הרצאה והשתתפות בכנס: ECLAP 2012
ECLAP 2012: Conference on Information Technologies for Performing Arts, Media Access and Entertainment
7-9 May 2012 – Convitto della Calza, Firenze, Italy
בחודש נובמבר 2011 הוזמנה שרון שפירא-גלאובך על ידי מתאמת ארגון ECLAP לפרסם מאמר ולהציג את פרויקט מאגר ארכיוני התיאטרון של הספריה בכנס הבינלאומי הראשון של הארגון. הכנס לווה בפרסום אקדמי של קובץ מאמרים בהוצאת הספרים של אוניברסיטת פירנצה - Florence University Press. מצורפת לעיונכם סקירתה המעניינת בנושא.
ארגון ECLAPECLAP (European Collected Library of Artistic Performance) הינו פרויקט רחב מימדים של מדינות האחוד האירופאי, שעניינו שימור והנגשה של מורשת תרבות אירופה בתחום אמנויות המופע (performing arts) באמצעים דיגיטליים.
הארגון אמון על הבניית הקשרים הנחוצים בין מוסדות העוסקים בתחום כגון ספריות, ארכיונים, מוזיאונים, וכיוב' ומבקש ליצור תשתיות טכנולוגיות מתאימות לשימור ולהנגשה ארוכי טווח. כמו כן, מספק ארגון ECLAP תיעוד והמלצות של best practice לשימור והנגשת החומרים, וכן פורטל מורכב להעלאת החומרים לאינטרנט ולשילובם במאגר ה-Europeana (המאגר הדיגיטלי של האיחוד האירופאי לחומרי מורשת תרבות – מאגר אדיר מימדים ועתיר השקעה המונה מיליוני פריטי מידע).
כנס ECLAP 2012
מטרתו המוצהרת של הכנס היתה לשמש פורום ליצירת שתופי פעולה ולהצגת תוצאות.
כמו כן, הכנס ביקש להציג מבט-על על הפעילות העכשווית המתבצעת בעולם בנוגע לאוספים הדיגיטליים בתחום אמנויות המופע. הכנס התמקד בארבעה חתכים נושאיים של-best practice: כלים של/ל יצירת ספריות דיגיטליות, אמצעי חינוך ומחקר, סוגיות של זכויות יוצרים, ומורשת תרבות בהיבטיה הטכנולוגיים.
הכנס נערך במשך שלושה ימים מלאים והוצגו בו כ- 40 הרצאות ופרויקטים. השתתפו כ- 200 איש ממרבית מדינות האיחוד האירופאי כמו גם מארצות הברית (ואני מישראל).
מבחינת ארגון התכנים חולקו הרצאות הכנס לארבעה מסלולים:
1. מסלול כללי שהתמקד באמנויות המופע ומדיה (General track on performing arts, media access and entertainment)
2. מסלול שהתמקד בתיעוד ובמטאדטה (Authoritative metadata vs. User generated content)
3. מסלול שהתמקד בגישה פתוחה (open access)
4. מסלול שהתמקד בחינוך (Educational services for the performing arts)
הרצאתי שויכה למסלול המטאדטה ולוותה במאמר שפורסם בקובץ המאמרים של הכנס - לדברי עורכי קובץ המאמרים, התקבלו לפרסום 36% מתוך כלל המאמרים שהוגשו לשיפוט.
הרצאתי בכנס:
A Database for Israeli Theater Archives (DITA) in the University of Haifa Younes & Soraya Nazarian Library
תגובות הקהל
הצגת פרויקט מאגר ארכיוני התיאטרון של הספריה עוררה במשתתפים עניין רב, ובעקבותיה נוצרו קשרים רבים כבסיס לשיתופי פעולה עתידיים עם ארגונים ספציפיים (בעיקר מוסדות אקדמיים מארה"ב ומאיטליה) ובפרויקטים שונים של האיחוד האירופאי.
התגובות להצגת הפרויקט התמקדו בעיקר בהתפעלות מהקשר ההדוק בין התשתית התיאורטית עליה מבוסס הפרויקט, יישומיה המעשיים, והבאתה לכדי "מוצר מידע" באמצעים ספרניים/מידעניים עכשוויים. כמו כן, הובע עניין רב בחומרים עצמם ובשילובם במסגרת מאגרי הספריה הדיגיטלית הכלל-אירופאית – ה-Europeana.
הערכה רבה במיוחד הובעה מצד אנשי מקצוע מתחומים שונים לתוצאות העבודה שאנו משקיעים ביצירת רשומות התיעוד של הפריטים הדיגיטליים והנגשתן לקהל, השקעה המתבססת על ניתוח והיכרות מעמיקה הן עם החומרים עצמם והן של צרכי המשתמשים, ולא רק על יכולות טכנולוגיות אוטומטיות בתחום המחשוב.
תוצאות מיידיות של השתתפותי בכנס
1. ספריית אוניברסיטת חיפה הוזמנה כשותפה לפרויקט חדש של האיחוד האירופאי – Europeana Muses המוגש בימים אלה לתקצוב של ה-European Commission
2. קיבלתי מספר הזמנות לכתיבת מאמרים על פרויקט ארכיוני התיאטרון בפרסומים שונים (חלקם אקדמיים וחלקם פופולאריים)
3. ספריית האוניברסיטה זכתה לשבחים רבים על העבודה המקצועית המתבצעת במסגרתה בתחום שימור דיגיטלי של מורשת תרבות
4. חומרי שימור מורשת ישראל (ביניהם חומרי ארכיוני התיאטרון) הכלולים בדף האוספים הדיגיטליים של הספרייה נחשפו לקהל מגוון של מתעניינים העוסקים בתחום
5. פעילות האוניברסיטה ופעילותה המקצועית של הספריה נחשפו לפורום רחב של חוקרים ואנשי מקצוע
6. נוצרו קשרים מקצועיים לשיתופי פעולה עתידיים בין ספריית אוניברסיטת חיפה למוסדות וארגונים שונים בעולם בתחום שימור נכסי תרבות והנגשתם
7. הכנס אפשר לי למקם את העבודה הנעשית בספריית האוניברסיטה בנושאי שימור מורשת תרבות, בהקשר הרחב של הנעשה בתחום זה בעולם. נראה כי הפעילות המתבצעת בספריית האוניברסיטה משתלבת היטב בהתפתחויות הכלל עולמיות בתחום, הן מבחינת תשתיות וסטנדרטים טכנולוגיים והן מבחינת התכנים.
להערכתי, אנחנו מתבלטים במיוחד בהבניה של תשתית תיאורטית-מקצועית ישימה, באמצעות שימוש בכלים ספרניים המותאמים לעולם המידע העכשווי. תשתית זו באה לידי ביטוי בעומק המחקרי/אקדמי של המוצר הסופי אותו אנו מציעים לקהל המשתמשים; בהיבטים המקצועיים המורכבים של תשתית זו הביעו השומעים עניין רב במיוחד.
סכום
הכנס תרם רבות להשכלתי המקצועית (כמו גם לגאוותי המקצועית) ואפשר לי להיחשף, ללמוד ולהסיק מסקנות מעשיות משלל האספקטים הטכנולוגיים והספרניים הקשורים לתחום השימור הדיגיטלי של נכסי תרבות, כמו גם באשר למקומן של ספריות אקדמיות בעולם מגוון זה. כמו כן, היתה זו הזדמנות ממוקדת להציג את פירותיה של העבודה המקצועית המתבצעת בספריית אוניברסיטת חיפה בפורום של שותפים קרובים לעניין ולתוכן.
אני מרגישה בת מזל, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית, על שהספריה והאוניברסיטה מצאו לנכון לאפשר את נסיעתי לכנס גם בזמנים כה מורכבים מבחינה כלכלית, ומבקשת להודות מקרב לב לכל המעורבים בדבר:
להנהלת ספריית יונס וסוראיה נזריאן, לראש תחום מדיה בספריה, למשפחת בוכסוויילר ולאגף משאבי אנוש של אוניברסיטת חיפה.
הכנת הסקירה: שרון שפירא-גלאובך, תחום מדיה
תמונות מיום העיון: "הספרייה כמקום"
ב-10.7.12 התקיים באוניברסיטה יום העיון: "הספרייה כמקום". יום העיון התקיים בחסות החוג לניהול מידע וידע, אוניברסיטת חיפה וארגון אס"י אסמ"י.
יום העיון היה מוצלח ומהנה והאולם היה מלא מפה לפה. לעיונכם תמונות אחדות.
לתמונות נוספות צילום: סורין סולומון וצחי שוסטרמן
כנס IGELU 2011
לראשונה בישראל מתארח באוניברסיטת חיפה כנס איגלו - IGeLU Conference
איגלו הוא ארגון משתמשים בינלאומי של מערכות אקס ליבריס. הארגון מייצג כ300 מוסדות, אוניברסיטאות ומכוני מחקר ב40 מדינות בעולם (חברת אקס ליבריס היא חברה בינלאומית שהוקמה בישראל ונותנת פתרונות ארגון מיון וחיפוש מידע במערכות הספריה).
הכנס מתקיים בכל שנה במדינה אחרת ואנו גאים באוניברסיטת חיפה (באמצעות נציגי הספרייה) שנבחרה השנה לארח את הכנס, לראשונה בישראל.
המשתתפים מתארחים בבתי המלון בחיפה והאוניברסיטה נרתמה לארח כמה מהם גם במעונות בקמפוס.
באי הכנס 420 במספר הם אנשי מערכות מידע מספריות מובילות בעולם. בין המדינות ששלחו נציגים ניתן למנות את מדינות אירופה, אוסטרליה, ניו זילנד, ג'מייקה, יפן, פינלנד, ארצות הברית, איי ברבדוס, מקסיקו, ניגריה, נורווגיה, דרום אפריקה, וייטנאם, דנמרק, סינגפור, קנדה, איסלנד, ברזיל וישראל.
לכנס שני חלקים מרכזיים, הראשון כולל הרצאות משתמשי המערכות מרחבי העולם שיעידו על חווית המשתמש, משוב ממשתמשי הספריה ופיתוחים מקומיים של הספרייה במערכת.
בחלק השני תוצג מפת הדרכים של חברת אקס ליבריס הכוללת פיתוחים עתידיים למערכות קיימות ופיתוח מערכות חדשות. עוד יכלול הכנס אירועים חברתיים, בחירות להנהלת הארגון, מפגש של משתמשי המערכות עם המפתחים ופגישות של קבוצות העבודה הבינלאומיות של כל מערכת, ליצירת מערך בקשות לפיתוחים נוספים.
הכנס התקיים בין התאריכים 11 עד 16 בספטמבר 2011. באוניברסיטת חיפה.
לתמונות
יום העיון: "ספרים הם לא רק סיפורים": כיוונים וקהלים חדשים בספריית הילדים
במהלך יום העיון הודגשו האפשרויות הגלומות בשימוש בספריית הילדים להקניית אוריינות מידע לקהלים מגוונים, הוצעו כלים למתן ערך מוסף ובלעדי לשירותי הספריה, הודגם המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער והוצג מפתח חיפה למאמרים בעברית.
תוכנית ההרצאות:
ד"ר רחל בן-כנען, ראש התוכנית ללימודי מידענות וספרנות באוניברסיטת חיפה, ציינה את חשיבות הספריות והספרנים כסוכני תרבות והשכלה.
יסמין אלעד, מפתחת ומנחה סדנאות והפעלות בספריית הילדים, הציגה פעילויות בספריה עם ספרי מידע לילדי הגן והקניית מיומנויות מידע לילדי כיתות יסוד, תוך הדגשת החוויה וההנאה המשולבת בלמידה והעשרה.
ד"ר טטיאנה דרובצקוי, מפתחת אוסף ספריית הילדים, סיפרה על הפעילות שמתקיימת מדי קיץ עם תלמידי אולפן בספריית הילדים, ותארה את ההתרגשות של הסטודנטים בגילוי של ספרי ילדותם שתורגמו לעברית ואת חיזוק שליטתם בעברית כשהם קוראים בהם ומציגים אותם לפני הכיתה.
יסמין אלעד הציגה את הפעילות לבני נוער בעלי פיגור בינוני הנערכת מדי שבוע בספריית הילדים והציעה דוגמאות לפעילויות עם ספרים מאוירים תוך שימוש בעזרים ויזואלים לעידוד בחירה עצמאית של התלמידים. למצגות והקלטת אודיו של ההרצאות חלק הראשון
בהפסקה נערך סיור בספריית הילדים, בסיור הודגם הארגון הייחודי של האוסף ונתנו דוגמאות של ספרים וחומרי עזר לפעילויות. בהמשך התקיים סיור בספריה הכללית ובאגף החדש של הספריה.
נטע סטרלסקי-ויסמן, עורכת המפתח למאמרים בעברית, הסבירה את אפשרויות החיפוש במפתח באופן כללי ובאופן ספציפי לתלמידי בית הספר התיכון והיסודי.
לסיום, הדגימה תמי צוק את השימושים בפייסבוק למטרות שיווק ספריית הילדים וליצירת קשרים עם קהלי יעד נוספים.
למצגות והקלטת אודיו של ההרצאות חלק השני
ההיענות וההתעניינות הרבה של הספרנים, העידו על נחיצותו של יום עיון מסוג זה, התורם לקידום תחום ספרנות הילדים ולקשר של הספריה שלנו ושל ספריות בכלל עם קהילת הספרנים והקוראים.
לאור התפוסה המלאה והביקוש שגבר על ההיצע, אנו שוקלים לקיים יום עיון נוסף בהמשך השנה. המעונינים להשתתף ביום עיון זה מוזמנים ליצור איתנו קשר: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
הכנת הסקירה: יסמין אלעד ותמי צוק צילום: ג'ני כרמל
יום עיון לזכרו של יאיר דה מרקס
יום העיון נערך בהשתתפות בני משפחתו אשתו וילדיו, אורחים מן הקהילייה המידענית בארץ, נציגי מו"לים וספקי מידע וקונסורציום הספריות.
בני משפחתו של יאיר.
יאיר היה נכס מקצועי ואישי בספרייה. הוא עבד כאן יותר מ-20 שנה ואט אט פילס את דרכו והוביל את הספרייה לחדשנות בכל הנוגע לכתבי העת האלקטרוניים ומאגרי המידע המקוונים.
בתחילת יום העיון נישאו דברים מרגשים לזכרו של יאיר ע"י עובדי הספרייה, מנהלת הספרייה וד"ר גלי דה מרקס אשתו, שפתחה לכולנו צהר נוסף לדמותו המיוחדת כל כך של יאיר.
המשך יום העיון עסק בעיקר בפרוייקטים שיאיר היה מעורב בהם והתעניין בהם.
מר אורן וינברג כיום מנכ"ל הספרייה הלאומית ומנהל הספרייה שלנו בין השנים: 2005-2011 דבר על פרוייקטים בגישה פתוחה של הספרייה הלאומית.
גב' נטע ויסמן ראש תחום כתבי-עת בספרייה תיארה את פרוייקט כתבי-העת הישראלים ב-JSTOR פרוייקט משותף של JSTOR הספרייה הלאומית והספרייה שלנו שיאיר היה בין מקימיו.
גב' אבישג ברקן מחברת APEX תיארה בפני הנוכחים את התהליך המורכב של מעבר כתבי-העת הישראליים בפרוייקט JSTOR: "מנייר לפורמט אלקטרוני בשמונה שבועות"
גב' שלומית פרי, מנהלת הספרייה למדעי החברה ולניהול באוניברסיטת תל-אביב דברה על הספרייה כמייצרת חוויה למשתמשים.
ד"ר סיגל שר, מלמ"ד שעבדה עם יאיר בצמידות תיארה את השיקולים אסטרטגיים וכלכליים בהסכמי תאגיד/מול"ים.
אורן וינברג, נטע ויסמן ואבישג ברקן
לאחר הפסקת צהרים וסיור בספרייה ניתנו שתי הרצאות על פרוייקטים לאורינות מידע הנערכים בספרייה שלנו:
ד"ר יהודית ברונשטיין מהחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה, תיארה את האתגרים בבניית קורס מתוקשב פרי עבודה משותפת של הספרייה וביה"ס להיסטוריה. ולסיום גב' קרן אלישע, אחראית צוות משפטים בספרייה דברה על אוריינות מידע לסטודנטים למשפטים שילוב הוראה מתוקשבת עם סדנאות מעשיות.
גלי דה מרקס.
לאתר יום העיון בו מופיעים מצגות הכנס ותמונות נוספות.: http://lib.haifa.ac.il/conferences
צילום: מרינה קאלאך וסורין סולומון
נוף ארצנו - מאוסף התצלומים של עזריה אלון
בימים אלה מוצגת בספרייה תערוכת צילומים מרהיבה ביופיה בשם "נוף ארצנו - מאוסף התצלומים של עזריה אלון" התערוכה בשיתוף גלריית הרוח הישראלית מוצגת ברחבת הכניסה לספרייה, בגלריית הרוח הישראלית ובגלריית המעבר ומעוררת עניין רב.
וכך נכתב אודות התערוכה : איש הטבע עזריה אלון מתבונן בעולם סביבו ומפרש אותו בכלים של חוקר ומאהב. הוא כותב, משדר ומצלם את ארץ ישראל כבר יותר משבעים שנה.
אוצרות הצילום של עזריה אלון נחשפו בשנים האחרונות כשהנגטיבים עברו סריקה דיגיטלית ע"י ספריית היודאיקה של אוניברסיטת הארוורד. עשרות אלפי תמונות בשחור לבן ומספר דומה של שקופיות צבע נחשפו על צג המחשב.
יום העיון נחל הצלחה רבה ונכחו בו כ-400 איש ביניהם תלמידים מבתי ספר תיכון בחיפה, חיילים, סטודנטים, חברי סגל, שותפים של עזריה אלון בתחנות חייו, משפחה והציבור הרחב.
בתום יום העיון הוזמנו המשתתפים לפתיחה החגיגית של התערוכה בספרייה במסגרתה אף צוין יום ההולדת של מר אלון, בעוגה גדולה שהוכנה ע"י צוות הספרייה.
תוכלו לצפות בתכני יום העיון ופתיחת התערוכה בערוץ היוטיוב של הספרייה וגם כאן:
יום עיון אסמ"י בכנסת
לאחר עמידה בפקקים האיומים בדרכנו לירושלים, ולאחר בידוק קפדני, נכנסנו סוף סוף לבית הנבחרים של מדינת ישראל. יום העיון נערך באולם ירושלים, באזור אולמי ועדות הכנסת.
תחילה סיירנו בספריית הכנסת. באולם הקריאה (הקטן) שתי עמדות מחשבים, ספרים שכתבו חברי הכנסת, דברי הכנסת, וישנן שתי קומות נוספות של מחסנים. הספריה פועלת בשיטת המדף הסגור. גם לספריה זו (בנוסף לספריה הלאומית) חלה חובת הפקדה של כל ספר אשר יוצא לאור בעברית. במחסני הספריה נמצאת כל העיתונות בפורמט דפוס מקום המדינה ועד ימינו ומצב העיתונים נשמר בצורה כל-כך טובה, כך שהספרייה הלאומית משתמשת בהם לפרויקט הסריקה.
המשכנו בסיורנו ברחבי הכנסת. ראינו תערוכת צילומים של דוד רובינגר, סיירנו בטרקלין שאגאל וקיבלנו הסבר על שטיחי שאגאל והפסיפס שלו, ועל יצירות אמנות נוספות. את הסיור חתמנו בביקור באולם המליאה, שם צפינו בדיון שהתקיים באותה עת. חזרנו לאולם שבו התקיים יום העיון, להרצאתה של ד"ר רבקה מרקוס, מנהלת ארכיון הכנסת, אשר סיפרה על תהליך הדיגיטציה שעובר הארכיון. נדהמנו לשמוע שחלק גדול מהארכיון עדיין אינו נגיש לקהל הרחב.
לאחר מכן עורכת דברי הכנסת, דבורה אביב"י, סיפרה לנו על עבודתה. תחומי אחריותה הם: עריכה ומפתוח של ישיבות המליאה ושל מסמכי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, עריכת מסמכים של מחלקות הכנסת השונות, התקנת הצעות חוק המוגשות לקריאה ראשונה, ייעוץ בענייני לשון ומפתוח והשתתפות בקביעת המדיניות בתחום ניהול הידע במסגרת חטיבת המידע.
לאתר הכנסת
הכנת הסקירה: ליאת שלאל.
מושב הספרייה בכנס טלדן: INFO 2013
מזה שנים רבות מארגנת הספרייה יום עיון בכנס המידע - "טלדן" ומבקשת להביא באמצעותו לקהל המשתתפים חידושים והיבטים מגוונים בנושא עולם הספריות ותרבות המידע.
השנה פנינו להעברה חזותית של התכנים, לתכנים האור-קוליים והחזותיים ולישומם בספרייה במוזיאון ובערש התרבותי והמחקרי בכלל.
במושב נדון בין השאר על מקום הטקסט בעידן ההעברה החזותית, נתאר קורס מתוקשב שנבנה בספרייה באמצעות סרטונים, אוספי וידיאו ותמונות ונדבר על הערך החינוכי חברתי של תיעוד וקולנוע תיעודי בפרט.
בחלקו השני של יום העיון יושם דשג על נושא האינפוגרפיקה: המחשה חזותית של מידע, באמצעות איורים, תרשימים, תצלומים.
להתראות ביום רביעי 8.5.2013 בכנס המידע 2013
יום העיון "ספרייה בדקה ויותר..." פעולות יישוג בספרייה
משתתפי הכנס. לתמונות נוספות
ב-28.1.13 ערכה הספרייה את יום העיון: "ספרייה בדקה ויותר..." פעולות יישוג (outreach) בספרייה לאתר יום העיון.
יום העיון הדגיש את חשיבות מיתוג ויישוג הספרייה למגוון הקהלים והוצגו בו כמה כלים ושיטות עבודה אפקטיביות בנושא זה. הודגמו הפקות שונות הנערכות בתוך הספרייה (לדוגמא: סרטוני "ספרייה בדקה"). דרכי העבודה, גיבוש הצוותים והרעיונות ומימושם בפועל.
נדון תהליך הפקת התערוכות המוצגות בחלונות הספרייה, החל מהיוזמה להקמתן ועד העלאת התצוגות. הוזכרו שיתופי פעולה של הספרייה עם גופים חיצוניים כמו הוצאת הספרים וקברניטי וויקיפדיה.
במסגרת תהליך העבודה הוצג גם הרציונל לפעולות היישוג שמתבצע כהמשך לתהליכי הבקרה וההערכה המבוצעים בספרייה.
יישוג נוסף שהוצג היה בתחום שיתוף פעולה עם האקדמיה בדמות קורס וירטואלי מלא שנכתב, מנוהל ונבדק ע"י מידענים מצוות הספרייה. בהמשך להרצאה שניתנה על רציונל תכנון המבנה ועמדות השירותים בתוכו, הוזמנו המשתתפיםלסיור בקומת הכניסה החדשה של הספרייה ובאגף החדש שלה.
כ-150 ספרנים ומדיענים ממקומות שונים בארץ השתתפו בכנס וההדים שהתקבלו היו חיוביים. אנו שמים פעמינו לימי העיון הבאים...
לעיונכם מצגות יום העיון. המצגות נמצאות גם באתר יום העיון לטובת קהיליית הספרנים והמידענים כולה.
ספרים מדברים – שת"פ של הספרייה עם הוצאת הספרים של האוניברסיטה - גב' שרון חנוכה, מנהלת הוצאת הספרים
מימין לשמאל: ג'ני כרמל, רונית סגל, נעמי גרידינגר וריקי גרינברג
הכנת הסקירה: ריקי גרינברג צילום: מיכאל פרובורוטסקי הכנת אתר הכנס: מרינה קאלאך
במהלך יום העיון נחשף הסרטון השלישי בסדרת "ספרייה בדקה" אנו מצרפים אותו גם כאן:
מפגש ספרנים המטפלים בספרים נדירים. מאי 2011
חלק ראשון: עדינה צור ג'יג'י.
פורום הספרנים המטפלים בספרים נדירים נוהג להיפגש מספר פעמים בשנה, כל פגישה מוקדשת לנושא אחר הקשור לעבודה בחמרים נדירים. ביום שלישי ה-3.5.2011 ארגנתי מפגש לחברי הפורום באגף החדש בספריה שלנו. במפגש השתתפו בין השאר ספרנים מאוניברסיטת בן גוריון, ירושלים, תל אביב, בר אילן, בית אריאלה והספריה התורנית ברמת גן .
את יום העיון פתח המנהל האקדמי של הספריה פרופ' יוסי ציגלר מהחוג להיסטוריה כללית. פרופ' ציגלר דבר על פיסיונומיה בכתבי יד לטיניים, 1200-1500. הפיסיונומיה (אומנות פיצוח אישיותו של אדם על ידי ניתוח סימנים בגופו) הקדם-מודרנית אותה הוא חוקר תוך דגש על המקורות הלטיניים (כתבי יד ודפוסים מוקדמים) המשמשים אותו במחקר.
הוא פתח בדברי מבוא על גילויים מחדש במאה ה- 12 של המקורות הפיסיונומיים העתיקים (טקסטים פסאודו-אריסטוטליים לצד טקסטים משלהי העת העתיקה), והסביר כיצד נוצרה על בסיס תרגומים חדשים ללטינית מסורת ימיביניימית של שיח מדעי עשיר בתחום.
בהמשך תיאר פרופ' ציגלר חלק מהמקורות הלטיניים בהם משתמש למחקריו, מספר הפיסיונומיה של מיכאל סקוטוס, אסטרולוג החצר של הקיסר פרידריך השני בסביבות 1230 (במהדורת דפוס מוונציה, 1474) , ועד ספר הפיסיונומיה של רולנדוס סקריפטוריס, דיקן הפקולטה לרפואה בפריס סביב 1430 (בכתב יד מליסבון). בניגוד למסורת העשירה במאות ה- 16 וה-17 של ליווי הטקסט הפיסיונומי באיורים שמתרגמים את התיאור המילולי לתמונה, הפיסיונומיה המלומדת עד 1500 היא טקסטואלית.
ההרצאה מרתקת נוספת היתה הרצאתו של פרופ. מנחם קלנר מהחוג להיסטוריה של עם ישראל. : "ספרים נדירים וסיפוריהם"
ההרצאה עסקה בפילוסופיה יהודית של ימי הביניים. פרופ' קלנר הזכיר שני פילוסופים יהודים מהתקופה: הרלב"ג והרמב"ם. ודיבר על התאמה הרעיונית של הפילוסופים הללו להשקפה החרדית המסורתית של אותה תקופה. פרופ' קלנר הזכיר בדבריו את הפולמוסים שכתביהם עוררו. למעשה אם לא התעוררו פולמוסים - אזי לא התעמקו ברעיונות ולא קראו עד תום את הטקסטים.
לדוגמה הביא פרופ. קלנר את דברי הרב משה פיינשטיין ז"ל - פוסק בעולם החרדי המהלל את ספר פרוש הרלב"ג על חמישה חומשי תורה. להנחת פרופ. קלנר אין שום סיבה הגיונית שרב פינשטיין ירצה לשבח את הספר הנ"ל.
פרופ. קלנר העלה השערה שהרב לא קרא את הפירושים הנ"ל - הרלב"ג נכנס ל"מקראות גדולות" ובעקבות כך התקבל כקונצנזוס. במהלך הרצאתו תיאר בפנינו פרופ' קלנר מעניינים ומרתקים על האופן שבו הגיעו לידיו ספרים נדירים.
חלק שני - פלורה הראלי, אורה זהבי ושרון שרון שפירא-גלאובך תחום מדיה
הגב' עדינה צור-גיגי, מארגנת יום העיון לחברי פורום הספרנים המטפלים בספרים נדירים, פנתה אלינו, ספרניות תחום המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה, בבקשה להציג את העשייה הדיגיטלית המתבצעת בספריה בנוגע לחומרי ספריה מיוחדים.
בחרנו להציג את העשייה הדיגיטלית המתקיימת בתחום המדיה משלושה היבטים: מבט כללי ועקרוני על תכני העשייה הדיגיטלית ועל המערכת הטכנולוגית באמצעותה מנוהל המרכז למדיה דיגיטלית של הספריה; הצגת מאגר נושאי המושתת על דיגיטציה של חומרי ארכיונים פיסיים; והצגת התמודדות הספריה עם שני סוגים של ארכיוני תמונות הסטוריות.
הרצאתה של אורה זהבי, ראש תחום המדיה, סקרה את האוספים הדיגיטליים של הספרייה והפעילות בתחום.
הסקירה הציגה את מערכת ניהול האובייקטים הדיגיטליים של הספריה, מערכת דיגיטול (DIGITOOL) ואת סוגי התכנים הדיגיטליים בהם עוסק תחום המדיה בספריית אוניברסיטת חיפה. בסקירה הוצגו העקרונות המנחים את יצירת הפרויקטים עצמם כמו גם הקשרים ההדוקים שלהם לפעילות האקדמית של האוניברסיטה, הן ככלי מחקר כשלעצמם והן כאמצעי לימוד והוראה.
ההרצאה לוותה במצגת שסקרה את האופנים בהם מנוצלות יכולות שונות של מערכת דיגיטול לטובת הנגשת החומרים הכלולים במרכז למדיה דיגיטלית והתאמתם לצורכי המידע של המשתמשים.
הרצאתה של שרון שפירא-גלאובך הציגה את פרויקט המאגר הארכיוני הדיגיטלי לתיאטרון בישראל. ספריית אוניברסיטת חיפה יצרה מאגר מידע מרובה פורמטים (טקסט, חומרים גרפיים, תמונות, אודיו ווידאו) הכולל את האובייקטים עצמם ואת רשומות המטאדטה העשירות מאד שלהם. המאגר מוקדש לתכני ארכיוני תיאטרון בישראל ויצירתו כוללת את המרת החומרים הפיסיים שנשמרו בארכיוני תיאטרון לפורמט דיגיטלי, את קיטלוגם ואת השמשתם לקהל לצורכי לימוד ומחקר.
ההרצאה התמקדה בהצגת הצרכים הספציפיים של מאגר העוסק בתחום התיאטרון, בהצגת השיקולים שהובילו לקביעת המבנה הלוגי של המאגר ובהצגת השיקולים המקצועיים ליצירת רשומות המטאדטה הייחודיות שלו.
הרצאתה של פלורה הראלי חתמה את חלקו של תחום המדיה ביום העיון והציגה את התמודדות הספריה בעבודה על שני פרויקטים של תמונות היסטוריות: הפרויקט הראשון הוא פרויקט חיפה וסביבתה והשני הוא ארכיון התמונות של האגף לקשרי צבור ופתוח משאבים של אוניברסיטת חיפה. שני הפרויקטים מתקיימים תחת קורת הגג של הספריה אולם מכיוון שהמקורות המספקים את החומרים לפרויקטים שונים זה מזה בתכלית השינוי, נדרשו מהספריה פיתוחים שונים על מנת שתוכל להעמיד את החומרים לרשות המשתמשים בצורה מיטבית ובארגון אחיד של החומרים.
פרויקט חיפה וסביבתה הוא פרויקט המתמודד עם תמונות היסטוריות של העיר חיפה וסביבתה. התמונות הנכללות בפרויקט נתרמות לספריה על ידי גופים ציבוריים, כגון: המחלקה לשימור אתרים של עירית חיפה, מוסדות חינוך, כגון: בית הספר הריאלי העברי בחיפה, וכן אוספי תמונות של צלמים ואנשים פרטיים. הספריה היא זו הסורקת, המקטלגת ומארגנת את החומרים על פי סטנדרטים מקצועיים ויוצרת את רשומות המטאדטה של האובייקטים הדיגיטליים. ייחודו של הפרויקט נובע מהעובדה כי למעשה, הספריה בונה ארכיון דיגיטלי שאינו קיים כארכיון פיסי.
פרויקט התמונות של האגף לקשרי צבור ופתוח משאבים של אוניברסיטת חיפה הוא פרויקט המתמודד עם ספק חומרים שאינו הספריה. התמונות הכלולות בו נסרקות ומתועדות על ידי אדם שאינו ספרן (בשונה משאר הפרויקטים הכוללים תמונות במרכז למדיה דיגיטלית). לצורך ארגון ותיעוד סדור של החומרים בנתה הספריה פלטפורמה מיוחדת המאפשרת לכוח אדם שאינו ספרני לתעד את התמונות על פי סטנדרטים ספרניים מבלי שידרשו להכשרה ספרנית מקצועית. זהו פתוח ייחודי של הספריה והוא משמש מודל עבודה לפרויקטים נוספים של הספריה כגון פרויקט הארכיון הדרוזי.