תערוכת "ויה מאריס" המוצגת בימים אלה בספרייה חושפת לקהל גם כמה מ"אוצרות" הספרייה, ביניהם ספרים וסריקות מאוסף הספרים הנדירים. ד"ר צור שלו מהחוג להיסטוריה כללית מתאר בסקירה הבאה כמה מהפריטים המוצגים.

בראשית העת החדשה, עידן הדפוס, נעו במרחב הים התיכוני, יחד עם עולי הרגל, נוסעים בעלי מטרות מגוונות – דיפלומטים, מסיונרים, סוחרים, יורדי ים ומלומדים. חלקם שהו באזור שנים ארוכות, למדו את השפות המקומיות ופתחו קשרים משמעותיים עם תושבים דומים להם במעמד ובהשכלה. אחרים שהו ימים ספורים בכל אתר, אך תיארו במילים ובאיורים את מסעותיהם. המסע הים תיכוני היה פעמים רבות מעין הרחבה של הביקור הלימודי המסורתי באיטליה (Grand Tour). ברוח זו, החיפוש אחר נופי ושרידי המורשת הקלאסית עמד במרכז. בנוסף לכך, עבור מלומדי התקופה, המזרח נתפס כאתר של ידע תיאולוגי, היסטורי ומדעי חשוב. שרים ואנשי כנסיה אירופיים שלחו סוכנים למרחבי הים התיכון, שילקטו בעבורם כתבי-יד ביוונית ושפות שמיות, יצירות אמנות ועתיקות. ב 1610 יצא ג'ורג' סאנדס (Sandys), אנגלי, בנו של הארכיבישוף של יורק, למסע ים תיכוני מקיף. הוא ביקר באיי הים התיכון, באיסטנבול, במצרים וגם בירושלים וארץ הקודש. המלומד הצעיר שיבץ בספר המסעות שלו קטעי ספרות ביוונית ולטינית. הספר זכה למספר מהדורות, גם אחרי מותו. הרופא והאנתיקוואר הצרפתי, ז'קוב ספון (Spon), שוטט בשנים 1675 ו 1676 יחד עם ידיד אנגלי במרחבי הים התיכון והלבאנט ותיעד מקומות, מונומנטים וחפצים. הוא פרסם את ממצאיו בשלושה כרכים שהשלישי ביניהם מוקדש כולו לתעתיקי כתובות ומטבעות. מעט מאוחר יותר האמן והנוסע ההולנדי קורנליוס דה ברוין (De Bruyn) סייר באזור ושהה בו כחמש-עשרה שנים. כשחזר למולדתו הוא פרסם את רשמיו ורישומיו בספר מסע מפורט ועשיר באיורים נאים מעשה ידיו, שהתפרסם מהר גם בתרגום לשפות אירופיות אחרות. דה ברוין יצא בהמשך למסע ארוך שני, אל רוסיה, פרס ואסיה הרחוקה.

 Jacob Spon, Voyage d'Italie, Dalmatie, de Grèce, et du Levant, ... par Jacob Spon ... & George Wheler (Lyon, 1678).

ז'קוב ספון, מסע באיטליה, דלמטיה, יוון והלבאנט, שנערך על-ידי ז'קוב ספון וג'ורג' ווילר (ליון, 1678).

שער ספר המסע של ז'קוב ספון, רופא בהכשרתו ואנתיקוואר צרפתי פרוטסטנטי. יחד עם שותפו האנגלי ווילר, ספון הסתובב באגן המזרחי של הים התיכון ותיעד באדיקות אתרים ומונומנטים רבים. הוא התענין במיוחד בכתובות, שלהן הקדיש כרך שלם, וחזר מהמסע עם אוסף גדול של מטבעות וכתבי יד. ספון, שנפטר בגיל צעיר בעיר ז'נבה, היה בין הראשונים שניסו לתעד את המורשת הקלאסית הים תיכונית באופן שיטתי.

 מראה הר פרנסוס ועתיקות דלפי

ספון ו-ווילר ביקרו בדלפי ב 1676. כשהגיע למעין הקסטלי, שמימיו, על פי המסורת, נסכו השראה שירית, ספון הנסער דימה עצמו במחיצת אפולו והמוזות וחיבר שיר ביוונית מודרנית על-פי לחן עממי צרפתי.

 מראה העיר לפאנטו (נפְפַּקטוס)

לפאנטו (השם האיטלקי) היתה עיר נמל חשובה ומבוצרת על החוף הצפוני של מפרץ קורינתוס. השליטה בנמלים היתה חשובה תמיד ובמיוחד בעידן הספינות הכבדות שהונעו בחתירה, שדרשו תמיכה לוגיסטית מתמדת מן החופים. לפאנטו תוארה במפות רבות והתפרסמה גם בשל הקרב הימי הכביר שנערך ממערב לה ב-1571, בו הביסה הליגה הקדושה האירופית את הצי העות'מאני.

 מפת הים התיכון

 Cornelius de Bruyn, Voyage au Levant, ... enrichi d'un grand nombre de figures (Paris, 1725), Map of the Mediterranean.

האמן והנוסע ההולנדי קורנליוס דה ברוין (De Bruyn) סייר ושהה באזור הים התיכון המזרחי כחמש-עשרה שנים. בפתח ספרו המהודר, כאן במהדורה צרפתית שהתפרסמה לקראת סוף ימי חייו, הוא כלל מפה נפתחת של האזורים בהם ביקר. בפינה השמאלית-תחתונה הוא הוסיף הגדלה של האזור באיטליה ממנו יצא למסע.

 תדמור

כבר מגיל צעיר, העיד על עצמו דה ברוין, השתוקקתי למסעות, ומשום כך, למדתי את אמנות הרישום, שאין יאה ממנה לנוסע המבקש למסור בדיוק רב את מראה עיניו. אך במקרה של תדמור, יעד קשה להשגה שלא הצליח להגיע אליו, דה ברוין נאלץ להעתיק את הפנורמה המרשימה שלו ממקור שראה כנראה בעיר חלב, אצל הולנדי אחר.

 George Sandys, A Relation of a Iourney begun an. Dom. 1610... containing a description of the Turkish Empire, of Aegypt, of the Holy Land, of the remote parts of Italy and ilands adjoyning (London, 1670 (orig. 1615), frontispiece.

ג'ורג' סאנדס, ספר מסע שהחל בשנת האדון 1610, ... ובו תיאור האימפריה העות'מאנית, מצרים, ארץ הקודש, אזורים מרוחקים באיטליה והאיים הסמוכים (לונדון, 1670 (במקור 1615), עמוד שער.

שער המהדורה השישית של ספר המסע המצליח מאת ג'ורג' סאנדס (Sandys), אנגלי, בנו של הארכיבישוף של יורק, שהתפרסמה כ 25 שנים אחרי מותו. האיור עשיר בפרטים אלגוריים המתייחסים לאזור ולמסע – עלית ישוע השמיימה מהר הזיתים, הסולטן הטורקי המשעבד האוחז בעול, איסיס ואוזיריס, האלים המצריים, ועוד יסודות הממחישים את עוצמת האזור בתודעתו של הנוסע המלומד.

 נילוס 

סאנדס הוסיף לתיאור מצרים תרשים של פסל אל הנהר נילוס שראה בותיקן. הוא סבר שאספסיאנוס הביא אותו ממצרים. אך המחקר המודרני טוען כי הפסל, שנחשף ברומא בראשית המאה ה 16, הוא העתק רומי של מקור הלניסטי, יתכן מאלכסנדריה. כך או כך, סאנדס משחזר במו רגליו את הקשרים המורכבים בין תרבויות הים התיכון ומוסיף להם נדבך משלו.

 הפירמידות של גיזה

הפירמידות, והתרבות המצרית העתיקה בכלל, עוררו ענין עצום בקרב אירופים בתקופת הרנסאנס, עוד טרם פענוח הכתב ההירוגליפי. סאנדס מקדיש תיאור ארוך לפירמידות ולביקורו במקום, כאשר הוא משלב את מה שקרא במקורות עם מראה עיניו. האיור מדגיש לא רק את האתר, אלא גם את חבורת הנוסעים. עם זאת, איורים רבים בספרו של סאנדס, במיוחד אלו של ארץ הקודש, הועתקו ישירות מספרו של צווילארט, המוצג כאן אף הוא.

 תודה לד"ר צור שלו החוג להיסטוריה כללית

חדר ספרים נדירים

לאחרונה ביקרה כיתת הדוקטורנטים של בית הספר להיסטוריה בחדר הספרים הנדירים והארכיונים בספרייה. בביקור תארנו בפני הסטודנטים כיצד נוצר אוסף הספרים הנדירים, מהו תהליך סריקת האוסף, מהו תהליך שימור הספרים ותחזוקתם וכן הוצג סיפורו המיוחד של ספר התנ"ך הנדיר – תרומתו של מר מיכה שגריר ז"ל.

ד"ר צור שלו והדוקטורנטים.

ד"ר צור שלו מהחוג להיסטוריה כללית, שהנחה את הביקור, בחר להתמקד בארבעה ספרים נדירים:

  1) פרשנות מקרא של איזידור הקדוש מסביליה (נפטר 636), קובץ שנדפס בקלן ב 1530: 
Isidorus. Isidori Hispalensis Episcopi, ..., Enarrationes doctissimæ breuissimæ in Genesim, Exodum, Leuiticum, Numeros, Deuteronomiu[m], Iosue, Iudicum, Regu[m] Iiii, Esdram, Machabæ. Coloniæ: Apud Iohanem Soterem, 1530

 2) מסע צליינות לארץ הקודש של הפלמי ז'אן צווילארט, עשיר באיורים ובמפות, שנדפס ברומא לראשונה ב 1587. המהדורה שברשות אוסף הנדירים היא הדפסה שניה מ 1595:
Zuallart, Jean. Il Devotissimo Viaggio di Gierusalemme fatto, e descritto in sei libri dal Signor Giovanni Zuallardo, l'anno 1586. Roma: Basa, .1595

 3) תנ"ך ז'נבה בצרפתית עם הערות ז'אן קאלווין, מבית הדפוס של אנרי אטיין, 1565, מהדורה שחשיבותה בעולם הפרוטסטנטי אדירה:
La Bible, qui est toute la Saincte Escriture : Contenant le Vieil & le Nouueau Testament, ...[Geneva]: L'olivier de Henri Estienne, 1565

 4) אחד מרבי המכר של המאה השש-עשרה, הקוסמוגרפיה (1544) של המלומד סבסטיאן מונסטר (נפטר 1552), שתיארה את ההיסטוריה והגיאוגרפיה של העולם כולו, כאן במהדורה גרמנית שיצאה מספר עשורים לאחר מותו, באזל, 1592:
Muenster, Sebastian. Cosmographey: oder Beschreibung aller Laender, Herrschafftenn und Fuernemesten Stetten des gantzen Erdbodens. Basel: Druck S. Henritpetri, 1592.

לפי ד"ר שלו, גם כיום, בעידן בו יותר ויותר ספרים נדירים נסרקים וזמינים ברשת, ישנה חשיבות להכרת העותק המודפס עצמו. הכרות זו מאפשרת התייחסות לטכנלוגית הדפוס, לכריכה, לנייר, להערות הקוראים, לאיורים, ולפרטים המייחדים כל עותק.

בפני הסטודנטים הוצגו שני קטעים מהגניזה הקהירית. הודגש סיפור הגניזה הקהירית והדיגיטציה, כיצד התגלגלו הקטעים והגיעו לאוניברסיטת חיפה וכן תהליך השימור של הקטעים, השיקולים בבחירת השימור ועוד.
כמו כן הוצגה בפני התלמידים סקירה על הארכיונים הקיימים בספרייה – כולל הארכיונים הקיימים ושטרם התחלנו לטפל בהם. הושם דגש על ארכיון אבא חושי, שפינוזה וצפת. תארנו לסטודנטים איך הגיעו החומרים וכיצד מארגנים חומרים מסוג זה כדי שהקורא המודרני בין כתלי הספרייה או מחוצה לה יוכל לדלות מידע לגביהם ולהגיע לחומרים: קטלוג, מיון, תיאור, סריקה ודיגיטציה. 
בהמשך הוצג בפני הסטודנטים הסיפור הייחודי של ה"שפינוזיאום" שעל הר הכרמל וכן הוצגו מסמכים מתוך תיקי הארכיונים להדגמה: הוצג התיק שעוסק בנושא בנית הכרמלית בחיפה, התיק שעוסק בהצעה לקרוא לאוניברסיטת חיפה על שם ברוך שפינוזה והתיק שעוסק בפעילות הקדחתנית של הרץ שקמוני להעברת אבן בזלת לקברו של שפינוזה בהולנד במלאת 300 שנה למותו.

עדינה צור ג'יג'י, אחראית ארכיונים ונדירים בספרייה מסבירה על אחד מפרטי הארכיון.



מתוך תיק הכרמלית בחיפה.

הסטודנטים עיינו באלבומים, בתמונות ובמסמכים נוספים מתוך ארכיון אבא חושי, כמו: אלבום תערוכת הפרחים בחיפה, אלבום תחרות בעלת הבית הישראלית, ועוד.

התעניינות הייתה רבה, הן לגבי התכנים של הספרים הנדירים והארכיונים, והן לגבי שאלות הנוגעות לסידור וארגון החומר ודליית המידע בעידן של דיגיטיזציה.

 הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י, ענף מדיה. צילום: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי, ענף מדיה.  תודה רבה לד"ר צור שלו

לאחרונה חזרו מתהליך שימור ארבעה ספרים נדירים שהיו במצב פיזי לא טוב:
תלמוד בבלי. עם פרוש רש"י ותוספות ופסקי תוספות ורבנו אשר והמשניות עם פרוש הרמב"ם. 1715

תלמוד בבלי. הלכות ברכות. עם פרוש רש"י ותוספות ופסקי תוספות ופסקי הרא"ש ופרוש המשניות מהרמב"ם. 1728

משה בן יעקב, מקוצי, המאה ה-13. ספר מצוות הגדול. 1547.

Coccejus, Ohannes. Lexicon et commentaries sermonis Hebraici et Chaldaici


ארבעת הספרים לאחר תהליך השימור.

תהליך השימור נעשה תוך הקפדה על שמירת האופי המקורי של הספרים. דיווח על שלבי העבודה ניתן לקרוא להלן בתיאורו של מר אליהו ברקוביץ, משמר הספרים מקרית ארבע איתו אנחנו עובדים.

תהליך ממוצע של שיקום ספר עתיק: אליהו ברקוביץ, קרית ארבע
1. הפרדתי את הספר מהכריכה.
2. מספרתי את הדפים.
3. פירקתי את הספר לדפים כפולים.
4. ניקיתי את הדפים מאבק ולכלוך.
5. רחצתי את הדפים (או את חלקם) במים פושרים עם מעט כוהל.
6. השלמתי את הנייר החסר במכונת LEAF-CASTING
7. ייבשתי את הדפים על לוח לבד.
8. תפרתי את הדפים יחד.
9. גזרתי פורזיצים מנייר פבריאנו ותפרתי אותם ל"בלוק" משני הצדדים.
10. הכנסתי את ה"בלוק" למלחציים כשהגב מופנה כלפי מעלה, והדבקתי פס נייר (כדי שהעבודה תהיה הפיכה) בדבק-
CMC
11. הדבקתי מעל הפס הנ"ל צינור נייר שטוח. והשארתי את הספר לייבוש.
12. במידה ומצב העור המקורי אפשר, הרמתי את העור והפרדתי בינו ובין כריכות העץ.
13. במידת הצורך, מילאתי את הפינות החסרות ואת הסדקים בעץ בחומר מיוחד.
14. סימנתי על כריכות העץ איפה חסר עור.
15. צבעתי יריעת עור עיזים בצבע המתאים לכריכה המקורית.
16. גזרתי מהעור טלאים, והדבקתי אותם על כריכות העץ.
17. הרכבתי את כריכות העץ על הספר.
18. גזרתי פס עור, רידדתי אותו בקצוות,והדבקתי אותו לפס בריסטול עם בליטות. כך נוצר "גב" הכריכה.
19. הדבקתי את גב הכריכה על גב הספר ואל כריכת העץ.
20. הדבקתי עור מקורי על כריכת עץ. (בצדדים).
21. עשיתי מנעולים מפליז.
22. גזרתי 2 יריעות עור, קיפלתי והדבקתי אותם, הרכבתי את המנעולים על היריעות.
23. קבעתי את היריעות על כריכות העץ במסמרי נחושת.
24. הדפסתי את שם המחבר ואת שם הספר על טלאי העור.
25. הדבקתי את הטלאי על גב הכריכה במקום המתאים.
26. אמרתי ברוך ה'.
27. נשמתי לרווחה!!


ספר שעבר שימור. ברקע תמונות מחדר נדירים בספריה.

 הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י. צילום: ג'ני כרמל

לאחרונה חזרו ממשמר הספרים שלנו בקרית ארבע 4 ספרים נדירים.

ארבעת הספרים שחזרו משימור

וכך הם נראו לפני...

 ספר האגודה. מאת זוסלין אלכסנדר הכהן. קרקא: יצחק בן אהרון, 1571.

ספר האגודה – כתוב בכתב רש"י. הספר מסכם את המסקנות ההלכתיות של סוגיות התלמוד ובנוי על פי דעתם של הפוסקים שחיו לפניו. ספר זה נועד להיות ספר הלכה פרקטי והשפיע רבות על הקהילה האשכנזית. מחבר הספר היה מחשובי פוסקי חכמי ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-14. רב חייו פעל בפרנקפורט. 

ספר האגודה. מאת זוסלין אלכסנדר הכהן. קרקא: יצחק בן אהרון, 1571.

 Buxtorf, Johann,1564-1629. Johannis Buxtorfi lexicon Hebraicum et Chaldaicum. Londini : Jacobi Junii, & Mofis Bell, 1646

הספר קיים אצלנו בשני עותקים, שני העותקים שומרו. הספר כתוב בשפה הלטינית והעברית ועוסק בתרגום מילים מעברית ללטינית. הכותב מלווה את פרושיו בהסתמכות והבאת דוגמאות מן המקורות. המחבר נולד בווסטפליה – גרמניה ושהה תקופה ארוכה בבזל. היה הבראיסט ידוע ופרופסור לשפה העברית. הקדיש את חייו ללימוד השפה העברית וספרות רבנית, היה בקשר עם מלומדים יהודים רבים בנושאים הלכתיים. את ספרו lexicon Hebraicum et Chaldaicum כתב בשנת 1607 ולא סיים את כתיבתו. בנו ערך את הספר לאחר מותו והוציאו לאור. הספר פורסם שנית בליפציג בשנת 1869 עם הערות מאת Bernard Fischer. 


 Johannis Buxtorfi lexicon Hebraicum et Chaldaicum. Londini : Jacobi Junii, & Mofis Bell, 1646

המשמר מבצע הערכת תהליך העבודה.

מפרקים את הספר מהכריכה. מסירים סלוטיפים או סרטי ניר מכל סוג שהוא. יש צורך לדעת באיזה דבק נעשה שימוש בספר כדי לדעת באיזה חומר להשתמש כדי להסיר את הדבק. הדבקים שבהם השתמשו בספרים הנ"ל הם מהסוג הישן מאד: ניתן לדלל עם מים ולאחר מכן הדבק יורד. (בשנים האחרונות משתמשים בדבק לבן שקשה מאד להורדה). החומרים בהם משתמשים כדי להוריד דבק וכתמים מהניר הם בנזין לבן, קוהל וטלואן. את הדפים מכניסים לאמבטית מים ולאחר הייבוש משלימים את הקטעים החסרים ע"י עיסת ניר שנעשית בבלנדר או ע"י ניר אורז. לעיתים יש צורך לצבוע את הניר כדי לסתום חורים בצבע תואם.

לגבי הכריכה – הוכנו כריכות עור חדשות בעיבוד טבעי. יתרון של סוג עור זה הוא חיי מדף ארוכים מאד. בנוסף עור מסוג כזה מקבל "הטבעות"  - בניגוד לעור מודרני המכיל מתכות רבות ולא ניתן להטביע עליו.

על כריכת העור בוצעה ב"ספר האגודה" הטבעה עיוורת באמצעות חימום: ע"י הטבעה כזאת העור משנה את הצבע והציור של החותמת נטבע על הכריכה. נבנו מנעולים על גבי הכריכה שמשחזרים במדויק את המנעולים המקוריים שנשחקו כליל.

על כריכת הספר  lexicon Hebraicum et Chaldaicum בוצעה הטבעת צבע במכונת קוויק פרינט.

תהליך כריכה זה והשימוש בחומרים הנ"ל דומה לתהליך כריכה מסורתי. העור הטבעי הוא גמיש הרבה יותר ולכן העיבוד שלו יותר מגוון – כך עבדו בעבר.ההטבעות הנ"ל נעשות לפי רוח התקופה המקורית של הספר ולפי מה שהיה מקובל אז.

 سامي، مصطفى،توفي ١٧٣٣. تاريخ سامي وشاكر وصبحي. قسطنطينية : [د. ن.]،   ١٧٨٣م. 

הספר כתוב בשפה תורכית- עותמנית ויצא לאור בשנת 1783. הספר עוסק בהיסטוריה של תורכיה במאה ה-18. צורת הכריכה של הספר היא מיוחדת ובהשפעת התרבות הערבית, הייתה מקובלת באזור אסיה באותה תקופה. שיקום הכריכה של ספר זה החל בהסרת הקרטון מהעור. לאחר מכן העור המקורי נוקה ושוקם באופן ידני בעזרת החומר טלואן וכוהל להסרת הכתמים. נבחר עור בצבע  ובמרקם דומה להשלמת הקטעים החסרים. העור המקורי והעור החדש הודבקו  על קרטון תוך כדי שילוב קטעי העור המקוריים בכריכה. על הכריכה הוטבעו איורי זהב במכונת קוויק פרינט בדומה לאיורים שהופיעו על הכריכה המקורית.

سامي، مصطفى،توفي ١٧٣٣. تاريخ سامي وشاكر وصبحي.قسطنطينية :[د. ن.]،   ١٧٨٣م. 

 הכנת הסקירה: עדינה צור ג'יג'י  צילום: אלכסנדרה וולוך-גרנדלבסקי