטו תשנה משהו או תשפיע איכשהו על עתידה של משפחתי, או על גורלנו. אני רק יודעת שעלי לשוב ולהתייצב יחד איתם מול הגורל הזה. אינני יכולה לנטוש עכשיו את אחי, את אחיותיי ואת אבי, בשעה זו, שעת מצוקתם הגדולה מכול.
סלח לי יקירי
באהבה,
הדי
בהחלטתה זו, לחזור לגטו ולמשפחתה, הצילה למעשה הדי את אחותה עליזה ואת אחיה שנדור (שותי). ללא תמיכתה ומסירותה להם – הם לא היו שורדים את המאורעות שעמדו להתרגש עליהם.
האב וארבעה מילדי המשפחה גורשו לאושוויץ-בירקנאו, שם נרצחה איצוקה האחות הצעירה והיא בת 12 בלבד. שנדור, אחיה הצעיר של הדי, שרד את מחנה בירקנאו והגיע בינואר 45' בצעדת מוות למאוטהאוזן, שם פגש את אביו ווילמוש. משם, בצעדת מוות שנייה - ביום הולדתו ה-15 – הגיע למחנה גונסקירכן שבאוסטריה. ביחד עם אביו שוחרר על ידי האמריקנים. ווילמוש, אביו, מת מרעב ומטיפוס כשבועיים לאחר השחרור.
שנדור, אשר שינה את שמו לאיציק (כסמל לכינוי הגנאי ליהודים בהונגריה), הגיע בשחייה מאוניית מעפילים לחופי ארץ ישראל. הוא הצטרף למחתרת בנובמבר 47', ושירת עשר שנים בצה"ל. בישראל הקים משפחה וביסס עם אחיו מערכת עסקים מצליחה. הדי, בעלה אמיל ובתם חביבה היגרו לקנדה בשנות החמישים.
לאחר 25 שנה הדי (כעת כבר אלמנה), נפגשה עם טיבור בקנדה. הוא מעולם לא הפסיק לחפשה ולאהוב אותה. עבורה הרומן, תקופת החיזור והאירוסים לטיבור היו עכשיו "חלום נעים, אך רחוק". היא חשבה שטיבור מאוהב באישה שאינה קיימת עוד ולעולם לא תוכל להסביר לו את הדברים האיומים שחוותה. ומתוך מחשבה כי "היא לעולם לא תהיה עוד מי שהייתה" נישאה הדי לגבר אחר.
לעיונכם תמונות אחדות מאירוע פתיחת התערוכה (צילום: ג'ני כרמל)
הספרייה עם הפנים לקהילה
רון אלתר מאגף שירותים טכניים בספרייה ליד חלק קטן מהספרים שנתרמו
בעקבות פניות לספרייה ממספר מוסדות ובתי ספר, ביניהם מתנ"ס עין הים בחיפה, בית הספר לחטיבה ולתיכון בירכא והמכללה לפיקוד צבאי בתבור, נאספו בשבועיים האחרונים כ- 1500 ספרי עיון וקריאה לילדים ולנוער, חלקם במצב חדיש לחלוטין, עבור ספריות לילדים ולנוער הממוקמות באותם מוסדות.
ברצוננו להודות לנדיבות הלב של התורמים הרבים מהקהילייה של אוניברסיטת חיפה ומחוצה לה. אנחנו שמחים שבעזרתכם הצלחנו להעשיר את הספריות, לגרום לאושר לקוראים ולתורמים כאחד, ולקראת תקופת החגים הבאה עלינו לטובה, לספק מזון לנפשם של ילדים ונוער בקהילה.
ספרי ילדים ונוער שנתרמו בדרכם למתנ"ס עין הים.
רעות אלוש אוספת ספרים שנתרמו עבור מתנ"ס עין הים.
לעיונכם: מכתב תודה שקבלה הספרייה מצוות פר"ח במתנ"ס עין הים הכנת הסקירה: ערן גולדנברג, ענף שירותים טכניים.